הסיפור על הבית הזה לא מזכיר אף בית שסקרנו כאן במגזין. בדרך כלל הכתבות כאן הן על בתים שעברו שיפוץ או בנייה במועד קרוב, פחות או יותר, ליום הפרסום. במקרה של הבית הנוכחי – זהו תהליך שהתחיל בשנת 2016, ולמעשה הוא ממשיך עד היום בזכות הקשר החברי שנוצר בין בעלת הבית למעצבת.

המעצבת עידית סלנט משתפת: זוהי דירתם של תמר ושמואל בירושלים. הדירה נמצאת בשולי שכונת קטמון הישנה בירושלים, בסמוך למנזר סן סימון. שטח הדירה הוא 340 מ"ר, בקומת הקרקע סלון, פינת אוכל, מטבח, חדר משפחה, שרותים. בקומה העליונה נמצאים חמישה חדרי שינה, חדר משפחה, משרד, שלושה חדרי אמבטיה, וספרייה רחבה.

תמר התקשרה אליי בשנת 2016 ואמרה שראתה כתבה במגזין על דירה בעיצובי שמצאה חן בעיניה. סיפרה שהם בונים בית בירושלים והיא צריכה מישהי שתעזור לה בסטיילינג והלבשת הבית. אמרתי לתמר שירושלים רחוקה לי, ושאני בדרך כלל מתעסקת יותר בשיפוציים מאסיבים הכוללים תכנון חלל מחדש ופחות בפרוייקטים שכוללים רק הלבשה ועיצוב. תמר התעקשה שניפגש ואמרה שזה בית מיוחד ושאני חייבת לבוא לראות. הסכמתי והגעתי לפגישה שאותה הגדרנו מראש כפגישת ייעוץ.
תמר סיפרה על הבית ועל כל החלומות שלה. ישבנו במשרדה והיא הראתה לי במחשב את כל ההשראות שלה, פריטים מחנויות אינטרנטיות שהיו מועדפים עליה ומעצבים שהיא אוהבת (במיוחד את המעצבת אמילי אנדרסון). 

התאהבתי בתמר, הבנתי שמדובר באישה מוכשרת באופן מיוחד בעלת טעם נפלא וחזון שמסוגלת לסמוך עליי ואני צריכה להיות קשובה, לכוון ולייעץ. הסכמתי לקחת את העבודה בהתרגשות וציפייה לקראת העבודה המשותפת. התקציב היה בערך 100,000 ש"ח והבנו שבהינתן התקציב – נוכל לטפל רק בקומת הקרקע. הסגנון שנבחר הוגדר כ-"אמילי אנדרסון פוגשת את ירושלים".

החלטנו שהבית יהיה צבוע בלבן, גם הנגרות. הריצוף הוא אבן חלילה בגוון קרם, התקרה גבוהה מאוד – 3.5 מ'. בסלון יש קיר שלם של ספרייה, ובגלל שהספרייה היא אלמנט מרכזי בסלון, היה ברור שבשאר הקירות צריך יותר שקט כדי לאזן. בחרנו צבעוניות של הכחולים והירוקים כגוונים שמעניקים את הצבע, לצידם גוונים רגועים כמו אפור וקרם. ידענו שתחושת החמימות תגיע באמצעות שימוש בעץ וטקסטיל וגם ידענו מראש שיהיו בבית הרבה מאוד עציצים. עם הרעיונות האלו יצאנו לדרך והתחלנו במסע.

לפני שרכשנו את הריהוט הגעתי לבית עם תמר וסימנו במסקנטייפ את הריהוט בגדלים המדוייקים המתאימים לפרופורציות. זה אחד הדברים הכי חשובים כדי לוודא שהריהוט והשטיחים יהיו בפרופורציות הנכונות לחלל. אחרי שהייתה לנו רשימה מדוייקת של כל רהיט ושטיח והגודל המדוייק שלו התחלנו ברכישות.
לסלון קנינו ספת קטיפה כחולה בסימפלי ווד. קנינו גם ספה נוספת באפור בהיר בקסטיאל AS IS ושתי כורסאות בשוק הפשפשים אשר רפדנו מחדש. שולחן הסלון נקנה גם כן בקסטיאל AS IS. את השטיח הזמנו באתר של West Elm. קנינו שולחן צד אליפטי מברונזה בין שתי הכורסאות ושולחן לצד הספה.

