ליאור לסנר

מעצבת הפנים ליאור לסנר ממתמחה בעיצוב בשיטת ה-TOTAL DESIGN אשר מייצרת מכלול הומוגני שנוגע בפרטים הקטנים ביותר, ותמיד מתוך מחשבה על הלקוח שהוא המרכז ולא הטרנד הבא.
ליאור מעידה על עצמה שהיא אורבנית, מכורה לאדרנלין ולקצב עבודה מהיר, אוהבת אנשים, מתרגשת מאוספים והיא גם מאוד אוהבת לעצב ספריות.​

חמש עובדות

1. אני אדם של אנשים, אוהבת לשמוע מי הם, מה הם, מאיפה באו ולאן הם הולכים. הציפייה להכיר את הלקוח הבא שיתפוס למספר חודשים מקום מרכזי בחיי מרגשת אותי כל פעם מחדש.
2. אני בחורה עירונית, אוהבת לטייל שעות בערים, בארץ ובחו"ל, לגלות סמטאות, להתבונן על חזיתות בתים ולדמיין מי האנשים שגרים בהם, להתבונן בגרפיטי, להסתכל על האנשים, לשבת בבית קפה המקומי על המדרכה, לשמוע את הצפצופים ולהריח את הפיח.
3. אני מאוד אוהבת לעצב ספריות, כשבעל דירה אומר לי שאחד מהתחביבים שלו זה קריאה אני מייד "נדלקת". עיצבתי לא מעט ספריות בשנים האחרונות אבל הייתי רוצה לקחת את זה צעד קדימה ולעצב דירה לאדם שיקדיש חלל שלם בביתו לספרים. חדר ענק מוקף ספריה היקפית עם תקרות גבוהות וסולם, ובמרכז החדר כורסאות בארוקיות. קצת כמו הסצנה בסרט "היפה והחיה".
4. אני מאוד מחוברת לעולם הריקוד והספורט ובכל פעם שאני רואה תחרות ספורטיבית או מופע מחול מתעורר בי מחד זיק של קנאה ומאידך תחושת כמיהה.
5. אוספים תמיד מרגשים אותי. אין אוסף זהה לאחר וכל אוסף מספר סיפור על אדם, תקופה, תרבות.

לימודים

אני בוגרת תואר B.DESIGN מהמכון הטכנולוגי חולון HIT. הלימודים במכון שילבו קורסים שונים מדיסציפלינות שונות, לימודי פילוסופיה אדריכלית לצד איור ואומנות, לימודי תוכנות מחשב לצד עבודה פיזית עם חומרים, והכי חשוב – יצירת קונספט עיצובי ופיתוחו פעם אחר פעם.
בזכות לימודי הסדנא, קורס מעשי, למדתי איך דברים בנויים, איך חותכים עצים על מסורים ואיך מרתכים מתכות, איך מייצרים בטון ואיך בונים קיר גבס. כך מצאתי את דרכי והתחלתי להתפתח ולהבין את עולם העיצוב.
לאחר סיום התואר עבדתי אצל ד.ש בליי , משרד שמתחה בשוק המסחרי, ומעצב חנויות ומשרדים. הבוס שלי, שמואל בליי, שהיה גם מעצב תעשייתי היה מחובר מאוד לחומר, מעודכן בפיתוחים חדשים והכיר "אין סוף" אופציות לחומרים ופרטים. למדתי ממנו המון, והלמידה הזאת הייתה המשך ישיר ללימודי התואר שלי והחיבור שלי לתחום.
עם הזמן הבנתי שאני מתחברת יותר לעיצוב בשוק הפרטי, ושחסרה לי מערכת היחסים הכמעט אינטימית שנרקמת עם הלקוחות הפרטיים. כך הגעתי לעבוד אצל דניאל חסון, ממנו למדתי להתנהל בשוק הפרטי, לעצב ולנהל פרוייקטים של דירות ובתי יוקרה. לפני כ-6 שנים התחלתי לעבוד כעצמאית בתחום.

