למרות שהבית בהרחבה בקיבוץ תוכנן עבור גבר רווק, מעצבת הפנים הילה פרי אשר הייתה אחראית על הפרויקט, ביצעה את מלאכת העיצוב מתוך מחשבה על בית שיהיה נעים לנהל בו גם חיים זוגיים בעתיד, ושתמיד יהיה נוח לארח בו בני משפחה וחברים.

המעצבת הילה פרי משתפת: זהו בית בהרחבה בקיבוץ במרכז הארץ, שבו מתגורר רווק בשנות ה-50 לחייו. הלקוח מתגורר בקיבוץ מזה שנים רבות, וכאשר הקיבוץ החליט על בניית הרחבה נוספת, החליט למכור את ביתו ולבנות בית חדש. הוא פנה אליי עם קבלת המידע בנוגע לשכונה החדשה, ויחד בחרנו דגם מבין ארבעת הדגמים שהוצעו לבנייה והתחלנו בשלב התכנון. החלום היה להתגורר בבית מפנק, עם תחושה חמימה ונוחה, בית שלא רוצים לצאת ממנו.

הדגם שבחרנו הוא בית בן שתי קומות. החלטנו לחלק את הבית לשתי קומות נפרדות והתמקדנו בקומת הקרקע. החלל הציבורי מכיל את כל החלומות של הלקוח כמו קמין הגז הרחב והיפה והספרייה לתצוגת עבודות האומנות שאסף עם השנים בטיוליו ברחבי הגלובוס.

הלקח ביקש להיות מוקף בהרבה צבע. אבל בגלל שלעיתים עומס צבעוני וגרפי יכולים להימאס, העדפתי לייצר נקודות צבע על ידי בחירת תמונות צבעוניות והמסיכות של צחי נבו, אשר השתלבו עם אוסף פריטי האומנות שליקט עם השנים. יחד עם זאת, את מבואת הכניסה אל הבית בחרנו למלא בנוכחות דומיננטית של צבע בשילוב המעניין של ארון הכניסה בצבע חמרה ודלת הכניסה בצבע כחול.

למרות שהלקוח הוא רווק, חשוב היה לי להעניק לבית מראה קלאסי שלא יהיה גברי מדי. החיבור המיידי שלו היה לעיצוב כפרי, אבל בהדרגה עם התקדמות התכנון והבניה, הצלחנו לגבש מראה שהוא לא כפרי נטו, אלא משלב אלמנטים מסגנונות אחרים כמו: תעלת המיזוג החשופה שלקחה את הכפריות לכיוון תעשייתי יותר.

במטבח ביקש הלקוח לתכנן אי כיפי אשר ישמש לאירוח מצומצם של חברים במהלך השבוע. על אף שהוא חי לבד, התאמתי את המטבח לחיי משפחה פעילים, עם הסתכלות אל העתיד מבחינת אחסון, נוחות ואירוח. אני מאוד אוהבת לשבת באי הזה, וממנו אני להשקיף על כל הפינות היפות בבית שכל אחת מהן מספרת סיפור.

בחרנו במטבח תאורה כפרית שהיא לא מאוד עדינה ורכה, אלא יותר מתכתית בכיוון תעשייתי. אל התאורה הזו הוספנו תאורה פונקציונאלית מודרנית ש"שברה" את המראה הכפרי הקלאסי והרך. גם הכסאות השחורים שבחרנו עבור האי משתלבים בהרמוניה עם המראה הכללי.

בנוסף לאי, תכננתי בסמוך למדרגות, פינת אוכל נפרדת שתשמש לאירוח נרחב יותר, מעל השולחן העגול גוף תאורה שמשלב זכוכית ופליז ולצידו ספריית ברזל ועץ.

בסלון בחרנו שטיחים קלילים וגאומטריים בעלי מראה עכשווי, וספת קטיפה בעלת מראה קליל ופחות מוקפד. כאמור קמין הגז שתכננו בקיר הטלוויזיה הוא הגשמת חלום עיצובי של הלקוח.

החלטנו לבטל את שירותי האורחים והפכנו את החלל הזה למחסן בתוך הבית. את המקלחת הכללית הגדרנו כמקלחת אורחים עם ג'קוזי.

הלקוח סמך עליי ונתן לי יד חופשית לתכנון, לבחירת צבעים ולבחירת המרקמים. בחדר השינה שאותו הגדלנו מגודלו המקורי בתכנית , יצרתי מרחב אוורירי ורך עם בחירות של גוונים טבעיים בריהוט ובטקסטיל.

הרגע המרגש ביותר בתהליך היה, כאשר הלקוח אמר לי שבמשך השנים שבהן התגורר בבית הסוכנות הקטן, הוא חיפש לשהות הרבה מחוץ לבית והרגיש שהבית לא עטף אותו בחום ולא היה מזמין לאירוח, ואילו כיום, כשהוא מתגורר בביתו החדש והנוח, הוא נכנס בערב הביתה לאחר יום עבודה, לא מאמין שזה באמת הבית שלו, ולא ממש רוצה לצאת ממנו.

בפרויקט הזה פגשתי לקוח מהחלומות. הוא זרם איתי על כל רעיון שחשבתי עליו. רק אם צבע היה ממש נועז מבחינתו, הוא הטיל וטו. התהליך של בניית הבית על כל ההחלטות שהיה עלינו לקבל, עבר בנעימים וללא מהמורות משמעותיות.

טיפ מהמעצבת

למדתי במהלך העבודה על הפרוייקט הזה, שכשעובדים מול קבלן בבניה של מספר יחידות זהות, לא תמיד ניתן לבצע עבודות עדינות ומורכבות שדורשות התמקצעות ונסיון, ולכן כדאי לוותר מראש ולהשקיע במשהו אחר שהוא בר ביצוע של הקבלן, או לחילופין, להשאיר עבודות עדינות ומיוחדות כמו ריצוף או חיפוי מיוחדים ועדינים,, לביצוע לאחר קבלת מפתח ולא לתת לנותני השירות בפרויקט לבצע. זה כמובן תלוי בתקציב אבל עבודות מסויימות עדיף להשאיר לבעלי מקצוע שאנו יודעים בוודאות שיבצע את העבודה בצורה מושלמת.

עיצוב: הילה פרי
צילום: אורית ארנון
לאתר של הילה פרי>>
לעמוד הפייסבוק של הילה>>
לאינסטגרם של הילה>>
לכרטיס העסקי של הילה>>
עוד על הילה פרי>>