נורית גפן

במקצועה המקורי נורית גפן הייתה עורכת דין, וההסבה לתחום עיצוב הפנים התרחשה בהחלטה של רגע בעת תכנון ביתה הפרטי, לאחר אחת הפגישות עם האדריכל. כיום, לאחר שחלפו מעל שני עשורים שבהם פועל הסטודיו שלה, עיצבה נורית מגוון רחב של בתי יוקרה ומשרדים, והספיקה לזכות בפרסים בתחרויות עיצוב נחשבות ולהופיע עם הפרויקטים שלה בעולם.

צילום: שירן כרמל

חמש עובדות

1. אני נשואה ואמא לשלושה.
2. נולדתי בקבוץ צאלים וגדלתי ברמת השרון, אשר אליה חזרתי אחרי 30 שנות מגורים ברעננה.
3. לפני 23 שנים בנינו בית ברעננה ותוך כדי תהליך הבניה סגרתי את משרד עורכי הדין שלי והעברתי אותו בתוך שבועיים לקולגה. החלטתי לקחת פסק זמן, עשיתי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה בשיקגו, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, ולאחר קבלת התואר החלטתי ללמוד עיצוב פנים.
4. לשמחתי הספקתי לעצב להוריי בית חלומות מול הים בתל אביב. לצערי, אמי הספיקה לחיות בבית הזה רק שנה אחת. הנחמה שלי היא שבסוף ימיה היתה מוקפת ביופי ובאהבה שהטמעתי בו.
5. בפרויקטים שלי אני לא מוותרת על אומנות. בעיניי אומנות היא פרט הכרחי, ולכל לקוח אני מוצאת את האומנות שתתאים לו, ללא קשר לתקציב, כי את סוג האומנות תמיד ניתן להתאים לתקציב.

צילום: עודד סמדר
צילום: עודד סמדר

ההתחלה

החיבור שלי לעולם עיצוב הפנים התחיל בתהליך תכנון הבית הפרטי שלנו, קמתי בבוקר חורפי כעורכת דין שמחה בחלקה, הלכתי לפגישה בנווה צדק אצל האדריכל שתכנן את הבית – דובי וויט, ויצאתי מהפגישה אפופת מחשבות. התיישבתי ברחבה של סוזן דלל תחת קרני השמש החורפיות, לצלילי הפסנתר שליווה שיעור של להקת בת שבע באולם הסמוך, ולא יכולתי להתנתק. המפגש עם התכנון, החומרים, אנשי המקצוע שכולם היו חדשים לי לגמרי הציף אותי. קמתי, נסעתי למשרד, ירדתי לקומה מינוס 3 בחניון, טלפון מהמזכירה שמדווחת שמחכים לי אנשים ולאן נעלמתי. עניתי שאני חולה, נסעתי הביתה, בכיתי כל הדרך ואחרי שבועיים מכרתי את המשרד לחברה. שמרתי חליפה שחורה אחת לדיונים שעוד הייתי מחוייבת אליהם, מכרתי את כל החליפות בחנות יד שניה, ולקח לי הרבה שנים לחזור ללבוש שילוב של שחור ולבן, ולבגדים מחוייטים לא חזרתי בכלל.

צילום: עודד סמדר

אמפתיה

עד היום טבועה בי כל תודעת השרות והאמפתיה למצוקת הלקוח שרכשתי במהלך עבודתי כעורכת דין. יש בי הכרת תודה על כל לקוח שבחר דווקא בי לעצב את ביתו, והמחוייבות שלי לתת לו את הטוב ביותר לא השתנתה. היא נטמעה בי מתחילת הקריירה שלי כעורכת דין, דרך כובעי כמגשרת ובמשך למעלה מעשרים שנים שבהן אני מעצבת פנים.

צילום: עודד סמדר

עיצוב רגשי

אני חושבת שעיצוב רגשי הוא ההגדרה היחידה שאני יכולה לתת לסוג הפרויקטים שלי. אני נמנעת מחלוקה בין מודרני לכפרי, לתעשייתי וכל מיני מילים שלא מתאימות לחשיבה המקצועית שלי. אני עושה בית לאנשים, וככזה כל בית שונה ומתאים רק למי שגר בו. תמיד יהיה בו חום של אנשים בתוך קווים נקיים שיכילו אותם.

צילום: שירן כרמל

אנשים

החלק הכי מעניין בעבודה שלי הוא האנשים. זה מתחיל מהלקוחות ועובר דרך הספקים, העובדים היועצים. כולם אנשים טובים שאספתי בדרך, ושיחררתי את הפחות טובים, אישית ומקצועית, כך שעם השנים צירפתי לי נבחרת חלומות, אשר אליהם מצטרפים הלקוחות שהפכו בהדרגה גם לחברים והקשר איתם נמשך לאורך כל השנים.

