איזה כיף לנו לפגוש כישרון של מעצבים שנמצאים ממש בתחילת דרכם וכבר יודעים למלא את החלל בעיצוב מלא באופי ואמירה אישית. מלבישת הבתים שי פלקס החליטה להקדיש את פרוייקט הגמר שלה לעיצוב ביתה השכור מתוך אהבתה לאמנות, וינטג' וצבע ומחשבה על פריטים שיוכלו להמשיך לנדוד ולהיות שימושיים גם בבתים נוספים.

שי: אני גרה בבית בקרית טבעון יחד עם בן זוגי-יובל, הכלב ושני החתולים שלנו. הבית משקיף על רכס הכרמל ולכן אנחנו זוכים לשקיעות נהדרות ולנוף יפהפה. הבית שלנו הוא בית שכור, אליו עברנו אחרי כמה שנים של נדודים בין בתים, בהם לא הצלחנו להכות שורש ובכל אחד מהם הייתה בעיה. לא הצלחנו להרגיש באף אחד מהבתים שאנחנו "בבית". כשהגענו לבית הזה, הייתה לנו תחושת בטן ממש טובה לגביו והצלחנו לראות את הפוטנציאל למרות שהוא בית מאוד ישן.
היו בבית הרבה בעיות – טפטים מתקלפים, חוטי חשמל רבים ומיותרים ועוד. יחד עם כל הבעיות, אהבנו את העובדה שיש לנו הרבה מרחב, חדר נוסף לאירוח, כל החללים מאוד גדולים ושני חלונות ענקיים שמשקיפים לנוף.
עברנו לבית הזה בזמן שהייתי בלימודי הלבשת הבית אצל גילי אונגר, ולכן היה זה אך טבעי שבבית זה אעשה את פרויקט הגמר שלי. גם הייתה לנו סוף-סוף הרגשה שזה בית שנרצה להישאר בו כמה שנים, ולכן היה לי נעים לדעת שההשקעה שלי היא לטווח ארוך.

במסגרת פרוייקט הגמר היינו צריכים לבחור חלל בבית ולעצב אותו. אני בחרתי לעצב את הסלון שנמצא בחדר מופרד באמצעות דלתות זכוכית גדולות, ואת הול הכניסה הגדול שהוא חלל שמשמש למספר פונקציות: אליו נכנסים ומורידים את הנעליים, נכנסים ממנו לכל החדרים ובו נמצאת גם פינת האוכל שלנו.
מכיוון שהבית שכור, החלטתי למקד את מירב המאמצים, התקציב וההשקעה בפריטים שאני יודעת שיעמדו בהובלה ויוכלו לעבור איתי הלאה. לכן בחרתי ריהוט מחומרים חזקים שלא יתפרקו בקלות ויישמרו לאורך זמן.

חלק ממה שרכשתי בלימודים זה את ההבנה שאין נכון ולא נכון בעיצוב. שדברים יכולים לעבוד או לא לעבוד ורק צריך להתבונן ולעשות בחירות מדויקות לאחר ההתבוננות. כך ניגשתי לבחירת הצבעים בבית שלי. היה לי ברור שהבית שלי לא יכול להיות בית מודרני עם צבעוניות מונוכרומטית ונגיעות צבע פה ושם. אני מאוד אוהבת צבע מסביבי, אני נהיית מדוכדכת כשאין עליי או מסביבי צבע. נדירות הפעמים שיתפסו אותי לובשת רק שחור או אפור. כמעט תמיד תהיה נגיעת צבע- בתכשיט, צעיף, תיק או נעליים. בית בשבילי זה מקום שצריך להיות שמח ומלא חיים ורציתי לייצר לי מקום שבכל פעם שאכנס אליו לאחר יום עבודה הוא יעלה לי חיוך על הפנים.

אני חובבת גדולה של מיחזור ושימוש בקיים ולכן היה לי חשוב ללכת עם האמת שלי בבית הפרטי שלי. רציתי ליצור בית שהעיצוב בו יהיה על-זמני ולא נתון לטרנדים. מבחינתי תמיד יש טרנדים שאפשר לאמץ ושאני מאוד אוהבת, אך אני מנסה לייצר חלל שבכל רגע נתון יראה מעוצב ללא שיוך לזמן או טרנד כזה או אחר.
למזלי הרב, יובל היה פרטנר מדהים בתהליך הזה. מצד אחד הוא נתן לי לקבל החלטות לבד ולא הגביל אותי בשום צורה, ומצד שני כאשר הייתי זקוקה לדעתו ועזרתו הוא היה שם בשבילי. התקציב היה נמוך יחסית – 35,000 ש"ח.
נאלצתי להסתדר עם רוב הנתונים שיש בבית ולשנות רק את חלקם הקטן. קיר האבן בסלון היה עובדה קיימת כשנכנסנו לגור בבית ולאחר חשיבה רבה החלטתי שלא לסגור אותו בקיר גבס או לשנות אותו, אלא פשוט לקבל אותו כמו שהוא ולנסות להפיק ממנו את המיטב.

