המעצבת אלה אגמון עיצבה את ביתה של חמותה-רותי בקיבוץ גבעת ברנר, מתוך מחשבה להקליל את המראה הקיים, ליצור פתרונות איחסון ולשלב בבית את אהבתה של רותי לטקסטיל, לאמנות ולריהוט ישן.

אלה אגמון משתפת: הדיירים הם רותי וניסן – זוג קיבוצניקים בפרק ב' בחייהם המתגוררים בקיבוץ גבעת ברנר. רותי היא שתלנית במקצועה, וכיום מנהלת את משתלת בילובמבו לבמבוקים ועצים מעוצבים. רותי היא חמותי והיא פנתה אלי על מנת שאעצב לה את הדירה. גודל הדירה הוא 4 חדרים, על פני כ-150 מ"ר והיא ממוקמת בקומה הראשונה של בניין בן שתי קומות.

התמקדתי בשימור הסגנון המיוחד של רותי עם גישתה לטבע ואהבתה לטקסטיל, לאמנות, לאספנות ולריהוט ישן. רציתי ליצור בית שהוא מעון ומבצר לאנשים שאוהבים לשהות בו, ומעט להקליל ולדלל את הצבע החום השולט ברהיטי העץ העתיקים. המראה שרצינו להגיע אליו הוא של בית מזמין וחם, לא מוזיאון, שאפשר להיות בו ולהרגיש אנרגיות טובות, שרואים את הטבע שבחוץ, את הגינה היפה, את עצי התות ואת שאר עצי הנוי שרותי מטפחת באהבה רבה, שמרגישים את האהבה בכל פרט וחפץ שמונח בו. לרותי בעיקר היה חשוב לשנות את מראה הבית וליצור ארגון מחדש, לספרים, לטלויזיה, לחפצי אומנות, לחדר עבודה שיהווה גם חדר אירוח. לפני השיפוץ לא הכל היה מוגדר ומאורגן.
הצבעוניות, נבחרה על סמך הריהוט הקיים בבית ונבחרה פלטה צבעונית בהירה שכללה שכללה הרבה ירוק, אפור ונגיעות של ורוד ופוקסיה.

בכל הבית הונח פרקט למינציה על גבי רצפת הטראצו שהייתה קודם לכן, על מנת ליצור רצף עם המרפסת שנסגרה והפכה לסלון. הקירות נצבעו בגוון לבן בהיר על מנת ליצור תחושה מוארת, מכיוון שסגירת המרפסת החשיכה את הדירה. התאורה שנבחרה על ידי רותי כללה שנדלירים ומנורות זכוכית.
היה לי מאוד חשוב בראש ובראשונה להחליף את ספת הסלון הקודמת שהייתה גדולה מדי לסלון הצר והקטן, ונראתה כמו פיל בחנות חרסינה. את הספה החדשה רכשנו בוילה מרוק והיא נצבעה בצבע ורוד פודרה. על גביה הנחנו מזרן מבד סאטן מבריק עם קדר. קולקציית כריות נוי נתפרה בוילה מרוק על פי בחירת בדים שלנו והוספנו גם כריות בגווני ורוד עם ירוק ותכול אקווה עם אלמנטים אתניים.
התרגשנו מאוד ביום שבו קיבלנו את הספה. רותי ואני היינו ממש מאושרות, למרות שילדיה של רותי ממש לא עיכלו את הבחירה הצבעונית ואת המראה החדש.
שני הדומים עגולים עם רגלי עץ שנצבעו בצבע ורוד פודרה, רופדו האחד באפור כהה עם קדר בבד סאטן והשני בבד אריג בסגנון אתני בגווני חרדל ובורדו. שטיח צמר וינטג' בצבע אפור עם נגיעות בסגול וורוד נפרש לרוחב הספה.

מכיוון שרותי ביקשה לראות טלויזיה בסלון, ואוהבת מסך גדול התבקשתי לעצב יחידה לכל המדיה, שתכיל ותסתיר את כל החוטים ו"הבלאגן" שנוצר מהם. תכננתי אצל נגר מקיבוץ גבעת ברנר קיר מדיה על פי מידות, שעליו נתלתה הטלויזיה והוא כולל גם מדפים לחפצי אמנות ומגירות לאחסון. הצבע שנבחר הוא אפור מרווה שנבחר מכיוון שהיה בו גוון ירוק, שמשתלב עם צמחיית החוץ שמשתקפת מן החלונות. על גבי המדפים הצבנו פסלי טורסו נשי ופסלים דמויי אבנים – כולם של הקרמיקאית אינגריד דוברד שחיה ופועלת בקיבוץ גבעת ברנר, צמחים ושרשרת כסף מסין שמוסגרה במסגרת קופסה.

