האדריכלית מרין פרי אלי מאמינה שתהליך תכנון החלל צריך להתחיל מכיווני האור, בין אם זה אור טבעי או אור מלאכותי. מרין מחוברת מאוד לסגנון מודרני ובעל בהירות תכנונית והיא מעצבת מתוך אג'נדה שהפרוייקט יגרום לאנשים תחושת אושר בלתי מוסברת ויישאר עדכני גם שנים לאחר סיומו.

חמש עובדות

1. אני נשואה ליאיר ואמא לשלושה ילדים: נדב, עידו ומעיין. אני אדם מאוד משפחתי. אנחנו מטיילים המון ומארחים המון בביתנו.
2. כשסיימתי את לימודי התואר הראשון באדריכלות היה לי חלום ללמוד במילאנו עיצוב תעשייתי. הרבה מעצבים מובילים בעולם הם אדריכלים שעשו הסבה שכזו. אז למדתי איטלקית במשך שנתיים, והחלום הזה נדחק לו למגירה ככל שהעמקתי והתאהבתי בעבודתי האדריכלית. אני עדיין מטורפת על איטליה, ונוסעת לשם פעם בשנה לפחות.
3. יש לי בבית חדר יצירה מטורף, עמוס בניירות ומכונות חיתוך מיוחדות. מאוד אוהבת לעשות לבד כרטיסי ברכה מושקעים. זו ממש תראפיה באמנות מבחינתי.
4. כל נסיעה שלי לחו"ל, מלווה במסעות מאתגרים לכל מיני בניינים שהשאירו בי רושם עז כשנתקלתי בהם באיזה מגזין ארכיטקטורה או אתר אינטרנט. אני פשוט חייבת לראות אותם במו עיניי. לשמחתי בעלי ממש משתף פעולה.
5. יש לי איזושהי משיכה בלתי מוסברת לתרבות היפנית. האסתטיקה והמינימליזם כובשים אותי. ככה הגעתי לאוריגמי, או יותר נכון ל-ORIGAMIC ARCHITECTURE. זוהי טכניקה של חיתוכים וקיפולים, ללא הדבקות, ובאמצעותם מייצרים מודלים תלת-מימדיים של בניינים. כשמלאו לתל אביב 100 שנים, עיצבתי קולקצייה של גלויות פופ-אפ מינימליסטיות שנחתכו בלייזר וקיפלתי אחת אחת. זה היה להיט היסטרי ונמכר בכל חנויות העיצוב ובמוזיאון תל אביב.

ההתחלה

למדתי אדריכלות באוניברסיטת תל-אביב וסיימתי בהצטיינות בשנת 2004. לא יכולתי לחשוב על שום מקצוע אחר שיתאים לי כמו כפפה ליד. זהו מקצוע שמשלב צד יצירתי חזק וצד טכני וריאלי חזק לא פחות. אני זוכרת שהגעתי למיונים באוניברסיטה מבלי להבין לקראת מה אני הולכת, וכמובן מבלי לעשות מכינה. למזלי הרב יש לי רקע מאוד חזק בלימודי אמנות, ומכיתה ז' עד יב' למדתי בכיתות אמנות, ותחום ההבעה היצירתית הוא משהו שאני מרגישה בו מאוד נח, אז כנראה שזה מה שסידר לי את כרטיס הכניסה לנבחרת המבוקשת.
כשסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד בסטודיו מגניב שמתמחה בפרוייקטים מסחריים. משם המשכתי לעוד שני משרדים בהם תכננתי מגוון רחב של פרוייקטים. סה"כ הייתי שכירה 9 שנים, ויצאתי לעצמאות בשנת 2013, עם הולדת בני השני.

סגנון

אני מאוד מחוברת לסגנון המודרני ואוהבת בהירות תכנונית בחלל. שיהיה פונקציונאלי, שיעבוד כמו מכונה, שיהיה קל לתפעול וקל לתחזוקה. שיעורר השראה, שייחקק בזכרון ובתודעה, שייראה עדכני ולא תלוי בזמן גם שנים רבות אחרי שהסתיים. שיגרום לאנשים תחושת אושר בלתי מוסברת. זו המטרה הסופית שלי בכל פרוייקט. מבחינתי לא קיימת שום הפרדה בין ארכיטקטורה ועיצוב פנים. העמדת בית על מגרש ריק, כיווני השמש והאור, קנה המידה של החלל, תכניות אל מול חתכים, כל אלו מהווים עיצוב פנים לכל דבר.

צבע וחומר

צבע הוא חומר לכל דבר בראייה הכוללת של חלל. כשפלטת הצבעים בחלל מחמיאה ומחזקת את החומרים שנבחרו בחלל, והתאורה שנבחרת יודעת לחזק ולהדק את הכל, אז בעצם נוצר הקסם האמיתי, והחלל מתגבש לכדי חלל אחד שלם ומושלם.
בכל פרוייקט אני אשתמש בשפת חומרים ייחודית מבחינת הנראות שלהם, אופן השימוש בהם והגימור שלהם. לא פחות חשוב מבחינת בחירת החומרים בפרוייקט הוא האופן בו אני משלבת את החומרים: חומר מחוספס לצד חומר חלק, חומר מבריק לצד חומר מט, חומר חם לצד חומר קר, חומר מעובד לצד חומר טבעי ולא מעובד. כל הניגודים והשילובים האלו יוצרים סביבה מאוד מוחשית והרמונית.