מעל חלון ההזזה הגדול הייתה נישה שלאחר התלבטות החלטתי לסגור בגבס בשביל מראה אחיד. בנוסף, החלפנו מתגים ושקעים, הכנסנו חוטי חשמל לקירות, הורדנו את הטפטים והחלקנו את הקירות.
לצערי הרב לא היו כמעט פריטים שלי מהבית הקודם אשר יכולתי להשתמש בהם, ולכן נאלצתי לקנות כמעט את כל הפריטים בבית.
שני הפריטים היחידים אותם שמרתי הם שולחן סלון ושולחן פינת אוכל שעליהם אבא שלי יצר משטח פסיפס. השולחנות מאוד צבעוניים ומלאים בפרטים. שני השולחנות היו מקור ההשראה שלי שממנה יצאתי לבחור את שאר הפריטים.

פריט נוסף אותו שמרתי הוא כורסת עץ אותה מצאתי באורווה שהייתה ליד ביתי הקודם. היא הייתה זקוקה להרבה עבודה ולכן נתתי אותה לרסטורטור שחיזק אותה וחידש את העץ שלה. את הבד שלה בחרתי בשכטר. כאשר ראיתי את הבד הזה פשוט התאהבתי בו וידעתי שלא אוכל להכין ממנו רק כרית קטנה. רציתי שהוא יהיה משמעותי בחלל. לקחתי את הבד לריפוד והוספתי לו קדר מקטיפה בצבע ורוד פוקסיה שיעצים את הבד ולא ייבלע בו. את הספה עיצבתי לפי טעמי ובחנות יצרו לי אותה לפי העיצוב שלי. בחרתי בד מקטיפה סינתטית בצבע אפור בהיר ניטרלי בשביל לאפשר לי לשחק עם צבעים מסביבה. מכיוון שיש לי שני חתולים וכלב רציתי בד שאוכל לנקות בקלות ושלא יראו עליו לכלוך.

כאשר בחרתי את הבד לכורסה, בחרתי יחד איתו בדים שיהיו הרמוניים ויעצימו את הנוכחות שלו בחלל. בחרתי בדי קטיפה בצבע סגול וכחול ובד בטקסטורת אריגה בחרדל. כאשר הייתי אצל הרפדית בחרתי לקדרים של הכריות בדים מודפסים שיכניסו עניין. את הכרית העגולה הורודה עם העין הרקומה והכרית העגולה בצבע תכלת עם הכפתור הכחול הזמנתי מאתר אוסטרלי ARRO HOME.
גם השטיח הוזמן מאותו האתר וזה לא היה פשוט כי הם לא מבצעים משלוחים לישראל. רציתי שטיח שיהיה צבעוני אבל שלא יהיו עליו הרבה פרטים קטנים מכיוון ששולחן הפסיפס מאוד צבעוני ומלא בפרטים ונמצא מעל השטיח. חיפשתי שטיח עם בלוקים גדולים של צבע ושעדיין יהיה צבעוני ומעניין. ברגע שראיתי את השטיח הזה ידעתי שהוא מתאים לי ושהוא בדיוק מה שחיפשתי.
את הספרייה הירוקה קניתי גם כן בתל אביב, במדפי לה גרדיה. אני מאוד מאוד אוהבת את הצבע הירוק על כל גווניו וברגע שראיתי אותה פשוט התאהבתי.

את קיר הטלוויזיה צבענו בכחול בהיר בשביל ההרגשה הנעימה ובשביל להכניס עוד צבע, אבל כזה שלא יצרום בעיניים. מזנון הטלויזיה נקנה בשוק הפשפשים ביפו. נסעתי לשם בתקווה למצוא מזנון וינטג'. ראיתי את המזנון הזה בפינה, עדיין לא מטופל. הוא היה צבוע בלקה בגוון אדום כהה ולא ראו כמה הוא מיוחד. ברגע שראיתי אותו ידעתי שעם קצת אהבה והשקעה הוא יהיה מהמם. לקחתי אותו לרסטורטור שהוריד את כל הצבע, שייף, עשה פוליטורה והביא אותו למצב מדהים. החלפתי לו ידיות וצבעתי את הרגליים שלו בירוק מנטה.

אל חלל פינת האוכל נכנסים כשמגיעים אלינו הביתה. זהו חלל שיש לו כמה פונקציות ולכן ניסיתי שידבר באותה שפה, אך שכל חלק יעמוד בפני עצמו.
את שולחן הפסיפס צבענו בצבע ורוד בהיר. הכיסאות נקנו בהאנגר קרוב למקום מגוריי, עוד לפני שהתחלתי את השיפוץ. ראיתי אותם וכבר דמיינתי איך הם יראו לאחר שיפוץ. הם כיסאות מעץ מלא כהה. הם היו מרופדים עם בד שחור דמוי עור. קניתי להם בד קטיפה סינתטי ירוק ולקחתי אותם לשיפוץ וריפוד. השטיח נבחר בגלל צבעו הרגוע ומרקמו המעניין, המדמה שטיח פרסי. השטיח נקנה במיקלולה.

