אחרי שנים של מגורים בדירה באחד המגדלים בתל-אביב, החליטו בני המשפחה לעבור לדירה גדולה יותר באותו בניין, ועיצבו אותה מחדש בהתאמה לאורח חייהם וטעמם הייחודי באופן שמשאיר הרבה מקום לצבע ולטקטסטורות.

מעצב הפנים אורון מילשטיין משתף: זוהי דירה בגודל 95 מ"ר הממוקמת במגדל מגורים בתל-אביב, ובה מתגוררים בני הזוג ביחד עם שני ילדיהם הקטנים. אחרי שנים שבמהלכן חיו בני המשפחה בדירה, הם החליטו לעבור לדירה גדולה יותר באותו בניין מוכר ואהוב, ואבי המשפחה תכנן דירה בהפתעה שקולעת לאורחות חייהם ומשלבת את הצרכים והתחביבים של בני המשפחה. הדירה בת ארבעה חדרים וכך היתה גם במקור, אבל בתכנון החדש היא השתנתה בתכלית; חדרי השינה נותרו פחות או יותר באותו מקום, אבל הפונקציות שינו את מיקומן.

בני המשפחה נוהגים לצפות בטלוויזיה לעיתים רחוקות וההעדפה שלהם היא לקרוא ספרים. העובדה הזו הביאה אותי לי לתכנן חלל ציבורי בפורמט מעט שונה מהרגיל: בעוד שבדירה ישראלית טיפוסית הטלוויזיה לרוב מסתירה את הוויטרינה והנוף, בדירה הזו מסך הטלוויזיה חבוי באי שבמטבח והוא נגלה רק על פי צורך.

המטבח מהווה ציר חשוב ומרכזי (בפרט מכיוון שמדובר במשפחה שאוהבת לאפות, לבשל ולארח) וממנו גם מתבצע המעבר מהחלל הציבורי לאגף החדרים. את חזיתות המטבח חיפינו במשטחי ננו בגוון אפור גרפיט. משטחי העבודה וחזית נישת הכיור חופו בקוריאן. מוצרי החשמל הם אינטגרליים ומותירים את המרחב הפעיל נקי ואסתטי, כזה שממשיך את הקו העיצובי של המרפסת והסלון.

מעברה השני של דלת הכניסה ממוקם הסלון, ובו כ-600 ספרי קריאה ועיון שצברו בני הזוג לאורך השנים. הספרים מהווים חלק בלתי נפרד מהעיצוב והם נלקחו בחשבון כבר מראשית התהליך. שילבנו אותם בחלקים שונים של הדירה והשאיפה היתה לא לדחוף אותם סתם כך לארון. בסלון הם מוצגים לראווה בספרייה שבה קצב המדפים משתנה וכך נוצרת קומפוזיציה מעניינת. יחד עם הספרים שילבנו אקססוריז שביחד הופכים את המארג לדינמי, תרבותי ומלא חיים.

עבור החלל הציבורי המרווח בחרנו באריחי טרצו בגוונים של שחור ואפור. הבחירה הזו תורמת למראה הדרמטי, הכהה והגברי של הדירה. בכדי לעורר את המראה הכללי לחיים ולייצר בו עניין, שילבנו אלמנטים צבעוניים כמו ספת באבל ורודה וספרים. רצינו לייצר סלון לא סטנדרטי והספה קולעת לרציונל הזה. הצורה האמורפית המעוגלת והפוזיציה שבה היא ניצבת מזמינה את הבאים לכיוונה ואופטימלית לצפייה בטלוויזיה שבמטבח. בחלל הציבורי בחרנו להשתמש בתריסי עץ, כדי לייצר מימד של דרמה, מבלי לסגור את הנוף. שולחנות האלומיניום בסלון, עליהם מונחת זכוכית כהה, הם מבית המותג גוטייה והמנורה העומדת, שעשויה מיחידה פולימרית שקופה היא מבית היוצר של המותג Kartell, כך גם הכיסא השקוף.

הדלת הבהירה, שנראית כחלק אינטגרלי מקיר המסדרון, מובילה לחדר הרחצה הכללי שמשמש גם כשירותי אורחים. את התמונה שנתלתה לצידה יצרה יוצרת האמנות הדיגיטלית רבקה סביניר ולה תפקיד כפול: מבחינה צבעוניות היא שוברת את המסה המונוכרומטית, ומבחינה פרקטית היא מכסה את ארון החשמל והתקשורת. כשמתקרבים אליה מבחינים עד כמה היא מתוחכמת ומורכבת משפע של אלמנטים ופרטים, חלקם שאולים מעולמות העיצוב, כדוגמת עיניה של הדמות שעשויות ממנורות.

