החלום של בני הזוג היה בית במראה נקי. האמצעי להגשמתו היה תקציב מוגבל שאיתגר את המעצבת ואילץ אותה למצוא פתרונות יצירתיים שלא יפריעו לחלום להתממש. התוצאה שהתקבלה היא של בית במראה שלו ונינוח ובצבעוניות בהירה ורכה.

המעצבת נורית מור-יוסף משתפת בתהליך: בבית מתגוררים שירה וערן עם שלושת בניהם. מדובר בבית שנבנה מאפס בשכונה פסטורלית באיזור הוותיק של גבעת עדה, גודל הבית 190 מ"ר כולל המרפסות על מגרש של 310 מ"ר. המבנה כולל קומת כניסה ובה חלל ציבורי ושירותי אורחים. בקומה העליונה ישנם שלושה חדרי שינה, חדר רחצה כללי וסוויטת הורים.

שירה הגיעה אלי דרך פרסום שלי של בית ששיפצתי בבנימינה. היא יצרה קשר ובתחילה, כששוחחנו טלפונית, אמרתי לה: "גבעת עדה? ואוו, רחוק לי…." והיא התעקשה מצידו השני של הקו: "הגזמת, זה ממש צמוד לבנימינה, וכבר עבדת על פרוייקט שם". קבענו פגישה ומייד התאהבנו, יש לומר.

הקונספט שקבענו הוא מראה נקי, נורדי בשילוב פריטי טקסטיל בגוונים בהירים, עץ מולבן, ונגיעות קלות של שחור. הרעיון היה בית שישדר רכות, לצד אוסף האומנות המרשים של בעלי הבית. התקציב לא היה גדול, סדר גודל של כ-400 אלף שקל.

הבחירה הראשונה שאני מבצעת עבור כל תכנון של בית, היא העמדת המטבח, ובחירת החומרים שלו. משם הצלחנו לדייק את שאר הבחירות.למרות התקציב המאתגר, על המטבח היה חשוב לי לא להתפשר. ערן מגיע מעולם הקולנרייה, והיה לנו חשוב שהמטבח יהיה מרווח, נוח ופונקציונאלי.שני בני הזוג נוהגים לארח ולבשל בתדירות גבוהה, לכן בחרתי לייצר להם אי המחופה בחומר שמדמה עץ, אבל משמש כמשטח עבודה פעיל ונוח במיוחד לחיתוך ועבודה. האי הזה נוח לאירוח וארוחות יומיומיות.

מראש ידענו שנבחר לחלל הציבורי ריצוף דמוי בטון בהיר, כאשר החיפוי של המדרגות וכל קומת המגורים יהיה בפרקט מולבן. בחרנו פרקט במראה מולבן, כי רצינו לייצר תחושת רכות בבית. כדי לשמור על האווירה הנינוחה הזו גם כל פריטי הנגרות נבחרו על סקאלת האפורים הבהירים, ניוד וקשמיר.

שירה היא מעצבת אופנה, ובאופן טבעי הדגש שלנו היה על טקסטילים. הבית "הוצף" בשטיחים, כריות, כיסויי מיטה. אולם דווקא החלונות, במכוון נשארו נטולי וילונות היות ורצינו לשמר את הנופים הנפלאים המשתקפים מהחלונות סביב הבית.

מרבית גופי התאורה, נבחרו בגוון לבן, עם נגיעות בגוון ניוד, כמו הגוף התאורה הנהדר בפינת האוכל.

בהתאמה לחללים הציבוריים גם בחדרי הרחצה, נשענו על סקאלה שיצרה אווירה נינוחה, בשילוב נגרויות עץ אלון מולבן.

סוויטת ההורים משדרת במדוייק את החלום. שילוב של עץ מולבן, טקסטילים, גופי תאורה לא רועשים, אומנות יפיפיה, נגרויות שיושבות בו, מבחינת הגוונים, ופריטי טקסטיל נפלאים.

כאמור, התקציב שהוגדר לתהליך לא היה גבוה ונאלצתי למצוא פתרונות יצירתיים, שגם בעלויות לא גבוהות במיוחד יניבו תוצאה מרהיבה. שירה ואני תכננו מה אנחנו צריכות, ומה אנחנו בוחרות להשאיר מהריהוט הקיים ולשדרג. יצאנו לימים מרוכזים בהם נבחרו כל ה"חומרים הלבנים" קרמיקה, כלים סניטריים וכדומה. לאחר מכן ביצענו רכישות של גופי תאורה, נגרויות, פריטי ברזל והשלמת טקסטיל. לבסוף, ממאגר התמונות של שירה וערן נבחרו התמונות המעודפות, והן הודפסו ונתלו על הקירות ברחבי הבית.

אומנם מדובר על בית שמרביתו עם נוכחות גברית (בעל ושלושה בנים), אבל הם סמכו עלי ועל שירה, שהמינונים של גווני הניוד-ורוד יהיו נכונים, ולא יתנו תחושה של בית עם מראה נשי מובהק. השילובים בין הפרטים, הידיות השחורות, יחידת הברזל השחורה, יצרו את האיזון.

יום הצילומים היה הרגע הכי מרגש התהליך, יכולתי לראות בבירור איך הכל יושב בדיוק במקום. הגעתי עם מעט אקססוריז להשלמת המראה של הבית, כי הרוב כבר נרכש קודם לכן.

זהו בית שנבנה מאפס בשכונה חדשה ופסטורלית בגבעת עדה ואני אוהבת את האופן שבו שילבנו אומנות משובחת ופריטי טקסטיל רכים. הפרוייקט הזה לימד אותי שגם בתקציב לא מאוד גבוה, אפשר לייצר עיצוב מזמין ולהגשים חלום.

עיצוב: נורית מור-יוסף
צילום: שירן כרמל
עוד על נורית מור יוסף>>

פרקט: אלברו
מטבח: מטבחי זיו
קרמיקה וכלים סניטריים: רצף-טופולסקי
נגרות חדרי רחצה: תומי עיצובים
נגרות בחדרים: קומבו
גופי תאורה: טרנדלייט
טקסטיל: טולמנס, No land
אביזרים: גלי ליבנה