לימור אורן

המעצבת לימור אורן ניגשת אל מלאכת העיצוב מתוך תשוקה מלאה לעשייה, ליצירה ולאנשים והיא פועלת מתוך המוטו של "רגיל זה משעמם אז בואו נתפרע". הבתים שהיא מעצבת מורכבים מהמון חלקי פאזל קטנים שבסופו של תהליך הופכים לשלם הגדול מסך חלקיו.

חמש עובדות

1. אני נשואה לאסף ואמא לשלושה בנים מהממים: רון לוחם בחטיבת הצנחנים, ניר בכיתה יא' וגיא בחטיבת הביניים.
2. נולדתי וגדלתי בצפון הרחוק בעיר צפת הקסומה.
3. יצירה היא חלק בלתי נפרד ממני, המוח שלי ככל הנראה מובנה בחשיבתו באופן שמסתעף להרבה "פולדרים קטנים". בכל פולדר מתוייק רעיון יצירתי אחר ואני נותנת לרעיונות ביטוי מלא בכל פעם מחדש.
4. יש לי תואר ראשון במדעי החברה ופסיכולוגיה – מה שמאוד תורם לי בעבודתי מול לקוחות. למעשה, מעצבת היא מעין פסיכולוגית של בני הזוג בתקופת השיפוץ: מקשיבה לשני הצדדים, מייעצת, פותרת דילמות ועושה "שלום" בין הצדדים.
5. אני מציירת ציורי אבסטרקט בשמן, זוהי אחת מהנאות חיי. רוב גלריית התמונות מככבת בבית הוריי בצפת. ציור הוא מעין מנהרת זמן בה אנחנו חולפים על פני תקופות, טרנדים וגחמות צבעוניות. הכל בא לידי ביטוי על הקנבס. מה שנקרא אושר אקספרס.

הלימודים

כבר בילדותי ידעתי שאלמד עיצוב פנים ונמשכתי מאוד אל אסתטיקה ויופי. מתנת יום הולדת בגיל העשרה מהוריי הייתה מנוי שעלה הון למגזין העיצוב הנחשק בזמנו בניין ודיור, ומשם ההשראה נחתה עליי כמעיין נובע. את דרכי בעולם העיצוב התחלתי מייד עם שחרורי מצה"ל כשנרשמתי ללימודי הנדסאי אדריכלות במכללת תל חי. מהר מאוד הבנתי שחישובי העומסים והקונסטרוקציות אינם משאת חיי ומשם המשכתי אל לימודי עיצוב פנים באורט חיפה.

ההתחלה

כשסיימתי את לימודי העיצוב העתקתי את מקום מגוריי אל המרכז ונתפסתי בהלה מאוד גדולה מהגודל, מהתחרות, מהמירוץ שאנשי מרכז הארץ חיים בו. זה היה שונה מאוד מהחממה בצפון שבה גדלתי ובה הכל התנהל על מי מנוחות. באיזשהו מקום "ויתרתי" על חלום העיצוב ונרשמתי ללימודי תואר ראשון. "הסטודנטית הנצחית" אבי כינה אותי אז בעקבות ההחלטה הזו.
עברה תקופה ארוכה ותהליך פנימי ארוך עד שהגיע רגע ההתעוררות בו הבנתי שאנו עוברי אורח בחיים הללו ואני רוצה לעסוק במה שאהבה נפשי עוד מילדות. שנים של תהליך ובעירה פנימית הביאו אותי לזיכוך הזה שבו הבנתי שאני רוצה לעצב חללים וליצור.

יצירה

מאז ומעולם היה בי דחף להזיז חפצים למקם מחדש, לצבוע ולשנות את ייעודם, להוסיף גדילים פונפונים, ליצור רהיטים חדשים. בבית הוריי בכל פעם שיניתי את חלל המגורים. ההורים שלי לא עמדו בקצב, אך תמיד העניקו יד חופשית ודרור ליצירתיות שלי. כך קרה שפעם הם חזרו מהעבודה ושולחן חדש פרי יצירתי כיכב בסלון – רכשתי כדי חימר ענקיים הנחתי עליהם זכוכית מחוסמת שהזמנתי לפי מידות ויצרתי שולחן חדש בסלון. בפעם אחרת הכנתי גוף תאורה עומד לצד הספה מצינור גז שגלגלתי בצורה ספירלית עד לגובה. כך עיצבתי בכל פעם יצירה חדשה וההורים זרמו איתי לגמרי. עד היום, בכל פרוייקט שלי אשאיר משהו ממני, פרי יצירתי.

הלקוחות

אני נקשרת מאוד אל הלקוחות שלי ואני נוטה להאמין שזה הדדי. אני לומדת להכיר אותם לעומק. לעצב ולהלביש בית זה תהליך ארוך ועמוק של דיוק סגנון. כל בית מספר סיפור אחר ואני עומלת על כך שהוא יספר את סיפור דייריו. מהסיבה הזו אף פרויקט שלי אינו דומה לפרוייקטים קודמים.

צבע

לצבע יש משמעות רבה בהשפעתו על דיירי הבית. אני חושבת שצבעים משפיעים על מצב הרוח שלנו, ובנוסף אני נוטה להאמין שהם מסמלים תקופות או תחושות פנימיות. בחירת מערך צבעים לדירה מתבסס על תהליך דיוק הסגנון אותו אני עוברת עם הלקוח. נקודת המוצא שלי בצבע היא תמיד לבן שהוא מעין "טאבולה ראסה", ומשם אני דוגמת ומערבבת עוד ועוד צבעים היוצרים הרמוניה מלאה ונעימה בחלל.

