קראווילה ישנה ששימשה בעבר את אחת ממשפחות מפוני גוש קטיף כתחנת מעבר, זכתה למגע הקסם של המעצבת רעות פרידמן ברוכי שמתגוררת בה ביחד עם בני משפחתה, וממחישה בעזרת מגע הקסם שלה, כמה כח יש לסטיילינג הנכון, וכמה לא צריך לוותר עליו גם כשמדובר במקום מגורים זמני.

רעות פרידמן ברוכי משתפת: אני גרה בקיבוץ עין צורים ביחד עם בן זוגי-עמר ושלושת ילדינו: שחר בת 5.5, אלון בן 3.5 ושי בן 3 חודשים. אני בוגרת לימודי עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון וב-3 השנים האחרונות, אחרי שלמדתי אצל מירי בלבול והתאהבתי באשה ובמקצוע, אני עוסקת בהלבשת בתים, הפקות סטיילינג וסטיילינג לצילומים.
גדלתי להורים שליחים וככזאת לא גרתי אף פעם באותה דירה יותר מ-4 שנים. לכן מעולם לא נקשרתי לקירות אלא למה שביניהם ועליהם. נישאתי לאיש קבע ונדדנו יחד לבסיס בדרום הארץ שם גרנו במשך 4 שנים שבמהלכן גמלה בליבנו החלטה שאנחנו רוצים "להוריד עוגן" ולייצר סביבת חיים יציבה לילדנו. החלטנו לעבור לקיבוץ ילדותו של עמר לשכירות עד שתתאפשר בנייה. הבית השכור אליו עברנו הוא קראווילה ששימשה בעבר את מפוני גוש קטיף כתחנת מעבר בדרך לבית הקבע שלהם. גם פה הארעיות פגשה בי שוב. הבית הוא מבנה יביל בגודל 90 מ"ר, כולו קירות גבס. החלטנו שהשקעה בשיפוץ משמעותי נחוצה פה, למרות הזמניות הידועה מראש.

"קאנבס ריק". כך אני מגדירה חלל נקי שמחכה שיפיחו בו חיים. השלב הראשוני הזה בו אני מתהלכת בחלל ריק ומדמיינת את כל הרהיטים והפריטים עומדים במקום הוא האהוב עלי ביותר.
הסלון התחיל להתגבש מספת קטיפה ירוקה מאיקאה שנרכשה לפני 3 שנים ושולחן סלון שהוא מזחלת עץ ישנה עם פלטת זכוכית שנקנה בגלריית דוד חן כשלושה חודשים לפני המעבר והמתין לשטיח הנכון לנוח עליו.

אני אוהבת במיוחד את השטיח בסלון שאוסף את כל הצבעוניות אליו. שטיח בסרבי-רומני מקורי. הגעתי לביקור אצל נויה כרמל בגבעת ברנר וכשפרסנו את השטיח הזה ומעליו הנחנו את הכורסאות דיימונד מרופדות בפפיטה של ברטויה, שרופדו בידיה המקצועיות והנדירות של נויה, ידעתי שהם באים איתי. יחד עם ספת הקטיפה הירוקה מאיקאה שרכשתי לפני 3 שנים, זה הפך לסלון שחלמתי עליו.

אני אוהבת במיוחד את קיר הגלריה. אוסף של הדפסים וציורים מהשנים האחרונות שחלקם היו מפוזרים בבית הקודם וחלקם ארוזים. יש על הקיר ציור שמן של שכונת עין כרם שדודתי ציירה ונתנה לי במתנה. הציור של האישה הממוסגר בזהב צויר על ידי סבתא של בנות דודות שלי, ניצולת שואה שנפטרה לא מזמן. לאחר מותה הוזמנתי לבחור משהו מרכושה והציור הזה מייד תפס את עיניי. על הקיר יש גם את נעלי הבלט הראשונות שלי וציורים של ילדיי.
בין הציורים "מוחבאת" הטלויזיה. לא כיוונו שהטלויזיה תהיה בסלון, אבל בגלל מצוקת מקום היא מצאה את מקומה בסלון, ורציתי לטשטש אותה, בעיקר בגלל שאני לא אוהבת את הבמה שהיא מקבלת בדרך כלל בסלון. אצלנו בחרתי שהיא תהיה ב"הסוואה" כשהיא לא בשימוש.

המטבח הוחלף לחלוטין – מטבח של איקאה עם משטח עבודה בוצ'ר (רצינו לחסוך עלויות גבוהות של שיש). פריסת המטבח שונתה מצורת "ר" לשני קווים מקבילים כדי למקסם את אזורי האחסון ולנצל את השטח המיועד שבגבולותיו דלת הכניסה הראשית לבית.

דלת הכניסה היא בעצם פלדלת ישנה עם נזקי שמש חזקים ששודרגה בעזרת צבע לוח גיר שחור. מכיוון שפינת האוכל נמצאת בחלל נפרד היה לי חשוב גם לייצר ישיבה במטבח.

היה לי ברור שטפטים יהיו חלק משמעותי ומעניין ובחרתי שניים עם אלמנטים בוטניים. עלים ירוקים גאומטריים במטבח מעל קו הקרמיקה ופרחוני בפינת האוכל שמזכיר קצת איורים ממגדירי צמחים. בכל מקום שהתאפשר הוספתי צמחייה טבעית כי בסוף אין על ירוק מרענן.