קניתי את כוננית המדפים וצבעתי אותה בספריי "שאבי שיק". עליה הנחתי מזכרות שחשובות לי: תמונות שלי ושל יובל מטיולים ומהחתונה שלנו, קקטוסים מבד שקניתי בברצלונה, מלחיה ופלפליה של ינשופים שקניתי בהונג-קונג, קנקן תה וספלים מסבתי ופסל של קקטוס מחוט פלדה שקניתי באסופה.
את גוף התאורה שתלוי מעל פינת האוכל קניתי בסטודיו קאהן. כשהייתי ביריד "צבע טרי" ראיתי אותו וכשהחללים התגבשו נסעתי לסטודיו לבחור צבעים ולהזמין אותו. בשביל לאפשר לי להשקיע מבחינה תקציבית בגוף התאורה הזה שמושך אליו את כל תשומת הלב, רכשתי את פסי הצבירה הלא יקרים יחסית במחסני תאורה.

בחלל הכניסה נתלו ווים מ-loop design. הקונסולה נקנתה בוינטג'מאניה ללא רגליים במחיר מצוין. הזמנתי את הרגליים הצהובות באינטרנט מאתר pretty pegs.

ידעתי שהתקציב שלי הוא לא תקציב מאוד גדול לקניה של פריטים לשני חללים מאפס, לכן הייתי צריכה להיות כל הזמן עם היד על הדופק. הבנתי שאני צריכה לשלב בין פריטים זולים יותר שאולי קצת דומים לפריטים שרואים במקומות אחרים לבין פריטים יקרים יותר שיתנו את הטון העיצובי המיוחד והמעניין שרציתי להשיג. בחירה בספה פשוטה וזולה יחסית למשל, אפשרה לי לקנות בדים יקרים מעט ומעניינים שיהיו לכריות שעליה. גם המזנון נקנה מאוד בזול ואפילו לאחר רסטורציה לא הגיע למה שהייתי משלמת על מזנון משופץ מחנות וינטג'.

השיפוץ היה תהליך ארוך של למידה – על עצמי, של דיוק בבחירות, של התבוננות. למדתי שאני לא מתפשרת עד שאני לא משיגה את המראה שאני רוצה. שאני צריכה להגיד לבעלי מקצוע בדיוק מה אני רוצה גם אם זה נראה ברור מאליו. שאני צריכה להקשיב לתחושות הבטן שלי ולסמוך על עצמי. ועדיין – לפעמים לתת לגורם חיצוני לבחון ולעזור כשישנה התלבטות.

היה לי חשוב ליצור מראה הרמוני של שני החללים. שגם אם יראו את שני החללים בנפרד יבינו שהם קשורים. רציתי ליצור אוירה ותחושה נעימה כשיושבים על הספה בערב יחד, כשמארחים חברים.
אני מרגישה שכל מה שאני אוהבת ומאמינה בו התחבר בבית שלי – הצבעוניות הרבה ויחד עם זאת נעימה והרמונית בעין, בבטן ובלב. הרצון לחדש דברים ולא לקנות הכל חדש ונטול חיים קודמים. האהבה שלי לאמנות ויצירתיות. הרצון לעשות דברים בעצמי. היכולת לראות מעבר ליושן ועייפות החומר את השלב הבא של פריטים, את התוצר הסופי.

עיצוב: שי פלקס
צילום: שירן כרמל

רשימת הפריטים:
גוף תאורה בפינת אוכל – סטודיו קאהן
פסי צבירה – מחסני תאורה
וילונות – וילונות רווה רמת ישי
בד לכורסה – שכטר
שטיח וכרית עין – דרך אתר ARRO HOME
מזנון בכניסה – וינטאג'מניה עם רגליים מ-pretty pegs
ספריה בסלון – מדפי לה גרדיה
שטיח בפינת אוכל – מיקלולה
ווים בכניסה – loop design
אמנות:
שני הדפסים מ-1of135 מסדרת "whisper" של ענת פרי-טל, הדפס של ציטוט מ-Etsy
התמונה הגדולה בפינת האוכל היא בעצם צילום לווין של שדות בספרד
ציור הלב מפורצלן של פולי מקס נרכש בגלריה פחות מאלף
תמונת הקקטוס של קייט פריצלס – ארטמיסיה
חישוקי הרקמה של אמנון ליפקין נרכשו בנחלת בנימין
את ציור הסוסים הצבעוני מעל האח ציירה דודתה של שי – זוהר פלקס
הצילומים הם צילום עצמי