צילום: עודד סמדר
צילום: עודד סמדר

בית בישראל 

אחרי אוקטובר 2023 נפגעה לכולנו תחושת הביטחון. אף אחד לא חש שביתו הוא מבצרו. תחושת הבית חוללה. אבל דווקא מההריסות של התחושה הכל כך בסיסית הזאת קם הצורך וההבנה שהבית צריך לעטוף אותנו, לחבק ולהגן, ועם התחושה הזאת צריך לתכנן ולרפד את הבית מבפנים. למרות השוני המהותי בין תקופת הקורונה לאסון השבעה באוקטובר, בשתי התקופות הללו למדנו להעריך את מה שהבית יכול לתת לנו ולהשקיע בו יותר, כדי שיתן ויחזיר לנו את מה שלקחה מאיתנו המציאות הקשה.

צילום: שירן כרמל

חזית הבית

אחרי אסון השבעה באוקטובר הקימה אורלי רובינזון את המיזם "חזית הבית" אשר מסייע למשפחות העוטף ולמשפחות שבתיהם נפגעו כתוצאה ישירה מהלוחמה. חברתי אליה בשבוע השני לאחר הקמתו, כשהיה צורך דחוף בגיוס תרומות מספקים. העמדתי לרשות המייזם את כל קשריי המקצועיים והאישיים על מנת להוסיף למאגר הפריטים מיד שניה אשר נתרמו על ידי אנשים פרטיים, גם פריטים חדשים ומעוצבים שהגיעו מספקים יוקרתיים ואיכותיים שלא איכזבו וריגשו בתרומות נדיבות.
בשלב הבא רציתי לתרום גם מיכולותיי המקצועיות, ואני עדיין מלווה משפחה של זוג עם ארבעה ילדים מקיבוץ ניר עוז בדרכם ממה שנשאר מביתם לביתם החדש בקיבוץ בצפון הארץ. התחושה שלי היא שכל מה שלמדתי ועשיתי במשך חיי המקצועיים היו הכנה לפרויקט המיוחד הזה של בניית בית חדש מתוך ההריסות והאסון שניחת עליהם.

צילום: עודד סמדר

הבית שלי

כרגע פרויקט החלומות שלי לקראת סיום. לאחר שנה וחצי של תכנון וביצוע, יומיים לפני תחילת המלחמה עברנו לבית חדש ברמת השרון, בה גדלתי, התחתנתי, נולד בני הבכור ואותה עזבנו לפני 30 שנים. חזרנו כזוג שילדיו בגרו והוא עשוי בדיוק למידותינו החדשות שהצטמצמו עם השנים, ולצרכינו שכבר מובנים לנו במדויק. לכן התוצאה כל כך נעימה ונוחה ותואמת אותנו בדיוק.

צילום: עודד סמדר

הבלוג שלי

ההשראה לעבודות שלי מגיעה גם מכיוונים לא צפויים. אני שואבת הרבה השראה מתערוכות, מנופים, מאנשים. אני נוסעת הרבה בעולם, ובשנים האחרונות כותבת בבלוג שלי על מקומות מעוצבים בעולם והוא מתפרסם גם בדיזיינר של עיתון הארץ. הבלוג הזה נולד מתוך רצון לשתף ולחלוק את היופי שאני נחשפת אליו עם כל מי שאוהב ומעריך עיצוב.

צילום: עמית גושר

מרגש

רגע מרגש במיוחד במהלך הקריירה שלי היה כשנבחרתי לעצב את מרכז הפיתוח של HOUZZ, פלטפורמת העיצוב הגדולה בעולם ואף הוזמנתי לעצב בשנית את מרכז הפיתוח של HOUZZ כשעברו למקום גדול פי 4 מהקודם. רגע מרגש נוסף היה כאשר זכיתי בפרס בינלאומי באיטליה על העיצוב שלי, ולא פחות מרגש עבורי היה כאשר הובלתי סיורים במשרדים אלה במסגרת "בתים מבפנים".

צילום: כפיר זיו

טיפ עיצובי

עיצוב הוא תהליך, ועיצוב טוב הוא פרי של תהליך אישי. מעטים הדברים שמתאימים לכולם, בטח לא הדברים הכי טרנדיים שרואים בתקשורת וברשתות החברתיות. הטיפ החשוב שאני יכולה לתת הוא שהמעצב.ת הם אנשי המקצוע הכי חשובים בתהליך הבנייה או השיפוץ. הקשר והדיאלוג איתם איתם מהותי לתהליך ולתוצאה של הבית בו תגורו שנים אחר כך.

עיצוב: נורית גפן
לאתר של נורית גפן>>
לעמוד הפייסבוק של נורית>>
לחשבון האינסטגרם של נורית>>