יפעת ודוד אדרעי הם זוג אדריכלים,  והם ביצעו מעבר דירה לאחר שמשפחתם התרחבה. הם תכננו לעצמם דירה בעלת קו נקי בשכונת בבלי בתל אביב, ודוד משתף אותנו בבחירות שנעשו בחלל הציבורי בדירה.
דוד: יפעת ואני הכרנו במהלך לימודי ארכיטקטורה ולאחר שכל אחד מאתנו התמחה במשרדי אדריכלות מובילים, החלטנו בתהליך טבעי של התפתחות להקים משרד עצמאי משותף אדרעי אדריכלים. עוד כשהיינו סטודנטים לאדריכלות תכננו את הדירה הקודמת שלנו ברח' שלומציון המלכה בת"א צמוד לפארק הירקון, וגרנו בה קרוב לעשר שנים.
יש לנו 3 ילדים מקסימים. לביא בן 5.5, איילה בת 2.5 ואלון בן 1.5. וגם הכלבה כתם שנמצאת איתנו כבר 5 שנים. כולם יחד מרכיבים משפחה תוססת ופעילה.

unnamed

בכלל לא רצינו לעבור דירה, אך ברגע שנודע לנו שיפעת בהריון עם ילדנו השלישי, החל שעון החול לעבוד לקראת המעבר. בעצם החיים הכריחו אותנו לעזוב את הדירה, אך לא להתרחק. אנו מאוהבים בפארק הירקון וחיפשנו זמן רב דירה בשכנות לאיזור יהודה מכבי. תוך כדי החיפוש התחלנו לנדוד לשכונת בבלי ולבסוף מצאנו את הדירה שלנו ברחוב שטינמן – דירת 4 חדרים, 90 מ"ר. התאהבנו בדירה, עם כל האוצרות שבה שכל כך קשה למצוא בתל אביב: מרפסת, חניה וממ"ד.

הדירה נבנתה בשנות ה-90 בתכנון אדריכלי נוקשה עם חדרים קטנים מאד. כבר בהתחלה הבנו שלא נוכל לשבור קירות בדירה והשקענו את מרבית התקציב שלנו בנגרות.
בגלל שהחדרים קטנים היה לנו צורך לאחד 4 ספריות לספריית ענק אחת. שורת התאים התחתונה נגישה לספרים ולמשחקי ילדים באופן מכוון בגלל שהילדים הם חלק פעיל מהמרקם של הסלון בבית. הצבנו את שולחן היצירה של הילדים בסלון מתוך הגישה שלנו, שזהו חלל שחיים בו ויוצרים בבית.

עיקר ההשקעה התקציבית הייתה בחלל הציבורי בדירה. חלל ריבועי 5/5 מ' כאשר המטבח בצורת ר' ויש ריבוי חלונות בחלל. בתהליך מרובה סקיצות הבנו שצריך לשנות את מיקום המטבח ולהעמידו אל מול הספרייה. כך אנו מקבלים בהצבה מקבילה את שני פרטי הריהוט המשמעתיים בבית. הקו הנקי בגווני השחור לבן נבחר בקפידה, מאחר שפרטי החפצים ומשחקים הילדים הם אלו שמוסיפים את הצבע.

המטבח הלבן עם נגיעות הקלאפות השחורות אל מול הספרייה השחורה עם נגיעות הלבן בקונטור התאים. כדי להשתעשע הוספנו צבע ירוק-אפור חיוור בקיר שתופר את הבית לכל אורכו ומתקפל אל החלל הבית.

בגלל שתכננו את מרבית פרטי הריהוט, נשאר לנו לרכוש רק מספר מצומצם של רהיטים. בחרנו את הרהיטים בהתאם לפלטת הצבעים שנבחרה מראש לבית (שחור-לבן-אפור-ירוק חיוור-ירוק): לפינת האוכל בחרנו שולחן מחופה זכוכית אפורה ורגלי עץ בגוון ירוק חיוור, ובסלון בחרנו בשולחן קפה אפור, ספה אפורה וכורסה ירוקה.

כל הריצוף בדירה זהה באריחי גרניט פורצלן אפור עם נגיעות חום, כמשטח נקי שמקפיץ את פרטי הריהוט. יפעת ואני חובבי שטיחים ובחרנו שטיח עם הדפס גיאומטרי של פסים בגווני לבן אפור ושחור. תלינו על הקירות רישומים אדריכליים, טריפטיכון שאני יצרתי וציורים והדפסים שיפעת יצרה. כל מסגרות התמונות הינן מסגרות בעלות עובי ונוכחות שחור-לבן. התמונות תלויות בקופוזיציה שמחדדת את פינת המסדרון.

לאורך המסדרון תלינו תמונות של המשפחה עם מסגרות במשחקי גדלים וסדרה של צילומי פארק גוזייגו בסין שצילמתי. המסדרון מאד צר וארוך יחסית לדירה, ולכן הוספנו לו רישומים אדריכליים מינימאליים שיפעת יצרה וגם מראה אורכית במסגרת שחורה. היצירות היחידות שאינן שלנו הן הדפס מקורי ופסל של הצייר-פסל זוכה פרס ישראל יחזקאל שטרייכמן, אותם קיבלנו במתנה בעקבות ידידות ארוכה עם אשתו, שכנתנו האהובה צילה שטרייכמן ז"ל.

אלון עשה עם יפעת את הפיקוח בדירה כשהוא תינוק קטן במנשא. שיתפנו את הילדים בתהליך התכנון ובחירת החומרים והאביזרים. לביא הבכור התעניין מאד בשרטוטים ואת איילה עניין לבחור אביזרים לחדרי הרחצה. היה לנו חשוב להביא את הילדים לדירה בשלבי השיפוץ השונים, כדי שיהיו מעורבים ויוכלו להבין לאחר המעבר לביתם החדש כיצד הוא נבנה.

היה מאד כיף לתכנן לעצמנו את הדירה. אמנם תכננו בעבר ללקוחות דירות ובתים, אך עדיין לא היינו מוכנים למתח שמלווה את השיפוץ של הבית הפרטי שלך. היום אנו מודעים לתהליך יותר טוב ומאד סובלניים בליווי הלקוחות שלנו בדרך הלא פשוטה של התחדשות ביתם.

שולחן קפה: רהיטי אסף
ספה, כורסה, שולחן אוכל: ביתילי
ריצוף: נגב
שטיח: כרמל
מסגרות לתמונות: איקאה

צילום: גדעון לוין