חדר הרחצה הכללי משמש גם את הילדים וגם כשירותי אורחים. מכיוון שזהו חלל שמקשר בין הפרטי לאגף הציבורי החלטתי להמשיך גם בו את רצפת הטרצו שעומדת בתקן שנדרש בחללים רטובים. הקירות מחופים באריחים גדולים (60/120 ס"מ) בדוגמת טרצו עדינה יותר, ולכל אורך החלל יצרתי גוף תאורה שקוע ששוטף את המרחב באלומת אור אחידה והמשכית. הארון יוצר בהזמנה מיוחדת והחזית עשויה עץ טיק מחורץ.

במקור שימש החלל הזה לשתי פונקציות – כחדר רחצה וכמרפסת כביסה. חיברתי את שתיהן למרחב אחד ואת מכונת הכביסה והמייבש הטמעתי בתוך ארון. כך נהנה חדר הרחצה, שקודם לכן כלל לא הואר ואוורר באופן טבעי, מאור ואוויר שחודרים מבעד לחלון שבמרפסת השירות.

מאסטר השינה של בני הזוג הוא ביטוי לפרופורציות נעימות יותר שניתן ליצור ב-LAYOUT נתון. פירקתי את הפונקציות שיש בכל מאסטר שינה – כל אחת עובדת בנפרד ובפני עצמה, כך בני הזוג לא מגבילים האחד את השני.

יצרתי מלבן שמצידו השמאלי ארון אחסון רב-תכליתי ארוך מאוד שמסתיים בירכתי חדר השינה. מולו תכננתי דלת בקו אפס שמובילה לשירותים, ובהמשך תכננתי את ארון הכיור שפתוח למסדרון, ובמרכזו ברז שיורד מהתקרה.
בהמשך, בחלק שקרוב יותר לחדר השינה, תוכנן המקלחון שפתוח לחדר השינה, שם התקנתי תריס עץ שניתן לפתוח ולסגור על פי הצורך. לאורך כל הציר הזה הטמעתי גוף תאורה שקוע בתקרה שמאיר את אזור הרחצה ואת חדר השינה.

השתמשנו במרחב הזה באריחים מיוחדים ואדג'יים עם המון נוכחות שבדרך כלל מעיזים להשתמש בהם רק בפינה קטנה. כאן, כדי לייצר תחושה של פתיחות והמשכיות, השתמשתי באריחים בכל אחת מהפונקציות, וכך קיבלנו תחושה של מרחב.

בחירה נוספת עם נוכחות ייחודית היא הבחירה בשידות הלילה לצידי המיטה. הן עשויות חרס ומעוצבות בצורת עמודים רומיים חתוכים.

המרפסת גדולה יחסית, מלבנית וארוכה ומחולקת לשני אגפים – באחד פינת ישיבה, שיושבת תחת חלל בגובה של שתי קומות, ובשני ממוקמת פינת האוכל. הקיר במרפסת מטפס עד לתקרת דירת השכנים והיתה מחשבה איך אנחנו הופכים את האבן הקודרת למייצג חי ומזמין. בחרנו לייצר קיר ירוק שממשיך עד לגובה של 6 מטר ומדגיש את מימד הגובה. רצינו לייצר מראה הומוריסטי, לא עוד דק רגיל או ריצוף אפור, לכן בחרנו אריחים בשחור ולבן, איתם יצרתי צורת אלכסונים.

הספה במרפסת תוכננה ויוצרה במיוחד, מבדים מיוחדים שמותאמים לסביבת החוץ ועדיין מייצרים ווייבים של סלון לכל דבר. גם שאר האלמנטים מותאמים לסביבת החוץ, אבל משדרים תחושה ביתית כך לדוגמה פינת האוכל וגוף התאורה שנתלה מעליה, שניהם יכולים להתאים בקלילות גם למרחב הפנימי.

אבי המשפחה זרם עם הרעיונות והיה חשוב לו שניצור עבור משפחתו בית מעוצב, יפה ועדכני שיתאים למשפחה עם שני ילדים קטנים, ואכן נושא התחזוקה והתפעול היווה חלק מהותי מתפיסת התכנון. בשביל סוג ייחודי כזה של בחירות שנעשו בפרויקט הזה נדרש שיתוף פעולה עם לקוח מלא אופי ותעוזה, ובמקרה הזה בעל הבית בהחלט קולע להגדרה.

עיצוב פנים: אורון מילשטיין
צילום: אלעד גונן