באמצעות מערכת של קווים ישרים ונקיים, שימוש מיטבי בגבהים ופלטת חומרים וצבעים מדויקת, נוצר בדירה היפה הזו מרחב מגורים דינמי וחווייתי, אשר הותאם לפרוגרמה, הבקשות והחלומות בתהליך שכלל אמון והפריה הדדית בין בעלי הדירה למעצב.

מעצב הפנים ניצן הורוביץ משתף: זוהי דירת פנטהאוז דופלקס בשרון שבה מתגורר זוג בשנות ה-40 לחייהם, ולהם שתי בנות מתבגרות. שטח הדירה כ-210 מ"ר + כ-70 מ"ר מרפסת. בני הזוג מגיעים מעולם היזמות והבניה, הם חיים את התחום ויודעים להעריך איכות ופרטים. השיח הפורה איתם הוא תוצר של הדדיות; התאהבתי בהם כבר בפגישה הראשונה, ולאחר שהגדרנו את הפרוגרמה, הבקשות והחלומות, הם נתנו לי מנדט ויד חופשית ליצור עבורם בית שעונה במדויק על הצרכים שלהם. התהליך הושתת על אמון והפריה הדדית והתוצאה בהתאם.

את הדירה רכשו בני הזוג מזוג מתבגר. מדובר בנכס עם מאפיינים אדריכליים מרשימים, אך באופן טבעי התכנון הישן לא תאם את צרכי המשפחה, לכן שינינו את החלוקה הפנימית לחלוטין. אחד הדברים שהיו חשובים לנו היה להעצים את מימדי החלל הכפול – הייחודיות בדופלקס הזה טמונה בעובדה שאפשר לחוש את שתי הקומות במבט אחד ואת זה ביקשנו להעצים. רתמנו את התקרה המשופעת, שנישאת עד לגובה של 6.5 מטרים, כמו גם את שאר האלמנטים הגבוהים, כחלק בלתי נפרד מהקונספט. בפועל הם גורמים כל העת לעין לבחון את החלל בפרספקטיבה רחבה, מלמטה עד מעלה. לגובה, למרחב ולנפחים יש כאן תפקיד משמעותי.

קומת הכניסה מורכבת מחלל ציבורי ובו סלון, מטבח רחב ידיים ואגף נפרד לבני הזוג בשטח של כ-60 מ"ר ובו מאסטר שינה, חדר ארונות, אזור ישיבה, חדר רחצה וחדר עבודה. הקו הוא מודרני, מינימליסטי וכובש, הכולל אלמנטים נקיים. הקפדנו לשלב בכל חללי הבית חומרים כמעט זהים המייצרים חוט מקשר בקונסטלציות משתנות ומינונים שונים: הפורצלן האפור נוכח, כך גם הצבע הלבן שמופיע בעבודות הנגרות והמסגרות, וכמובן פורניר עץ האלון הבהיר שמוסיף עניין, רכות וחמימות.

רתמנו את קיר הכניסה והסלון ליצירת מונומנטים ורטיקליים שמעצימים את מימד הגובה בחלל הכפול. את דלת הכניסה המקורית הסטנדרטית החלפנו לדלת גבוהה במיוחד (כ-2.8 מ') הנטמעת במישור הקיר, אותו חיפינו באריחי גרניט פורצלן אפורים (1.2/2.8 מ') שממשיכים כל הדרך מעלה עד לשיא גובה תקרת קומת הגלריה שפוגשת את קיר הכניסה המרשים.

הספרייה בסלון היא ללא ספק אחד הפיצ'רים המעניינים בחלל הציבורי והיא מדגישה את התנועה בחלל, כמו גם את גובה התקרה המשופעת. היא יוצרת פרופורציה בין השוהים במרחב לחלל עצמו, ומהווה דוגמה נוספת לשימוש בחומרים ספציפיים, כל פעם ביישום שונה. הספרייה הזו לא משמשת לאחסון, אלא בראש ובראשונה כאלמנט שמדגיש את מימד הגובה. היא עשויה עבודת מסגרות ברזל שנצבעה בלבן, ושובצו בה תאים וקופסאות פורניר אלון טבעי בהיר. שילבנו בה את מערכות השמע, המיזוג והטלוויזיה.

כל החומרים בסלון נעים על אותה סקלה צבעונית. לא חיפשתי לייצר חלל עתיר גוונים אלא מרחב הרמוני ורגוע. שילבתי מערכת ישיבה מתכווננת אותה ניתן להפוך למשטח רביצה מפנק ונוח להפליא, מתוך רצון לייצר עבור בני המשפחה מקום התכנסות אינטימי בנוסף לפינת המשפחה המרווחת שממתינה להם בקומה השנייה. תחתיה הונח שטיח וינטג' מקורי מצמר והווילונות, שבשל המפגש המאתגר עם התקרה המשופעת, נתפרו בדירה עצמה – הם אלו המעניקים לחלל הציבורי רובד נוסף של רכות.

