את ילדותה חוותה המעצבת ענת שתיוי במרחבים של המושב בו גדלה, אבל היא מתגוררת בתל אביב במשך כבר יותר ממחצית חייה. המגורים האורבניים בעיר הגדולה עוזרים לה לעצב את הדירות עבור לקוחותיה מתוך חשיבה פרקטית עם דגש על מקומות אחסון, נוחות תפעול ושלא יהיה צפוף.
קצת עלי
1. גדלתי במושב, ולמרות שכבר יותר ממחצית מחיי אני בתל אביב, לא ניתן להוציא את המושבניקית ממני. אני עדיין מתרגשת מריח פריחת הדרים ואין דבר שעושה אותי יותר שמחה מאפרסק מוצק בתחילת העונה. מצד שני, אם אני יותר מדי שעות מחוץ לעיר, האוויר הנקי מתחיל להציק לי.
2. בן זוגי ואני נפגשנו בגינת כלבים (סיפור תל אביבי סטנדרטי). הכלב שלו שרד את התרחבות המשפחה, אבל הכלב שלי, הפחות מחונך, עבר לסבתא וסבא.
3. פעם פחדתי מצבעים עזים. עד שהגיע פרוייקט ש"פתח לי את הצ'אקרות" ומאז אין כמעט פרוייקט שאין בו איזה צבע משוגע.
4. פעם היה לי בלוג בסלונה, שגילגל אותי לפרוייקט שנקרא "נשים טועמות יין", ובמסגרתו שתינו מלא יין וכתבנו על זה. עד היום חלקנו בקשר קרוב מאד ונפגשות בכל חודש לערב יין ואוכל.
5. כמעט בכל הפרוייקטים שלי יש את אותו דגם ספה שאני מאוהבת בו. בצבעים שונים, בגדלים שונים, במבנה מעט שונה.
ההתחלה
אחרי לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה ומדעי המדינה עבדתי כעורכת חדשות באתר גדול. לא התקבלתי לתואר שני על חודה של חצי נקודה ובגאווה שמאד מאפיינת אותי החלטתי ש"לא רוצים לא צריך" וחשבתי מה יהיה לי כיף לעשות בכל יום מחדש. הזיקוק של התשובה הביא אותי ללימודי עיצוב פנים.
למדתי לימודי ערב במכון אבני, תוך כדי עבודה במשרה מלאה. בסיום הלימודים עבדתי כשכירה במשך שלוש שנים, ובעצם למדתי את המקצוע בפועל כי הרי החיים זה לא קונפסט והכל צריך להיות מותאם לתקציב. יצאתי לפני עשור מהמשרד לשותפות שהתפרקה כעבור שנה, ומאז אני עצמאית.
ייחוד
שלב התכנון הוא השלב הכי חשוב בפרוייקטים שלי. הכוונה היא לא איך הבית יראה מבחינת חומריות, אלא ההתנהלות בבית ואיך חיים בו בסופו של דבר. אני מאמינה שבית צריך לעבוד בשבילנו ולא ההיפך. לכן תמיד אסתכל על מקומות אחסון, על תחזוקה שוטפת, על נוחות תפעול ועל המרחב – שלא יהיה צפוף. אין ספק שהמגורים בתל אביב לימדו אותי לפנק את הלקוחות שלי בנוחות מקסימלית.
צבעים וחומרים
בית מבחינתי הוא קנבס ריק. אני מתכננת אותו כך שהוא יהיה מושלם, אבל אם לבעלי הבית ימאס אחרי שנים, אז הם יוכלו בהינף של יום רכישות אחד/דלי צבע אחד לשנות את ה-LOOK & FEEL של הבית. ועדיין, כמעט כל פרויקט יהיה משולב בצבע שלא ניתן להתעלם ממנו – ברהיטים או בקיר. וגם בתוך כל זה, בחירת הגוון צריכה להיות מושכלת – להתאים לשנים ארוכות, להשתלב עם שאר החומרים בחלל. גם החומרים צריכים לעבוד ביחד באופן הרמוני כי בשורה התחתונה אנחנו רוצים להגיע הביתה בסוף היום ולשהות בחלל שהוא נעים ורך.
שרשראות
במקצוע הזה המיתוג נבנה מפה לאוזן, וכאשר פרויקט יחיד מביא את הפרויקט הבא – אני יודעת שהצלחתי לבנות עוד שרשרת בקופסת התכשיטים שלי. יש לי שרשראות שנמשכות כבר עשור וזה אושר גדול.
מאתגר
אני חושבת שהאתגר המקצועי הכי גדול במקצוע הזה הוא רגשי – לחבר את הלקוחות אלי, ולהתחבר אליהם. פרויקטים כאלה הם דרך ארוכה מאד ללכת ביחד, ואני מכניסה אותם לעולם שהוא זר להם ושהם לא יפגשו שוב בעשרים השנים הבאות (לפחות ברמה התיאורטית). לכן, חשוב מאד שהתקשורת תהיה בריאה והחיבור טוב.
בית החלומות
כמושבניקית לשעבר, בית החלומות שלי הוא כנראה פנטהאוז באיזה מטרופולין (אין על תל אביב), חם ומזמין עם הרבה אור. מתוכנן היטב, בנוי לאירוח מאסיבי, מקרר יינות מפואר, רצפת אבן, הרבה עץ והמון צבע.
אופציה נוספת שקיימת בחלומות שלי היא בית פרטי על צלע הר מול הים במפלס אחד ובסגנון מודרני, כל שאר הפרמטרים נשארים. רק שיהיה מי שיטפל בגינה כי זה כבר לא בשבילי.
אם לא הייתי עוסקת בעיצוב…
אז בטח הייתי פותחת בר יין. אני אוהבת את המפגש עם האנשים, אני אוהבת לארח, אני אוהבת אוכל טוב ויין מעולה.
פרוייקט החלומות
מלון בוטיק שמשקיף על הכנרת, בנוי במפלסים, מקום שמשלב קידמה ומסורות מקומיות. וגם יקב. אני מאד מאד רוצה לעצב יקב עם מרכז מבקרים לטעימות.
לא מוותרת על
שולחן עגול או משהו עגול בחלל. כל הרהיטים ופרטי הנגרות שלנו הם בלוקים עם שפיצים. חשוב לי תמיד לשבור את הפינות האלה עם משהו עגול שישנה את הזרימה בחלל ליותר רכה ונעימה.
הייתי רוצה לעצב
את הבית של לייזה פנלים. משהו ביכולת שלה לספר סיפור, להצחיק ממש – מעורר קנאה. המתכונים שלה – לפנתיאון. וחוץ מזה שהיא מתמודדת עם אותן בעיות תל אביביות כמוני של חוסר מקום במטבח. אם יש מישהי שהייתי רוצה לעשות לה מטבח מטורף וחלל לארח כמו שצריך את אמא שלה מאמריקע – זאת היא.
טיפ
שיפוץ זה כמו תיבת פנדורה. אתה לא יודע מה תגלה כשתפתח – אתה לא יודע מה תגלה כשתתחיל לשבור. אז כל תוכנית היא בסיס לשינויים, וכדאי להיות מוכנים לזה, בעיקר נפשית.
עיצוב: ענת שתיוי
צילומי אדריכלות: שירן כרמל
צילום ענת: הדר דולן
אחלה כתבה, נהניתי לקרא, ענת המעצבת ממש מוכשרת והאתר נפלא !