כשניצבה המעצבת מיה גולדברג לפני שיפוץ ביתה הפרטי, עלתה בה התלבטות של שילוב חדשנות טרנדית שאליה היא נחשפת במהלך עבודתה, מול הרצון לייצר בדירה חמימות ביתית פשוטה שתזכיר לה את האסתטיקה של בית ילדותה. בסופו של דבר הצליחה מיה בכשרון רב לשלב בין העולמות העיצוביים של אז ועכשיו, ולהישאר נאמנה לטעמה האישי.

מיה: בבית שלנו גרים: אני-מיה, יהלי (בן 12), נועם (בן 8) והחתול שלנו וולפי. הדירה, בת 80 מ"ר, נמצאת בשכונת מעוז אביב שבצפון תל אביב. אני מעצבת פנים בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב מזה 7 שנים יחד עם שותפתי, רונית חלג.
גדלתי בבית שהאסתטיקה תמיד הייתה מאוד חשובה בו. מילדות ציירתי, צילמתי ויצרתי. כבת לאב עורך דין, עברתי תחילה בתחנה של לימודי משפטים ואפילו עסקתי בתחום תקופה קצרה, אבל הלב שלי נמשך ליצירה. עזבתי את עולם המשפט לטובת לימודי עיצוב, והתחלתי דרך חדשה מתוך חיבור אמיתי ואותנטי לזהות שלי.

בחיפושיי אחר הדירה המתאימה התמקדתי בשכונות שבצפון תל אביב (נאות אפקה, הדר יוסף ורמת החייל) מתוך מטרה להיות בקרבת בית הספר של יהלי-בני הבכור. המטרה הייתה למצוא דירה ישנה לשיפוץ שתאפשר לי לבצע כמה שיותר שינויי פנים ולהתאימה לצרכינו. מה שהוביל אותי לרכישת הדירה הזו היו העצים הנשקפים מכל החלונות והאופי המיוחד והקהילתי של השכונה.

כאשר נכנסתי לדירה בפעם הראשונה קידם את פניי נוף יפיפה של עצים מהסלון. הופתעתי לגלות נוף לא פחות יפה בצדו השני של הבית, באזור חדרי השינה.

את כל זה רציתי להביא גם כן לחלל הציבורי וכך נולד רעיון חדר השינה ה"שקוף" שלי המאפשר להכניס גם חלק זה של הנוף למרכז הבית, ויוצר תחושה פנורמית של נוף המקיף אותך בכל מקום בו אתה נמצא.
את הקונספט כיניתי Urban Living inspired by nature. דלתות הזכוכית של חדר השינה שלי ניתנות לפתיחה מלאה, כך שממש ניתן לחבר בין חדר השינה לחלל המרכזי.

לרוחב הויטרינה בסלון ניצבת ספה שתוכננה על ידי. הספה היא מודולרית ובנויה ממספר חלקים. החלק שנשען על הויטרינה הינו ללא גב, על מנת שלא להסתיר את הנוף. שידת הטלוויזיה שופצה עבורי ע"י סטודיו חיית וינטאג' בשוק הפשפשים. היא מורכבת ממדף וינטאג' ששופץ והוספנו לו רגליים. כך נוצרה שידה צרה וקומפקטית במיוחד עם חזית מזכוכית. אני מאוד אוהבת את השידה הזו . היא ייחודית בעדינותה. 

לצד הספה מיקמתי שני פריטי וינטאג' נוספים: מתקן עיתונים מעץ משולב עם בד ומנורה עומדת עם אהיל וינטאג'. המנורה הזאת נראית לי תמיד כמו תכשיט יותר מאשר מנורה.

מאחר ושטח הדירה קטן, לא היה די מקום לחדר שינה לכל ילד, לכן תכננתי מיטת גלריה כפולה עם מדרגות באמצע ואחסון לספרים, ומתחת לכל מיטה פינת עבודה ומחשב. המדרגות עצמן מהוות כוורת דו צדדית לאחסון.

הצבעוניות בבית מאוד מתונה מתוך מטרה להותיר לנוף את התפקיד הראשי. באופן אישי אינני אוהבת צבעים חזקים ונטייתי תמיד לדבוק בצבעים רכים מפלטת הכחולים והירוקים. שילבתי נגיעות של צהוב בפריטים מעטים בחלל, כמיטב הטרנד בשנים האחרונות בעיקר בחדר הרחצה של הילדים ובחדר הילדים.

