מיכאלה לפידות

המעצבת מיכאלה לפידות הספיקה לעשות כברת דרך עד שהגיעה לתחום שבו היא מצטיינת – עיצוב פנים. מיכאלה מעצבת מתוך הקשבה ללקוחותיה, ומצליחה לייצר בכל פעם מחדש ייחוד אקלקטי ואישי שיודע לחבר באמת בין האדם לביתו.

חמש עובדות

1. נשואה לעמית, שהוא החבר הכי טוב שלי, פלוס ארבעה ילדים: אריאל ואביתר התאומים (12), אלונה (10) ואורן (5.5). לא כיוונו שכולם יתחילו באותה אות, אבל כך יצא.
2. לפני יותר מעשור הגשמתי חלום והקמתי קונדיטוריה קטנה. רוב המתכונים היו אוסף של גזרי עיתון ישנים ומתכונים שאמא שלי אספה עם השנים. זה היה ביום הולדתי ה-30 וההורים שלי קנו לי במתנה תנור ומיקסר תעשייתי. הוצאתי כרטיסי ביקור והתחלתי למכור. אהבתי להסתובב בשוק לווינסקי, להכיר את הרוכלים ולקנות תבלינים ופירות יבשים. עשיתי הכל לבד, ייצור אריזה ושיווק. זו היתה תקופה מקסימה ומתוקה, אבל פחות משלמת על גנים לזוג תאומים בני שנה.
3. לפני כמה שנים בהמלצת רב גדול הוספתי את השם יעל לתעודת זהות שלי. אני לא אדם מאמין, אבל וואלה, זה בהחלט השפיע לטובה.
4. יש לי תואר ראשון בכלכלה וניהול – מה שנקרא: שיהיה. זה התחום שהוא בערך הכי רחוק ממני, אבל כנראה שזאת הדרך שהייתי צריכה לעשות.
5. קשה לי להיות בקניונים, אבל בחנויות לידיות אני יכולה ללכת לאיבוד כמה שעות, עד שאמצא בדיוק את הידית שאני אוהבת.  

ההתחלה

הלכתי ללמוד עיצוב פנים בשלב ב' של החיים וסיימתי לימודי תעודה לעיצוב פנים בבצלאל. גדלתי בבית לשני הורים מאוד יצירתיים ומוכשרים, אומנים בנפשם. אף אחד מהם לא עסק בזה כמקצוע, אבל כילדה ספגתי עיצוב, מקוריות ועשייה. הבית שלנו היה בית "מודולרי" ומאוד לא קונבנציונאלי. הייתה לנו דלת כניסה עתיקה וירוקה מברזל שההורים שלי מצאו והביאו מירושלים. את כל החלונות המרובים בבית שלנו אבא שלי בנה בעשר אצבעות, חלונות בלגיים תוצרת עצמית. אני מאמינה שזה משהו שספגתי לאורך כל הילדות וזה גם מה שהוביל אותי לבחור בשלב יותר בוגר ובטוח בחיים שלי, בעיצוב פנים כמקצוע.
סיימתי את הלימודים ב-2019 ואחרי הלימודים, התחלתי לעצב למעגל הקרוב. פרויקטים חדשים הגיעו אליי בעיקר מפה לאוזן, דרך לקוחות או אנשי מקצוע שעבדתי איתם. הכתבה הזאת היא הפרסום הראשון שלי, וזה בהחלט מרגש והגיע הזמן.

הגדרות

אני מאמינה שפרויקט יכול להצליח רק כשיש כימיה טובה בין הלקוחות והמעצבת. אני פחות מתחברת להגדרת העיצוב שלי, מרגישה שאני זורמת בין סגנון לסגנון בהתאם ללקוח. מבחינתי כל חדר באותו בית, יכול להיות שונה ולהתאים לכל בן משפחה בנפרד.
בשבילי עיצוב על זמני זה עיצוב שמתהווה בבטן, בהרגשה. שתמיד ירגיש נכון ללקוח. רק אחרי שאני מדמיינת איך הדברים ייראו, אני מחפשת רפרנסים בשביל להמחיש ללקוח ולהראות לו איך הדברים יעבדו טוב ביחד. תמיד יש לי בפרויקטים צבעוניות מסוימת, אבל  אני בהחלט מחכה לפרויקט המונוכרומטי והלבן שלי.