מרגש

בתפקידי האחרון כשכירה, הייתי אדריכלית של ענקית האופנה H&M בארץ. גוייסתי לתפקיד כשנה לפני פתיחת החנות הראשונה. הייתי שותפה מלאה לכל פרט ופרט בבחירת הלוקיישנים של החנויות, לתכנון שלהן ולנראות שלהן. עבדתי מול אדריכלי ומעצבי החברה בשוודיה, וכן עם משרד המעצבים בילגוראי-פוזנר שהיה אמון על תיאום התכנון של הפרוייקטים בארץ. זו הייתה תקופה מטורפת בחיי. עבודה מהבוקר עד הלילה, נסיעות אין סופיות ברחבי הארץ. כל העבודה הקשה והמפרכת הזו התנקזה לבוקר אחד בקניון עזריאלי בתל אביב, בו כמעט נרמסנו על ידי ההמון הרב שנכנס לחנות. קשה לשכוח את התמונות האלה עד היום. תחושת אושר וסיפוק רב.

אם לא אדריכלית אז בטח הייתי

שפית או קונדיטורית. אני בשלנית מעולה. מאוד אוהבת להאכיל ולארח מגיל מאוד צעיר, ממש כמו אמא שלי. והכל טעים ואסתטי. אני לא מכניסה שום מזון מעובד הביתה. פעם בשבוע אני מכינה פיצות מושקעות  לילדים ומעולם לא הזמנו פיצה הביתה. את הלחמים שאנחנו אוכלים אני מכינה לבד פעם בשבוע. עוגות ועוגיות אני לא קונה אף פעם ותמיד מכינה לבד. מאוד מחוברת למטבח האיטלקי ולמטבח האסייתי, ומוציאה מנות ברמה גבוהה מאוד, שהילדים שלי עדיין רחוקים מאוד מלהעריך.

מלקטת

תהליך הליקוט המחשבתי מתחיל אצלי בשלב הסקיצות. אני יודעת אילו פריטים אני חושבת שצריכים להיות בפרוייקט. כל זאת כמובן לאחר דיאלוג עם הלקוח, והבנה אמיתית של צרכיו ושגרת חייו, וכמובן הבנה של תקציב הפרוייקט. כבר בשלבים המוקדמים אני מעלה את העניין לדיון, ולא דוחה את זה אף פעם לסוף הפרוייקט, כדי שאכן הלקוח יבין שפריטים אלו הינם משמעותיים לא פחות מדברים אחרים בפרוייקט, והם חיוניים ביותר כדי ליצור את החוויה המושלמת בפרוייקט. אני אדע היכן להשקיע יותר תקציב והיכן פחות, כדי לאזן את הפרוייקט ולהגיע לחוויה המושלמת ולתוצאה הטובה והשלמה ביותר.

פריט שלא אוותר עליו

אין פרוייקט אחד שלי בו לא שולב לפחות גוף תאורה אחד של חברת FLOS האיטלקית. אין כמעט גוף תאורה של החברה הזו שלא עושה לי את זה, מגופים אייקוניים משנות השישים ועד הגופים החדשים ביותר. תמיד מקדימים את זמנם, במקוריות, בחומריות. אף פעם לא נס ליחם ואף פעם לא יוצאים מהאופנה. תמורה נהדרת לכסף של הלקוח.

טיפ

לעבוד עם האור בתכנון החלל כאילו היה זה הדבר החשוב ביותר. משם הכל מתחיל בעיניי. בין אם זה אור טבעי או אור מלאכותי. האור והשמש משפיעים על אופן העמדת הפרוייקט, על בחירת החומרים ופלטת הגוונים, ויוצרים את האווירה ואת החוויה.

מפרגנת

משרד האדריכלים נוימן חיינר. שני אדריכלים שחברו יחדיו לפני כמה שנים, לאחר שכבר היה לשרון נוימן משרד אדריכלים מאוד מבוסס ומצליח. מדהים לראות איך שיתוף הפעולה שלהם מביא לפרוייקטים יפהפיים, מתוכננים בקפידה ובהרמוניה, בעלי מראה כולל ושלם. כל פרוייקט שלהם נראה לגמרי אחרת, אך לכולם מכנה משותף אחד והוא איכות התוצר. האדריכלות שהם עושים משולבת בצורה מושלמת והרמונית עם עיצוב הפנים.

לעמוד הפייסבוק של מרין פרי אלי>>

עיצוב ואדריכלות: מרין פרי אלי
צילומי אדריכלות: אורית ארנון
צילום תמונת פרופיל: לירז כרמלי