במטבח בחרתי לאי צבע אפור כהה ולשאר המטבח צבע אפור בהיר.

 ליקוט הפריטים היה תהליך ממושך. כל דבר שיכולתי לנסות תחילה אצלי (שטיחים, פריטי ריהוט וכו'), הובא הביתה. בתהליך זה הבאתי והחזרתי פריטים רבים. תהליך מציאת השטיח הנכון היה ממושך וכלל מספר לא מבוטל של שטיחים כבדים שסחבתי במעלה המדרגות עד שהבנתי שצריך בסלון שטיח עגול.

הכל נקנה לאחר מחשבה מרובה. בעיקר פרטי האומנות שנרכשו רק לאחר הכרות אישית עם האומנים, ביקור בביתם/בסטודיו שלהם והתלבטות ממושכת בדבר התמונה שתירכש. אני מאוד אוהבת את תמונתה של הציירת אירנה אייזן אשר תלויה בפינת האוכל.

יש בדירה מימד נוסטלגי-רומנטי: הקמין שמזכיר לי את ילדותי מול אח שהיה לנו בבית; פרטי ריהוט וינטאג' ופריטים שונים שליקטתי מכל מיני מקומות שביקרתי בהם.

הטפט בחדר שינה שלי שנשקף גם מהחלל הציבורי רך ונשי, כך גם הספה בסלון בצבעה התכלת ופרטים שונים פרחוניים (כמו הריפוד שבכיסא הפסנתר) מייצגים את טעמי האישי הנוטה להיות עדין ונשי.

התכנון והעיצוב עבור עצמי היו לא פשוטים. הייתי חרדה במיוחד מן התוצאה הסופית. חשתי שהמקצועיות שלי כמעצבת עומדת למבחן ואי אפשר להסתתר מאחורי החלטות וטעם אישי של לקוח. כמעצבת אני חשופה להרבה טרנדים ומושפעת מהם ואני חובבת סגנונות עיצוב רבים ומגוונים. האתגר היה להישאר נאמנה לעצמי, למה שנעים בעיני, גם אם הוא לא הדבר ה"מגניב" ביותר, ולא להיכנע ליותר מדי טרנדים.
עלו בתוכי הרבה קולות: כאלה של מעצבת שרוצה להרשים ולהפגין חדשנות ושעיצוב ביתה מעמיד אותה במבחן מקצועי, אל מול הקולות שרצו לשחזר זיכרונות מבית ילדותי וליצור חמימות ביתית גם על חשבון עדכניות. אני מרגישה שהצלחתי לשלב בין הקולות והעולמות – התקבלה תוצאה עדכנית שנאמנה לעצמי ולטעמי האישי. כל הזמן השתדלתי לחשוב מה נותן תחושה של בית עבורי, לחזור לילדות שלי ולשחזר חלק מן האסתטיקה משם.

הדירה תוכננה ועוצבה במהלך תקופה מאוד קשה של חיי – בסמוך למותו הפתאומי של אחי הצעיר. מסיבות שונות נאלצתי לעמוד בלוח הזמנים של התכנון והשיפוץ שלא סבל דיחוי, על אף הטרגדיה. למרות הקושי הרב הצלחתי לאסוף את עצמי, לקבל החלטות ולהשלים את הפרויקט במועד, תוך עמידה בתקציב שהקצבתי לעצמי.

צילום: שירן כרמל

נגרות – נגריית אפולון (מטבח, ארונות אמבטיה, ארונות כלל הבית, חדר ילדים, פינת עבודה, ספסל פינת אוכל)
קליל – אלומניום
לייט אין תאורה, הרצליה
מטרו פארק פרקטים
ויה ארקדיה – קרמיקה וחיפויים
ד"ר גב – מיטה הורים
שטיחי איתמר
קסטיאל as is – שולחן סלון וכסאות פינת אוכל
טלי שקד וילונות – וילון חדר שינה וחדר ילדים
ידיות גולדשטיין
קיאנו רהיטים, ת"א – ספה
שון ריהוטים, ת"א – שולחן אוכל
קנה קש – כסאות בר
חיית וינטאג', שוק הפשפשים – שידת טלוויזיה מחודשת
אמנות:
יוחנן הרסון – תמונה מעל ספה + ציפורי ברזל
אירנה אייזן – ציור ארנבת בפינת אוכל
לנה גוברמן – ציורי שחור לבן מעל טלוויזיה
גלי מאור – תמונות בחדר אמבטיה ילדים