שייכות

בית מבחינתי זה המקום הבטוח, המקום שבו אדם מרגיש שייכות. המקום שממלא אותו. בית הוא יצירת זיכרונות, ריחות ומוסיקה. בסוף מה שנותן הרגשה של בית זה לא הספה והכרית, אלא האנשים שחיים בבית והתפקיד שלי הוא לתת להם את המרחב הנכון, הנעים והמכיל. מעבר לדברים הפרקטיים שאני לא אתפשר עליהם, תמיד אשאף לשלב חפצים נוסטלגיים עם משמעות עבור הלקוחות.

הקשבה

הקשבה היא מילת המפתח בעבודה שלי. באמת להבין את הלקוחות ולתת להם לבוא לידי ביטוי בעיצוב החלל. חשוב לי שהדרך תהיה נעימה, אני רואה בתהליך כמסע ואני שם בשביל לתמוך ולכוון אותם.
הכי חשוב לי שהלקוח ירגיש שאני תמיד שם בשבילו. חשוב שהלקוח ירגיש שאני מצליחה להבין אותו ומצליחה להביא לידי ביטוי את מה שהוא מגדיר כבית. אני מכבדת את הדרך שהלקוחות עושים. אני מבינה ומעריכה את הקושי שבתהליך ואת ההשקעה הגדולה שהם עושים. גם מהבחינה המנטלית ובוודאי שגם מהבחינה הכספית.

הפרטים הקטנים

אני מאמינה בדייטליס – הפרטים הקטנים האלה שעושים את כל ההבדל: סיומת של קרניז, גוון מעניין של רובה, צילום מקורי או אפילו מסגרת ישנה שהלקוח קנה לפני הרבה שנים בטיול ומזכירה לו משהו נעים. זה לא צריך להיות פרט גדול ובולט, אלא משהו בחלל שתופס את העין וגורם למתבונן לעצור, אפילו לשנייה, ולהסתכל ולחשוב עליו. אני תמיד משתדלת להשאיר מקום בתקציב גם לדברים הקטנים והמאוד חשובים שמוסיפים אופי לבית. כמו תאורה והטקסטיל ואפילו הצמחים.
אני מאמינה בשילובים חדשים. להביא שולחן וינטג' שעבר בירושה מבית הסבתא, ולשדך לו כיסאות מאיקאה. זה יהיה לא פחות מוצלח מלרכוש "סט" של שולחן וכסאות בחנות יוקרתית, ובעיקר תתקבל תוצאה מקורית ואישית. אני גם חושבת שלא כל הריהוט חייב להיבחר בשלב הראשון. אם לא מוצאים פריט שמתחברים אליו, אז אפשר להיכנס לגור גם עם פריט שהיה קיים ועם הזמן למצוא משהו שאוהבים ומרגיש לנו נכון.

אינטראקציה

מגוון האנשים שפוגשים בעבודה שלי הוא מאוד מגוון ועשיר והוא גם הרבה פעמים מגיע לקשר מאוד פתוח וקרוב. העבודה היא מול טווח רחב של גילאים. לעצב ללקוחות מבוגרים שעושים שיפוץ לבית אחרי 40 שנה או מצד שני, לעצב עבור משפחות צעירות. אני אוהבת את הימים שאני יוצאת לשטח, את העבודה מול אנשי המקצוע, להיכנס לסדנאות וחללי עבודה כמו נגריה ולהריח את הנסורת והצבע, או לפגוש קבלנים ורצפים בשטח. לדעת להתייעץ, להקשיב ולהיות עם ראש פתוח, אני לומדת המון מהשותפים לדרך. אוהבת לשמוע ולקבל עצות של אנשי מקצוע שאני עובדת איתם בשיתוף פעולה תמיד וזה תמיד מקדם את הצלחת הפרויקטים שלי. 

טיפים

1. איקאה זו לא מילה גסה מבחינתי.
2. לומדים מכל דבר ומכל אחד – ממליצה תמיד להתייעץ עם קולגות ובעלי מקצוע.
3. לכל אילוץ יש פתרון ולהאמין שכל דבר קורה לטובה.

עיצוב: מיכאלה לפידות
צילום: דור קידמי
לאינסטגרם של מיכאלה לפידות>>