מלקטת

תהליך ליקוט הפריטים מתחיל אצלי כבר בראש תוך כדי תכנון החלל ובחירת החומרים. היסוד לליקוט ולעיצוב מושלם הוא הקשבה. כשאני בקשב מלא לצרכיו ולרצונותיו של הלקוח אני מדייקת בליקוט הפריטים והרהיטים עבור ביתו. לאחר היכרות מעמיקה עם הלקוח והעדפותיו אני מתחילה לרקום במוחי את מסלולי הליקוט. יחד עם זאת, בשל היותי אדם יצירתי מאוד, הרבה פעמים בימי הרכישות העין שלי קולטת פריטים ייחודיים או פריטים שאוכל לשדרג פלאים ולתת להם אינטרפטציה שונה עבור לקוחותי. לכן זה תמיד פתוח לשינויים.

השראה

אין מקור אחד ספציפי ממנו אני שואבת השראה. זה יכול להיות שיר ששמעתי, מקום בו ביקרתי, ריחות של אוכל מסויים או אפילו פריטים שמוצאים על הרצפה ברחוב או בגינה. יחד עם כל אלה אני מעריצה את המעצבת אמלי הנדרסון ושואבת ממנה המון השראה בסגנון עבודתי המגוון.

אם לא הייתי מעצבת

אז בטח הייתי שפית. בישול הוא תרפיה לנפש עבורי. אוכל זה חום ומשפחה. אני מבשלת באהבה גדולה ומאוד יצירתית במטבח. את האוכל אני תמיד מגישה בשולחן ערוך ואסתטי עד לרזולוציה הקטנה ביותר.

לא מוותרת על

וילונות ושטיחים. הם מלבישים את הבית הלכה למעשה. לא פעם קורה לי שלקוחה לא רוצה ווילונות או חושבת ששטיח הוא "רק בחורף", אך מהר מאוד אני גורמת לה להבין את הטעות. הלקוח עובר תהליך של הבנה מלאה עד כמה הפריטים האלה יוצרים חממה ביתית נעימה ומזמינה.

מאתגר

לעבוד בתקציב מוגבל זה אתגר לא קטן, אך מעורר אצלי אקסטרה-יצירתיות. כך למעשה כולם יוצאים נשכרים: הלקוח מרוצה מנושא העמידה בתקציב ואני מרוצה שהגעתי לשיאים חדשים מבחינה יצירתית. בנוסף, ישנו האתגר הגדול של לוחות זמנים, הכול צריך לעבוד בסינכרון מושלם ובתזמון מדויק.

פרוייקט החלומות

לעצב מלון בוטיק בעל אופי פריזאי מרובה טקסטורות וחומרים, עץ חשוף, קירות לבנים, רצפת פישבון, קרניזים בתקרה ובמשקופי הדלתות, מיטות קטיפה משובחות ושכבות של טקסטיל שיק פריזאי איכותי שמעורר חושים מחד, ונותן מרגוע לנפש מאידך. במלון הזה יש כדי זכוכית שקופים, גופי תאורה כדוריים וארומה של נרות ותפרחות מינימליות של פרחים. הדמיון שלי מפליג עד לכדי תחושה אמיתית של שתיית הקפה עם קרואסון באחד החדרים.

טיפ

הטיפ הגדול שלי טמון בצבע. העין האנושית לעולם תחפש אחר סגירת מעגל. בהתאם לכך, אני דוגמת צבע אחד בחלל שלוש פעמים בצורה מעגלית: פעם למעלה, פעם באמצע ופעם למטה. כשיש סגירת מעגל ויזואלית אנו חשים נוחות והרמוניה בחלל. נסו את זה בבית.

מפרגנת

אני רוצה לפרגן לשרון ברקת. אני רואה בעבודותיה את החשיבה המסתתרת מאחורי כל הלבשת החלל. היא עובדת נהדר עם צבע ושילוב של טקסטורות. אני אוהבת את הצבעוניות האחרת שהיא מביאה עימה, עבודותיה מפתיעות ומרגשות כאחד.

חלומות

לשמחתי המרובה אני לוקחת חלק בכמה ספרי עיצוב. בכל פעם שבה אני מדפדפת בספרים הללו ורואה את יצירותיי מופיעות בהם, הלב שלי רוטט מהתרגשות. אני חולמת על ספר משלי שיאגד בתוכו פרויקטים מובחרים שלי והדרכות DIY שהן חלק בלתי נפרד ממני. וכמובן – גם מתכונים. בעיניי יש קשר ישיר בין אוכל ועיצוב. אוכל מסמל חום ומשפחה ואין יותר נעים מלבשל בסביבה מעוצבת ומסודרת בה הכול נגיש.

עוד משהו קטן

אני נוטה להאמין שסביבת מגורים משנה חיים וזו לא קלישאה. אל תחסכו ואל תוותרו על ליווי של איש מקצוע בתהליך העיצוב, כי זה עושה לגמרי את כל ההבדל.

עיצוב: לימור אורן
צילומים: אורית ארנון
לאתר של לימור אורן>>
לעמוד הפייסבוק של לימור>>
עוד על לימור אורן>>