ההתחלה של טל מידן מסטודיו דירתי-לי הייתה בבלוג שבו הציגה הדרכות DIY, ודרכו לא איחרו להגיע הצעות העבודה לעיצוב בתים. כיום הסטודיו שהקימה מונה חמש מעצבות, והפרוייקטים שלהן תמיד מספקים עניין בנצחון הרוח על התקציב עם שילובי הצבע, הטקסטורות, הקומפוזיציות ורהיטי יד שניה יפהפיים שרק ציידי וינטג' מיומנים יודעים למצוא.

חמש עובדות

1. אני עכבר עיר, גרה במרכז תל אביב עם בן זוג ושלושת ילדיי והאוטו כמעט ולא יוצא מהחניה – אחת לשבועיים בערך.
2. העברתי את ילדותי באיטליה וחזרתי לארץ רק בגיל 14 כשאני דוברת שלוש שפות ברמה גבוהה. עד היום חושבת בשלוש שפות, כתלות במיקום הנוכחי שלי.
3. אני חובבת יצירה מושבעת – גם כותבת וגם מציירת למגירה ולפייסבוק. כל פרויקט נכתב אצלי ומצויר אצלי, אבל לרוב אני לא מפרסמת את הדברים כי החשיפה מרגישה לי אינטימית מדי בעיקר עבור הלקוחות.
4. סטודיו סטודיו דירתי-לי מונה כיום חמש מעצבות, אבל בכלל התחיל כבלוג DIY שתפעלתי לצד עבודה במגזר השלישי.
5. אני נשואה לרוני, שנשוי לסטארט אפ שהקים לפני חמש שנים ואמא לאדם (7), יובל (4.5) ויסמין (8 חודשים).

לימודים

או! זה מעניין! אז הסטודיו שלנו אמנם מבצע שיפוצים רחבי היקף, אבל המקימה שלו – אני הקטנה, לא למדה שום דבר מעולמות העיצוב. כן עשיתי חיים משוגעים באקדמיה ועשיתי תארים, חצאי תארים וקורסים להנאתי בתחומי הפסיכולוגיה ומדעי המדינה, אבל אני נהנית לספר שאם בתקופתי האקדמית לצד מיטתי שכבו ספרי עיצוב, היום בעודי עוסקת בעיצוב פנים, לצד מיטתי שוכבים ספרי עיון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. את העיסוק בעיצוב פנים התחלתי לאט ובהדרגה, החל מעבודות יצירה קלות – ועם השנים ובליווי בעלי מקצוע מוסמכים ומוסמכות – היום אני שולטת בכל התוכנות ברמה שמאפשרת לי לחלום ולהגשים חלומות עיצוביים. בנוסף, נועה בר היא מעצבת שאמונה על תחום השיפוצים בסטודיו שלנו, והסטודיו מונה שתי מעצבות פנים מוסמכות עם השכלה אקדמית הנדרשת לחתימה על תכניות בניה.

ההתחלה

לפני שהתחלתי לעסוק בעיצוב פנים העיסוק האחרון שלי היה מחקר ופיתוח של עמותה גדולה ומוכרת בישראל. תוך כדי מעבר לדירה ישנה ומרגשת שמצאנו ממש במזל, מצאתי עצמי מתעוררת חזרה לחיים, מציירת בלי הפסקה, חיה באתר יד 2 ומתכננת כל ס"מ בעונג רב. החלטתי לקחת שבוע חופש ולעסוק רק בזה, וזה היה השבוע הכי מענג, מלוכלך ונטול שינה בחיי – ובסופו הבנתי שאין מנוס, ואני חייבת לשלב את מלאכת העיצוב בחיי. זה התחיל בתור בלוג עם הדרכות DIY ומדריכי רכישת יד 2 ומהר מאוד התחילו לזרום בקשות מקוראות וקוראים שרצו לשכור את שירותיי. כעבור חצי שנה מהקמת הבלוג התפטרתי מעבודתי ועברתי לעסוק בעיצוב במשרה מלאה ומענגת.

ייחודיות

העסק צמח בתוך נישה צרה שהיא דירות שכורות. הדגש היה על עבודות DIY, רכישות יד שניה ושימוש בהמון צבע משיקולים תקציביים. לימים, העסק התפתח לכל תחומי העיצוב ועד לשיפוצים מלאים שאנו מבצעות לדירות בבעלות, וזאת לאור עניין הולך וגובר בקרב הקהל הרחב בסגנון שהתגבש אצלנו – השילוב של וינטג' וצבע. זהו שילוב שאנו מקפידות לשזור בכל אחד מהפרויקטים שלנו, בין אם באלו דלי התקציב ובין אם בשיפוצים גדולים ועתירי תקציב. מעבר לחיבה שלנו בפריטי וינטג', אנו דוגלות בסביבתיות ומעדיפות תמיד לחדש/ לרכוש יד שניה על פני רכישה של חדש, בעולם בו הפסולת מאיימת להשתלט. בדרך כלל הלקוחות שמגיעים אלינו אוהבים צבע, ולא מגדירים את עצמם חובבי עיצוב מסוים (נניח "נורדי" או "כפרי"), תרים אחר עיצוב על-זמני, תוך שימוש בצבע ונדיר מאוד שלא מבקשים על השיחה הראשונה שנשלב טפטים כאלה או אחרים, שכן אלה תמיד מככבים בפרויקטים שלנו. יש לנו לקוחות נון-קונפורמיסטים, כמונו.