כשראיתי את הבית לראשונה והתחלתי להריץ בראש מה יישב איפה, נעמדתי בחלל שיוצא מהסלון והיה בעבר חדר ומייד היה לי ברור שזה יהיה "חדר האוכל". דמיינתי בו טפט בכל ההיקף עם שולחן עגול במרכז. את השולחן קניתי ב-רהיטי וינטג' בשוק הפשפשים. הכיסאות נרכשו גם הם בשוק לאחת ההפקות שעשיתי עבור מגזין "נישה" וצבעתי אותם בשחור בחודש התשיעי בהריון האחרון.

בשל מצוקת ארונות במטבח, חיפשתי מזנון שישתלב בחלל הזה וגם ייתן מענה אחסון ונזכרתי שראיתי את המזנון הכחול אצל ורד מ-מאי וינטג'. ככה לאט לאט כל הפריטים התחברו לי יחד לחלל זה, כשהטאצ' האהוב עלי הוא השנדליר שאני שומרת לבת הדודה שלי.

 

בשנים האחרונות התגבש לו אוסף של כלים וחפצי נוי משיטוטיי בחנויות עם לקוחות ובמסעותיי לחו"ל. חלקם מונחים על השידה הכחולה ובכל יום צילומים לסטיילינג אני בוחרת את שחקני החיזוק שמתלווים אלי.

היה לי חשוב בחדרי השינה לשמור על ניקיון ופשטות. בחדר הילדים בחרתי בצבע כחול כהה לשליש התחתון של הקיר ושימוש במוטיב של חיות שחוזר על עצמו בטקסטיל, בתמונות ובראשים, שגם הם תחילתו של אוסף. היה לי חשוב שהחדר יאפשר רגיעה בסוף יום ולא יהיו בו צעצועים למעט ספרים.

גם בחדר השינה שלנו היה לי חשוב לשמור על ניקיון ורוגע ולא להעמיס עליו באלמנטים. מעל המיטה תליתי מסגרת עץ שמצאתי ללא גב. במקום לשקם אותה החלטתי לצייר על הקיר ציור ולמסגר איתה.

במבואת חדרי השינה וחדר הרחצה נותר חלל לבן ונטול אופי, שהוא אמנם על הדרך, אבל עוברים בו הרבה וקשה לי להשאיר אזורים לא מטופלים. הייתי חייבת לחשוב על פתרון יצירתי, מהיר, זול וקל ליישום. הזמנתי מדבקות עגולות בחיתוך לפי הזמנה ופשוט תליתי אינטואיטיבית. יצרתי בעצם טפט שסיפק לי את הרקע המושלם למראה הצהובה של איקאה. הקסם האמיתי קורה כשמסתכלים על המראה מהמטבח וטפט העלים משתקף בו. מפינת האוכל אפשר לראות את המסגרת שהטפט פרחים מייצר לקיר הגלריה והמבואה המנוקדת בעצם הופכת לעוד רובד ויצירה בפני עצמה. בדיוק השכבות המעניינות שאני אוהבת לייצר ולפעמים נוצרות בעצמן ומספקות הפתעה נוספת בסיום עבודת ההלבשה.

הבית זימן לי הרבה אתגרים בשל היותו ישן ולא מתוחזק. הדילמה בין הרצון לייצר בית שהוא "אנחנו" אל מול הזמניות ליוותה אותי בקבלת ההחלטות ובסופו של דבר ההכרעה הייתה לרוב בדברים שימשיכו איתנו הלאה.

אני מאמינה שבעיצוב בית אין קיצורי דרך ושהוא צריך לשקף את הדרים בו. כדי שהדיירים ירגישו בבית, צריך להיות בו חלק מעברם. והתהליך לא נגמר ביום אחד. כל הזמן מתווספים רהיטים ואביזרים. שכבות שכבות. אני אוהבת אוספים או פריטים שמספרים סיפור. להיכנס לבית ולראות בו משהו שלא ראיתי בעבר מרגש אותי.
אני אוהבת חללים צבעוניים. חללים שמעניין בהם ויש במה להתעמק ועל מה להתעכב. צבע והומור, פאטרנים מעניינים, רהיטים שהם חד פעמיים והחיבור הלא שגרתי ביניהם הוא הקסם בעיניי ומכאן שאין סגנון מסוים שאני אוהבת במיוחד ואליו נצמדת. אמנות בעיניי הופכת חלל לחד פעמי.

אסתטיקה טבועה בי מילדות ויש לי רגישות מאד גבוהה לדיוק ומינון. אוהבת עומס אבל במקביל חשובה בעיניי שמירה על קלילות. לא מאמינה במשפט "פוחדת שיימאס לי". הכל ניתן לשינוי ולא אוותר על מטבח בצבע נועז, ריצוף שתפס לי את העין או טפט צבעוני ודומיננטי בגלל החשש ש"יום אחד יימאס לי". ביום שאמצא את הריצוף/טפט/צבע שעושה לי את זה יותר מהקיים, פשוט אמצא את הדרך לשנות. בעיניי אין זמן לבזבז על חיים בבית משעמם.

עיצוב: רעות פרידמן ברוכי
צילום: אורית ארנון

רשימת פריטים:
טפטים – דקורום
שולחן פינת אוכל – רהיטי וינטג' שוק הפשפשים
מזנון כחול – מאי וינטג'
ספה- איקאה
שטיח וכורסאות- נויה כרמל גבעת ברנר
שולחן מזחלת – גלריה דוד חן
וילונות – דינה פירון
אקססוריז – איקאה, אסופה, נעמי גלריה לריהוט, פייברס, סופי, נדוניה by וינטג', הדס שדה, גלריה פחות מאלף, גולף
שטיחים וטקסטיל – הדס שדה

קישור לחנות pnim shop>>