צבעים וחומרים

צבע מנקודת המבט שלי הוא חומר לכל דבר. וחומרים מגיעים עם מטען גנטי. כל חומר והמאפיינים שלו, הצורות שהוא יודע לקחת על עצמו, אופן ההתיישנות שלו וצורות העיבוד שלו הם חלק בלתי נפרד ממהות העיצוב. אני מאוד מאמינה ב"אמת החומר" אני חושבת שצריך לתת לחומרים את הכבוד שלהם, וכך הם ישרתו אותנו בצורה נאמנה ונכונה בחלל. לא לכל אדם מתאים כל חומר, אדם שאוהב מראה מאוד נקי ושהכול יישאר כפי שהיה בהתחלה לא יכול לבנות את ביתו מחומרים חיים שמשתנים עם השנים. אני לא בעד שימוש בדמוי חומר אלא לחפש חומר אחר שיתאים להעדפות הלקוח.

מפיקה

בעברי עבדתי כמנהלת אירועים. 12-16 שעות עבודה ביום של הפקות שמחברות, ספקים שונים, אנשים שונים וצרכים שונים לכדי אירוע של מספר שעות. הכול צריך להתנהל באופן מדויק ומהיר. אני חושבת שעיצוב הוא כמו הפקה. אני רואה בעיצוב פנים הפקה של חלל, ומהרגע שאני מתחילה לעבוד האדרנלין עולה, הכול מכוון למטרה אחת שקורמת עור וגידים. אני מתרגשת מהתהליך וכמהה לתוצאה, לא פחות מהלקוח שמולי. אני מעצבת לאנשים ולא למגזין או קטלוג ולכן העיצוב שלי מאוד אישי.

מרגש

לפני מספר שנים עיצבתי קליניקה לפרופ' מאוד ידוע בתחומו. לא היה לי ידע קודם בנושא והחלטתי לקחת את האתגר בשתי ידיים. העיצוב והתכנון התחילו מרמת השלד ונגמרו בתליית תמונות והתאמת השטיח לפינת ההמתנה. הלקוח, אדם עסוק מאוד, שלא יכול להתלוות אליי לרכישות, הסביר לי במילים מה החלום שלו ואיך הוא רואה את הקליניקה. השיחה הייתה במושגים מעולמו ולא במושגים עיצוביים והייתי צריכה לעבור תהליך ופיתוח של המחשבות והכמיהות שלו לעולם העיצוב. כיוון שלרוב הספקים והחנויות הלכתי לבד, לא ידעתי לאורך הדרך אם אני קולעת בול, אבל הלכתי עם התובנות שלי מהשיחות שלנו. ברגע שבו הוא נכנס לקליניקה ואמר לי שזה בדיוק מה שהוא חלם עליו ולא ידע להסביר, הרגשתי סיפוק וריגוש אין סופי. לפני מספר שבועות קפצתי אליו בשעות העבודה וראיתי את הקליניקה מלאה באנשים, כשכל החללים בה עובדים יחד וזה היה רגע מאוד משמעותי עבורי.

פרוייקט החלומות

אני מאוד רוצה לעצב בניין דירות בוטיק להשכרה לחופשה על פי קונספט של תחביבים – לתת לשוהים בהן תחושה שהדירה בנויה במיוחד עבורם, כאשר כל דירה מוקדשת ללקוח מסוג אחר. האחד חובב בישול וצריך מטבח שעונה על דרישותיו גם בחופשה, השני מתאמן בכל יום וזה חלק מהחופשה שלו, ועוד. כך לייצר 6-8 דירות נופש על פי אופי הלקוחות.

