רני ואודי הגיעו אליי דרך קולגה. פגשתי אותם בעיצומן של ההכנות וההתרגשות הגדולה לקראת בואה של בתם הבכורה. כשנכנסתי לדירה לראשונה, חיכתה לי ג׳ודי החתולה הג'ינג'ית, על שולחן האוכל המהמם שסומן מיד כאחד הרהיטים שיישארו איתנו.
הדירה הייתה מלאה בניחוח של פעם. פרטי וינטג׳ מפוזרים בכל פינה. ספרי הבישול שאסף רני במשך השנים, הקומקום השורק שנמצא על הכיריים, הכורסאות, השידות ומה לא. הבנתי מיד. לזוג, טעם משובח ומלא באופי. לא היה ספק.
אבל בכל זאת, משהו בארגון החלל והשיפוץ האחרון שעבר על הדירה, לא החמיא לה. בין רהיטי הוינטג' המהממים היו גם אוסף של רהיטים שלא התאימו לחלל. ארונות המטבח היו רעועים ואנמיים, תאורה לא נכונה בחללים. בסלון, וילונות מתקרה עד רצפה שהקטינו את החלל והסתירו את המרפסת היפה שפונה לרחוב, ספה ישנה שעבר זמנה, שולחן סלון מסיבי ושידת טלוויזיה שעמדה על קיר לבן, גדול וריק. בנוסף, חדר עבודה לא מנוצל שיועד לשלב בו מיטת תינוקת.
הפוטנציאל היה גדול כיוון שהנתונים של הדירה היו טובים. מרווחת, פתוחה ומוארת. הדרישה הייתה שתוך זמן קצר הדירה צריכה להיות מוכנה ולמזלי הייתה ביננו הבנה וחיבור נהדר שתרם להתקדמות הפרויקט. כמו כן, ההחלטות בימי הקניות היו מהירות מהרגיל, ניתנה לי יד חופשית בבחירות, זרמו איתי על צבעים.
ההתמקדות הייתה בעיקר בחללים הציבוריים בדגש על שינויים קוסמטיים ולא דרמטיים במיוחד והקונספט היה שילוב בין הישן לחדש. כזה שיהיה הרמוני וייחודי. השימוש בפריטים הקיימים עזר לי גם להיצמד לתקציב לא גדול שעמד לרשותי. כמו כן, עמד בפניי אתגר, לזהות את הקסם והאופי של הרהיטים הקיימים, לבחור מה להשאיר, להחליט על המיקום החדש ועל התוספת החדשה שאשלב.
בסלון נדרש פתרון אחסון לשלל התקליטים והספרים של הזוג ולכן תכנון ספריה גדולה ומרשימה שתאפשר אחסון פתוח וסגור כבר עמד על הפרק. בחירת הצבעוניות החלה משלב הנגרות ובחירת הטקסטיל. הפלטה הצבעונית הייתה ברובה על טהרת הפסטלים כדי לא להעמיס על החללים היחסית קטנים ולדאוג שיישארו מוארים ופתוחים. בחרתי תריסים ונציאנים מעץ, בצבע לבן עם פס דקורטיבי שחור, שיכניסו אור ברכות לחלל. שילבתי את שתי הכורסאות היפות שהיו כמו שהן, בלי לגעת אפילו בריפוד ומאחוריהן קיר בצבע פודרה. האהיל בסלון הוחלף בתאורה מפזרת.
המטבח שודרג על ידי החלפת כל החזיתות הלבנות העייפות לחזיתות פורמייקה בגוון תכלת מהמם. גוון דומה נבחר גם להיות הצבע של הקיר ונתן למטבח מראה שלם. גם הידיות הוחלפו לשחורות. יש לציין שכשהעליתי תחילה את הרעיון של החלפת החזיתות של ארונות המטבח, הזוג לא חשב שזה הכרחי. בדיעבד, זו הייתה החלטה ששינתה את כל הבית.
גוף תאורה משובח הצטרף לחגיגה – מנורת קאנו מעץ אלון שטה מעל פינת האוכל. על מנת להקליל את הפינה, שמכתיבה את התנועה בחלל הציבורי, נבחרו כיסאות מינימליסטיים בצבע פודרה ואפור והחליפו את הכיסאות הכפריים הכבדים שהיו לפני כן, והיא אכן קיבלה מראה קליל יותר ומרענן.
הסקריטר במבואת הכניסה, שהיה גם הוא חלק מאוסף הרהיטים שנבחרו להישאר איתנו, הפך ברגע לפינה הכי יפה של הבית ולעתים אף משמש לפינת עבודה. הטפט שנבחר ומסגרות המדף שנתלו החיו את הכניסה לבית. למרות האתגר, סידרנו גם את חדר העבודה כך שיאפשר לתינוקת להצטרף.
לצד פינת העבודה, שילבתי מדפים מאלון מבוקע. לאורך החדר, טפט עדין שמתחבר עם השידה המרהיבה שנשארה. גם כאן נבחרו ווילונות ונציאנים לבנים על מנת לשמור על החלל מואר.
לאחר זמן קצר יחסית של חודשיים הגענו לסיומו של הפרויקט וזה היה בהחלט מרגש. לא רק כי כולם היו מרוצים אלא בעיקר כי התוספת החדשה הגיעה לעולם ונתנה משמעות וחיים נוספים לבית שכל כך השקענו בו. מרגיש שהמשימה הושלמה – יצרנו יחד בית עוטף, חם ומדויק יותר עבור ההרכב המשפחתי החדש.
עיצוב: עדי סלע
צילום: אורית ארנון
רשימת הפריטים
ספרייה מעץ אלון ומתכת: ענת מוצרי עץ
שולח סלון: איקאה
ספה: בדוסה
וילונות ותריסים ונציאניים: לה קורטינס
גוף תאורה במטבח: סטודיו ויהי
כיסאות פינת אוכל: פיקאפ
חזיתות פורמייקה גוון תכלת: נגריית אלקיים
מסגרות עץ במבואה: ענת מוצרי עץ
מדפי עץ אלון בחדר עבודה: ענת מוצרי עץ