גם במטבח דאגתי לייצר אלמנט שמעצים את מימד הגובה בדמות רהיט נגרות שנישא עד לגובה תקרת הקומה, ומהווה מעין מסדרון החוצץ בין המטבח לאזור שירותי האורחים והכניסה למאסטר ההורים. אלמנט זה מהווה מעין עוגן עבור הקומה השנייה ונראה כאילו היא מונחת עליו. השתמשנו בשלוש מפאותיו – האחת משמשת כארון אחסון לכלי מטבח, השנייה כארון אחסון ושירות לטובת מאסטר ההורים ואילו בפאה השלישית, זו הפונה לכיוון הסלון, שולב מקרר יינות.

האי במטבח מאפשר לחמישה סועדים לשבת בנוחות מקסימלית ולהנות מאינטראקציה דינמית כשמבשלים. מכיוון שמדובר בחלל גדול במיוחד, יש בו משטחי עבודה ארוכים ונוחים, הכיור והכיריים שולבו במשטח הנמוך שבחזית הצופה לעבר הנוף. בני המשפחה, שמרבים לבשל ולארח, נהנים בין היתר משלושה מקררים אינטגרליים, תנור מקצועי, מגירת חימום ופונקציות נוספות שמאפשרים להם לארח בנוחות.

האמנות שמעטרת את הדירה, אותה יצרו אמנים ישראליים, הותאמה במדויק לחללי הבית השונים – מהחלל הציבורי, דרך המסדרונות ועד לחדרים. הקפדתי להיצמד לצבעוניות אורגנית על טהרת גוונים של טרקוטה וקורטן, שמשתלבים עם גווני השחור והלבן, ומתחברים לגווני רצפת הפרקט. הסיפור מסופר בכל רחבי הדירה והזיכרון עובד כל העת.

מאסטר ההורים שואב אותנו לעולמות מעט שונים ועוצב בקו חושני, דרמטי ואינטימי יותר. שילבתי בו אלמנטים בגוון כתמתם של חלודה הבאים לידי ביטוי באמנות, בשטיח ובספה. ארון הקיר עם חזיתות מראה, ניצב מול המיטה, ומייצר השתקפויות, עומק ומבטים לכיוונים נוספים. חדר הארונות פורק לגורמים, בדומה לבישול מולקולרי; הוא עוטף את הקירות, והעובדה שחלקו שקוף מייצרת הכפלה של המרחב, לכן החלל נראה גדול יותר. יצרתי בו אזור סגור בו משולבים מסך טלוויזיה ומראה, ובהמשכו מסדרון המוביל לחדר העבודה.

המדרגות המובילות לקומת החדרים חופו בפרקט נטול פאנל, ומעקה הזכוכית נטול החיבורים מייצר פתיחות ושקיפויות בין המפלסים. בקומה זו ישנם שלושה חדרי שינה: אחד מהם תוכנן כסוויטה וחדר נוסף משמש כחדר אירוח. גולת הכותרת בקומה הוא אזור המשפחה הצופה לחלל הציבורי שבקומת הכניסה ונהנה גם הוא מהספרייה המרשימה שנובעת מהסלון.

בפינת המשפחה, בה נהנים בני המשפחה ממערכת קולנוע ביתית, יצרתי מרבץ ישיבה נוח בגוון ירקרק שמעניק חיות ומהווה מעין מרפסת קונספטואלית גם בקומה השנייה. לצידו שילבנו שולחנות אלומיניום תואמים, והספרייה המיתמרת מעלה ומופיעה גם באזור זה, מייצרת תנועה ועניין.

חדרי הרחצה של הבנות תוכננו גם הם מחומרים זהים לאלה המככבים בכל הבית, אך הפעם בהנחות שונות ובצורניות משתנה. כך נוצר קצב מעט שונה שנאמן לאווירה שביקשנו ליצור בקומת חדרי השינה.

בעזרת מערך חומרים מצומצם יחסית ושימוש בצבעים שחוזרים על עצמם, ייצרנו בדירה הזו מרחב מגורים דינמי וחווייתי, והצלחנו לחזק את מימד הגובה והמרחב, ולשמר את הקונספט המינימליסטי.

עיצוב פנים: ניצן הורוביץ
צילום: עודד סמדר
עוד על ניצן הורוביץ>>