אני מאוד אוהבת את המזנון לצד פינת האוכל והקומפוזיציה שעל הקיר מאחוריו. אני חושבת שזה שילוב יפהפה ומדוייק של אלמנטים, חומרים, סגנונות וגוונים שמשקף את האישיות המיוחדת והנפלאה של תמר. לפינת האוכל קנינו שולחן מהמעצב אלון דודו ובפיק אפ רכשנו שמונה כסאות ועוד שני כסאות מרופדים עם משענות ידיים. כמו כן קנינו מזנון וינטג' בשוק הפשפשים ועליו הנחנו פלטת שיש קררה שהזמנו במיוחד.
אחד הפריטים המיוחדים שתמר רכשה לבד (וטוב שכך, כי אני לא בטוחה שהייתי מאשרת) הוא גוף התאורה מעל הפינת אוכל. הוא מורכב מצדפים והוא יפהפיה. גם את המנורה תמר רכשה באתר West Elm. 

לדעתי תמר יכולה לעבוד בגינון, היא אחראית על כל העציצים בבית ועל הגינה בחוץ. הכל פורח ויפה וכל כך מוסיף לעיצוב הבית.

בפינת המשפחה תמר קנתה מזנון מקסים מעץ באתר West Elm, המזנון הגיע במשלוח לדירה אחרי חצי שנה מקנייתו להפתעתה ושמחתה של תמר.

העבודה עם תמר נתנה לי הרבה ביטחון לרכישות גדולות באתרי אינטרנט מחו"ל. עד אז לא העזתי להציע ללקוחות לרכוש שטיחים או מנורות בלי לראות אותם באופן מוחשי, אך אחרי הפרוייקט הזה הרגשתי בטחון בפרוייקטים אחרים לרכוש ללקוחות אלמנטים גדולים גם בלי לראותם במציאות.
אחד האתגרים שתמר הייתה צריכה להתמודד איתו לאורך השנים במגורים בבית הזה היה להפסיק להוסיף דברים או לתלות דברים. היו מספר פעמים שתמר רצתה לתלות דברים ואני ממש המלצתי שלא תתלה ותשאיר את הקיר ריק כדי לא לייצר עומס.

תמר ואני התחברנו וכל כמה חודשים אני מגיעה לביקור בירושלים ועושה יום כיף עם תמר. לאט לאט ראיתי שהבית מתמלא מדי ואמרתי שכאן צריך לעצור ולעבוד על המינון.
אני חושבת שלא היה ניתן להגיע לתוצאה כזו ללא חיבור ואמון שנוצר ביני לבין תמר. הייתה ביננו הקשבה הדדית. הליווי שלי בעצם לא הסתיים. תמר עדיין יכולה לשאול אותי אם לרכוש משהו או לשנות משהו. כמובן שעיקר העבודה נעשתה בשנה וחצי הראשונות, אבל לאחר מכן תמר הוסיפה עוד המון תוכן משלה וזה רק העשיר את הבית.

בקומה העליונה ישנו חדר של יערה הבת המתבגרת. יערה התבוננה ולמדה במשך כמה שנים מאמה ולפני כשנה החליטה שהיא רוצה שהחדר שלה גם כן יהיה מעוצב ויפה. הרהיטים לבנים ופשוטים. על הקיר שליד המיטה תלתה יערה כל מיני צלחות יפות בגוונים כחולים ותכלת. על השולחן גם כן שמה פריטים יפים בפלטת הצבעים שבחרה. החדר מאוד בוגר ומשדר רוגע מקסים.

דברי תמר – בעלת הבית: הבית היה שייך למשפחה יוונית אשר הייתה חלק מקהילה יוונית אורתודוקסית שהתגוררה בירושלים. המשפחה השכירה את הדירות בבניין, ובתחילת שנות החמישים עזבה המשפחה את ישראל וחזרה ליוון. בשנת 2016 אנחנו עברנו אל הדירה. אופיו של הבניין המקורי הביא אותנו לבחור בעיצוב אשר יהדהד את הירושלמיות של הנכס. היה חשוב לנו שלא לגרוע מגובה התקרות עם הנמכות עבור מזגנים ולכן המזגנים שולבו בתוך הנגרות של הספריה ובצורות מתוחכמות נוספות. גובה התקרה הוא אחד האלמנטים שתורמים לאווירה המיוחדת בבית ולתחושת החלל המרשימה.
המפגש עם עידית היה מושלם. היתה הקשבה ולמידה בצורה מסודרת, הכנת שיעורי בית וגיבוש הסגנון. ההכוונה של עידית אפשרה לי לחפש באינטרנט אחר פריטים לפי הסגנון שעליו הוחלט. עידית תמיד השאירה לי מרחב תימרון שמאוד סייע להרגשה הטובה שלי. הימים שבילינו יחד בעבודה על הבית היו חוויה מקסימה: מאומצת ומהנה בו בעת, ואני אסירת תודה לה על שעזרה לי להגשים חלום.

עיצוב: עידית סלנט
צילום: הגר דופלט
עוד על עידית סלנט>>