צבע וחומרים

בסטודיו שלנו אנחנו נצמדות עם אפס גמישות לכללים אדריכליים, כמו מרחק בין כסא לקיר או גובה גוף כזה או אחר, אבל בחומרים ובצבעים אני תמיד מפצירה במעצבות בסטודיו לזלזל – מבחן המציאות מראה שהרבה מהכללים הללו מצוצים מהאצבע ונועדו לשרת אנשים שלא יודעים כיצד לגשת למלאכה ומחפשים עוגן עיצובי להיאחז בו. לכן, גם אם יש מינון נכון בצבע, או חומרים שלא הולכים טוב עם חומרים אחרים, טרם הגדרנו כללים ברורים לגבי השילוב של אלו, ואנו מתגמשות ומגדירות מחדש כללים חדשים לכל פרויקט ופרויקט. הכלל היחיד שכל מעצבת בסטודיו יודעת לדקלם הוא "אם זה יפה, וזה יפה – סיכוי לא רע שזה יעבוד יחד".

מלקטת

זה החלק הכי מסועף וממושך בכל פרויקט – והוא מתחלק על פני המון זירות במקביל. לעתים אנו מבצעות רכישות מחו"ל עם חברות שילוח, הרבה מאוד מהרהיטים שאנו משלבות מגיעים בכלל מלוחות יד שניה למיניהם, יש את שוק הפשפשים ויש גם מספר חנויות, בעיקר של יוצרים מקומיים, שאנו אוהבות לשלב בסיורים שלנו. אני באופן אישי אמונה על לחצן הריפרש, ומדי יום – פעמיים עד חמש פעמים ביום, מבצעת סקירה אוטומטית לפי אלגוריתם שנבנה ביזע ובדמעות – לריהוט וינטג' שמתפרסם בלוחות השונים, ומפיצה ללקוחות ולמעצבות בהתאם לפרויקטים שאלו יכולים להיות רלוונטיים להם. מדובר בתהליך ליקוט מאוד לא סטנדרטי.

הכי מעניין

אנשים, כמובן. לעולם לא אפסיק להתרגש מהאנשים שמגיעים אלינו. לעתים אלה אנשים ששום מסגרת בחיים שלנו הייתה מפגישה בינינו, למעט החיבה שלנו לעיצוב בלתי שגרתי, ודי בנקודת ההשקה הזאת כדי לחבר בינינו חיבורים נפלאים. האנשים שעיצבנו את בתיהם, וגם הבתים עצמם, נמצאים עמוק בלב שלנו ומרגשים אותנו באופן יומיומי.

מרגש

רגע מכונן היה שלאחר קריירה בת שנתיים בדירות שכורות בלבד, ובדרך כלל בחללים מצומצמים בכל בית, פנתה אליי לקוחה לעיצוב ביתה הפרטי על כל תשעת חדריו. התנסיתי לראשונה בפרויקט רחב היקף ובחשיבה הוליסטית של הרבה חללים יחודיים בו זמנית. גיליתי שמעבר להנאה המקצועית מהעיצוב של הבית, אני נהנית לנהל פרויקטים. משם הדרך להתרחבות העסק עד לצוות הנשי הנפלא שאנחנו היום – הייתה קצרה, וכיום אנו מנהלות במקביל מספר גדול של פרויקטים שלכל אחד בנפרד יש מקום משלו בלב שלנו, שרק הולך ומתרחב מפרויקט לפרויקט.

אם לא הייתי עוסקת בעיצוב

אז בטח הייתי סופרת/עיתונאית, ומאמינה שיום אחד כשהמפרקים יתחילו להשחק מכל השיטוטים והעבודה הפיסית הכרוכה בעבודתנו, עוד אזכה להוציא מספר ספרי ילדים שאני עומלת עליהם כבר שנים.

לא מוותרת על

טפטים. לא מסוגלת לדמיין בית בלי. לטפט יש אימפקט משוגע בהוצאה יחסית לא גבוהה, יצירת אמנות, טקסטורה נוכחת, תיחום אזור, קריצה הומוריסטית לעתים. בחירת הטפט הוא אחד התהליכים שנלקחים בהכי הרבה רצינות וזמן בסטודיו שלנו.

מפרגנת

שרון ברקת, מלבישה חכמה ומוכשרת שמגלמת בפרויקטים שלה בלנד מבורך של תחכום ופשטות, ומשלבת טקסטורות בצורה גאונית בעיניי. העין והיד שלה מאוד נחוצה בנוף העיצוב הישראלי, ואני שמחה מאוד על תחרות כה משובחת.

החנות הסודית שלי

החנות הסודית שלי היא לא חנות, היא אוסף של באסטות בשווקי פשפשים ביפו, חיפה ו…חכו לזה… בטורקיה! בכל אחד מהשווקים האלה יש לנו קשרים אדוקים עם סוחרים שמעדכנים אותנו באופן שוטף בפריטים יחודיים שמגיעים אליהם, ואלה במידה רבה מכתיבים את העיצובים המיוחדים שלנו.

פרוייקט החלומות

יאללה, שנצעק את החלום הזה לראשונה? החלום העיצובי החדש שלנו הוא לעצב מלון בוטיק, איזה שבעה חדרי מלון ככה – להעיף כל חדר לחלל החיצון עם קונספט עיצובי מטמטם. במלון יש מקום לתעוזה שלא אציע לבתי מגורים, וזה מעיף את הדמיון שלנו למקומות רחוקים וטובים.

טיפ

לא להינעל על סגנון עיצובי, לא להינעל על פלטת צבעים, לא להינעל על מה שראית אצל השכנה. ההינעלות היא הפוכה לפתיחות והשחרור שמביא תהליך של יצירה בריאה וטובה, והוא זה שמבטיח עיצוב מותאם אישית ויחודי בנוף, כי אם אין עוד אחד/כמוך, אז למה שיהיה עוד בית בדיוק כמו שלך?

עיצוב: סטודיו דירתי-לי
צילומים: אורית ארנון
לאתר דירתי-לי>>