אלמנט עיצובי שנעשה עקב אילוץ הוא החלונות שבמקור נפתחו לחלק הצפוני של הבית והיוו בעיה לשכנים. לכן יצרנו נישות על ידי סגירת החלונות בבלוקים, שבהן נתלו ציורים וחפצי אומנות. על השולחן הונח אגרטל זכוכית גדול בצבע אפור וכמה פסלי פיגורות טורסו של האמנית אינגריד.

בחדר ההסבה מיקמנו ספה דו-מושבית בצבע קרם בהיר שנבחרה על ידי רותי, וכורסת עץ ישנה שרופדה מחדש ועליה הונחה כרית נוי, שאני עיצבתי את הבד ויצרתי. מיקמנו בחלל הזה שטיח צמר קווקזי שהוא חלק משטיחי האוסף הוותיק של רותי.
לצד קיר הספרייה הוצב שולחן עץ שנקנה בחנות עתיקות בצורת משושה. קונסולת עץ עם מגירות הוצבה בחלל שמקשר בין חדר ההסבה לסלון ומעליה נתלתה מראה אובלית עם מסגרת עץ מרובעת.

לעמוד התמך שנשאר ו"נתקע" בסלון הייתי צריכה למצוא פתרון שיאפשר זרימה וקשר בין החללים. בחלק שפונה לסלון וחוצץ בין הסלון לחדר ההסבה ניתלו עבודות טקסטיל ממוסגרות שעיצבתי. 

גם בחדר ההסבה התבקשתי לתכנן מקום אחסון לחפצי האומנות והספרים הרבים של ניסן ורותי, לכן תכננתי על קיר זה ספריה בבניית גבס מהרצפה עד התקרה ובה הותקנו 4 גופי תאורה ממתכת.

בחדר העבודה התמודדתי עם האתגר של להפוך אותו גם לחדר אירוח ולא להעמיס בחדר כל כך קטן. מהחדר הוצאו הרהיטים הישנים ובמקום המיטה שחסמה את כל חלל החדר קנינו מיטה מתקפלת שצורתה כהדום והיא רופדה בבד קטיפה בצבע אפור. שלושת קירותיו של החדר נצבעו בגוון ירקרק-אפור ועל הקיר המזרחי הודבק טפט בסגנון רומנטי בצבעוניות של ירוק לימון-אפור רך, עם מוטיבים פרחוניים על רקע בהיר.

התאורה הוחלפה לגוף תאורה מרכזי עשוי זכוכית מורנו בצבעוניות חמה בגוון צהוב חלמוני ותאורה נוספת היא מנורת השולחן עם אהיל רגל עץ.

וילון רומי רך נתפר על פי מידות בצבעוניות רכה של צבע אבן והבד שנבחר הוא בד כותנה וויסקוזה שהוא שקוף למחצה.
פניתי לאמנית מהקיבוץ שתסרוג לנו שטיח עגול בטכניקת קרושה בצבעי ירוק לימון ואפור, השטיח נפרש במרכז החדר וצורתו העגולה בעצם נועדה לשבור את המבנה המרובע של החדר. שולחן משרדי הוזמן אצל נגר לפי מידות בצבע בהיר ואליו צורף כיסא במבוק עם שילוב של ראטן.
רותי ביקשה לקבל השראה בחדר ולכן הונחו על שולחן העץ רישומי תכניות של גנים ושל צמחייה. תלינו מראות ללא מסגרת בצורת יהלום ותמונות של המשפחה ומיקמנו עציצים עדינים בכלי קרמיקה .

תהליך העבודה היה בעיקר מול רותי, כי לניסן רק היה חשוב שייצא יפה בסוף. כל הבחירות נעשו במשותף ורותי מאוד סמכה על בחירותיי. מאחלת לעצמי שכל הלקוחות שלי יהיו כאלה.

ההמלצה שלי היא לבקש עזרה מקולגות שסומכים על דעתם ולא להתבייש. חשוב גם להנמיך את רעשי הרקע שתמיד יהיו שם מסביב בתהליך, להעז ולתת ליצירתיות להתבטא.

עיצוב: אלה אגמון
צילום: שירן כרמל
סטיילינג לצילומים: אלה אגמון, מיתר וולדנברג ולימור ישראלוף

רשימת פריטים:
ספה בסלון – וילה מרוק
כריות נוי – וילה מרוק , רוזבד
כרית קרושה ורודה בפינת ההסבה – אלה אגמון – עיצוב טקסטיל
אמנות טקסטיל ממוסגרת – אלה אגמון – עיצוב טקסטיל
הדומי בד עם רגלי עץ – וילה מרוק
שטיח –  ג'וזפון , שטיחי ישראל
וילונות ופרקט –  שטיחי ישראל
פסלים וקרמיקה – אינגריד סטודיו לקרמיקה
עבודת נגרות –  הנגרייה של סבא גבעת ברנר
אביזרי נוי וחפצי אמנות – פלורליס, לה קאזה
תאורה – גלריית יפה, גדרה