לאחר שנה של חיפושים אחר הבית המתאים, זוהה הפוטנציאל הגלום בבית הנוכחי, ומייד לאחר רכישתו החל תהליך השיפוץ שלו מתוך קונספט עיצובי של בית שקט, רגוע ונטול עומס במרכז העיר ההומה.

המעצבת ליטל ויליגר משתפת בתהליך: בבית בפתח תקוה מתגוררים ענת ויאיר ביחד עם שני ילדיהם – בן ובת. בני המשפחה עברו מדירת 5 חדרים בפתח תקווה לבית פרטי. ענת היא עורכת דין במקצועה ויאיר מרצה. זוהי משפחה דתית לאומית ומאוד ערכית.
גודל הבית הוא כ-260 מ"ר בנוי + גינה היקפית והוא בנוי משלוש קומות. קומת הקרקע כוללת את החלל הציבורי, קומה 1 כוללת את המשרד הביתי של ענת, חדר אורחים ושתי סוויטות לילדים, וקומה 2 שהיא סוויטת הורים ומרפסת רחבת ידיים בגודל 30 מ"ר. בסך הכל בבית ישנם שישה חדרי שינה.

את ענת הכרתי כשנה לפני שהתחלנו את תהליך העיצוב והשיפוץ של ביתה החדש, היא תמיד החמיאה לי על העבודות שלי ברשתות החברתיות, ונוצר ביננו קשר. ענת נהגה להתייעץ איתי בנוגע לרכישת בית, בכל פעם שראתה נכס עם פוטנציאל להיות בית החלומות. ליוויתי אותה בכל התהליך של החיפושים, ושתינו ידענו שברגע שנגיע לבית הנכון, נרגיש את הרגש הנכון. ואכן, כעבור שנה, כשנכנסנו ביחד לנכס המדובר – ידענו שגלום בו הפוטנציאל להיות בית החלומות.

הקונספט העיצובי שנרקם בהתאמה הוא סגנון כפרי-מודרני שנותן תחושה נעימה של בית ושל הכלה, ללא עומס ובחירה בפרטים מדוייקים. הרצון היה לגבש בית רגוע במרכז העיר ההומה במראה שיש בו אווריריות וניקיון ופלטה של צבעים טבעיים ופסטליים. ברמת התקציב השקענו מאוד בחומרי הגלם, בנגרות ובריהוט ולא התפשרנו על האיכות. ענת אוהבת מאוד את אירופה הקלאסית ולכן גם בתכנון וגם בעיצוב ידעתי שאעשה פיוז'ן עיצובי בין הים-התיכון לבין העיצוב האיטלקי הקלאסי שגם בו יש אלמנטים ים-תיכוניים.

קומת הקרקע כולה רוצפה באריחי טרוונטין מקוריים מפירוק ביבוא מאיטליה, על מנת להעניק את השורשיות והיוקרה המעודנת לבסיס של החלל הציבורי. בנוסף, חיפינו את הקיר המרכזי בבית בבריקים מפירוק ללא כוחלה (רובה) המפרידה בינהם, לקבלת מראה טבעי. הצבע המרכזי שנבחר לקירות הבית הוא אפור בהיר מאוד והוא נבחר כדי לשבור את הכבדות של אבן הטרוונטין. היות והמשפחה מארחת הרבה ובעיקר בסופח שבוע, היה להם חשוב שהחלל המרכזי יהיה סינרגי, ועדיין שתהיה הפרדה בין כל חלל. לכן המטבח תחום בחלל המרכזי.

את חלל הסלון תוחמת ספת קטיפה בצבע סלדין ושתי כורסאות ראטן למראה אקלקטי. היות והמשפחה לא צופה בטלוויזיה בסלון החלטנו להכניס את הירוק שהם כל כך אוהבים הביתה באמצעות אומנות, שבעצם משלימה את פלטת הצבעים של הבית. את כל הנגרות בבית תכננו בדונטלו. בחלל הציבורי תכננו את הנגרות כך שתשתלב באופי הים-תיכוני איטלקי של הבית, הוספנו עמודים, דקורים ופרטים מדוייקים.

בקומה הראשונה שברנו את הקיר המרכזי במסדרון, ובמקומו בנינו קיר זכוכית (רצפה תקרה) באורך של 6 מטר לכל אורך המסדרון שיצר הרגשה מרווחת. כך הפך המשרד של ענת לבעל קיר חיצוני מרכזי שקוף שממנו ענת יכולה לצפות על המתרחש מחוץ לחדר. 

בקצה האחד של המסדרון עיצבנו את הסוויטה של הבן ובקצה השני סוויטה לבת, כך שבעצם המשרד מפריד בין שני חדרי הילדים. שני הילדים היו שותפים דומיננטיים מאוד בעיצוב החללים הפרטיים שלהם, הבת ידעה שהיא רוצה את החדר בצבע כחול עם נגיעות של ירוק והשאר במראה לבן ונקי. הבן, שמאוד אוהב אומנות ידע שהוא רוצה שנרכוש יחדיו יצירה גדולה לקיר מעל המיטה והכל צריך להיות נקי, רך ומאוזן.

בחדר ההורים ענת ביקשה חדר עם כמה שפחות רהיטים, פונקציונאלי ומלא בעור ובטקסטיל רך. לכן בחרתי בחדר שינה במוטיב של עץ במבוק בהיר עם שידות אלון מולבן ופרקט לבן . ההבהירות מאוזנת עם שידה אפורה כהה וטקסטיל פסטלי.

החוויה העיצובית בבית היתה כמו אהבה ממבט ראשון, הכל היה מאוד מדוייק ונכון, וזרם בסינרגיה מופתית ובתענוג גדול.

טיפ מהמעצבת

לא להתפשר על חומרי הגמר. אני אף פעם לא מתפשרת על כל הקשור לחומרים שבונים את המעטפת העיצובית של הבית, ריצופים, חיפויים, תאורה, צבעוניות, כלים סניטיריים ונגרות. הלבשה יכולה להשתנות עם השנים או לחכות אם יש תקרת תקציב, אבל המעטפת צריכה להיות מדוייקת והכי איכותית שיש. זה מורגש בתוצאה הסופית. 

עיצוב: ליטל ויליגר
צילום: הגר דופלט
עוד על ליטל וילגר>>

נגרות: דונאטלו
לבנים דקים מפירוק: קרמה
תאורה: שקע ותקע
מיטת הילדה: שוק הפשפשים
מיטת הורים: איקאה