לא מוותרת על

עציצים. כילדה, בבית הורי היה סלון עם המון עציצים ירוקים. כילדה לא הבנתי "למה זה טוב". וכך בעבודותיי הראשונות לא שמתי דגש על קניית צמחים לבית.  לאט-לאט, עם ההתפתחות המקצועית והאישית שלי, הבנתי שלירוק בעיניים יש השפעה טובה. למרות ואף בגלל העובדה שרוב הפרוייקטים שלי הם בעיר, אני חושבת שהנוכחות של הצמחייה בבית היא חשובה. בכוחה לחמם, להחיות ולהרגיע את החלל.

השראה

פאולה לנטי, מעצבת איטלקייה שהחלה את דרכה בעיצוב ריהוט חוץ ועם השנים העתיקה את עבודתה גם לפנים הבית. ייחוד עבודותיה הוא השילוב בין החומר לצבע, בין טבעי לטכנולוגי. היא פיתחה בדים ואריגות שנותנות המון כבוד לחומר הטבעי, ומאידך היא משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לפיתוח חומרים נוספים. השימוש החכם והמדויק כל כך בצבעים החזקים לצד טקסטורות משגעות נותן לריהוט שלה אופי מיוחד שלא ניתן למצוא במקומות אחרים. אני מאוד מאוד אוהבת טקסטיל, אני מוצאת בו עומק ועולם שלם של צורות חומרים והוויות.

אם לא הייתי מעצבת

אז בטח הייתי בעולם ההפקות, בין אם הפקות טלוויזיוניות או הפקות אירועים. אני מכורה לאדרנלין גבוה וקצב עבודה מהיר. נהנית מאוד לחשוב על פרויקט גדול ואז לעשות רשימות ביצוע וללהק את כל הנוגעים בדבר, ולבסוף לנצח על הכול. משהו בקצב הגבוה, העבודה הרציפה בשעות לא הגיוניות מכניסה אותי לדרייב. גם בית הוא סוג של הפקה, הכוללת לוחות זמנים, צרכים, פנטזיות, תקציבים ומשתתפים רבים.

החנות הסודית שלי

ההמלצה שלי היא לא באמת חנות. אנשים אוהבים לעשות הכול חדש חדש, אבל אני אוהבת לשלוח את הלקוחות שלי לבית הוריהם, סביהם, או הבית שלהם (תלוי גיל כמובן) לחפש רהיט, או אובייקט שיש לו היסטוריה וסיפור ולשלב אותו בחלל. אני חושבת שפריט  עתיק שנתמך בעיצוב מודרני סביבו מעניק כח, עניין ועומק לחלל.

חלומות

בעלי כלכלן, שעובד בעולם הנדל"ן, אין לו כל קשר לעיצוב פנים. יש לי חלום: יום אחד ליצור איתו "בייבי" חדש (בנוסף לשניים שיש לנו בבית) שיאגד בתוכו את העולמות של שנינו וייתן לאנשים מענה רחב ומקיף למקום שנקרא בית.
יש לי עוד חלום שקשור לעיצוב תפאורה שמאוד מסקרן אותי. בניגוד לסרטים וטלוויזיה בהן סצנות יכולות לנוע בין חללים, נופים ורקעים שונים, בתיאטרון יש "וואן שוט" שחייב להעביר מסר, אווירה ואמירה מאוד ברורה. חייבים להיות מאוד מאוד מדויקים בכל פרט בעיצוב תפאורה וזה עולם שהייתי רוצה לקחת בו חלק.

ועוד משהו קטן

יש בי מחשבה וחקירה תמידית על אדריכלות שמהווה מעטפת לגוף האנושי, כמו גם אופנה. האדריכלות אינה משתנה בהתאם לגוף האדם, בעוד שאופנה זזה ביחד עם גוף האדם, משדרת את מצב רוחו ואופיו. אדריכלות נוצרת עבור מישהו ומשהו ומשם נשארת קבועה. התפר הזה שבין מעטפת אינטראקטיבית למעטפת סטטית מאוד מעניין אותי.

עיצוב: ליאור לסנר
לאתר של ליאור לסנר>>