אחרי 20 שנות מגורים בבית, החליטו בני הזוג על ריענון ושיפוץ. בעזרת המעצבת ענת שרגאי הריהוט הקיים שולב עם פריטי עיצוב חדשים, וזאת במטרה לייצר תוצאה עדכנית לצד היותה ייחודית וכזו שלא מנתקת את עצמה מהעבר ומהנוסטלגיה.

המעצבת ענת שרגאי משתפת: זהו בית פרטי שגודלו הוא כ-180 מ"ר +מרתף. גודלה של קומת הכניסה הוא 100מ"ר וגובה הסלון בה הוא כפול מגובה החללים האחרים בקומה זו. בקומה העליונה חדר הורים ועוד שני חדרי שינה. 

עליזה ואבי התגוררו בביתם במשך 20 שנים והחליטו על שיפוץ. הם הגיעו אלי דרך המלצה של לקוחות שעיצבתי את ביתם. בפגישת ההיכרות סיפרו לי ששלושת ילדיהם כבר לא מתגוררים בבית מזה מספר שנים. עוד סיפרו שעליזה אמורה לצאת לפנסיה, וכששאלתי למה דוקא עכשיו חשוב להם לשפץ, הם ענו שכעת כששניהם ישהו בבית יותר זמן, הם רוצים ליהנות מהשהייה בו.

במשך השנים הצטברו בבית רהיטים מכל מיני תקופות, היחודיים שבהם היו רהיטים מקסיקניים מילדותו של אבי כשמשפחתו שהתה במקסיקו בעבר בשליחות ארוכה וגם ריהוט בסגנון עתיק מהמאה שעברה שנקנה בשוק הפשפשים. לאבי היתה נטיה להשאיר הכל, ואילו עליזה רצתה לזרוק הכל. הדילמה הגדולה שלי הייתה איך לשלב בין כל אחד מהרצונות של בני הזוג.

הקונספט שהוביל אותי היה שילוב בין ישן וחדש, אבל בשלב הראשון לבצע ניפוי של הפריטים שלא היו מעניינים ולא השתלבו ביחד. השארנו את השידה המקסיקנית, הכורסה שיעדנו לאיזור הקריאה, שולחן האוכל וכסאות האוכל וגם פריט נוסטלגי – שולחן צד עשוי משיש וברזל שאבא של עליזה יצר. כמו כן השארנו פריטים דקורטיביים ממקסיקו.

מאחר ורוב הרהיטים כבר היו בבית, קנינו פריטים שישתלבו עם הקיים. כך למשל יש שני שולחנות בסלון, האחד הוא שולחן עם משטח שיש שאותו בנה אבא של עליזה וזהו פריט נוסטלגי מבחינתה, ואילו השני הוא שולחן עגול שקנינו. עוד קנינו ספה פינתית, שולחן אוכל וכורסה וגם כיסאות אוכל. הספרייה שתכננתי נעשתה בידי מסגר מומחה ששילב בתוך הספרייה נגרות (סטודיו נפר).

בין המטבח ופינת הקריאה הוספנו רהיט נגרות דו-צדדי הגבוה מהמטבח, ומצדו השני נמצא המטבח. הרהיט הגבוה נראה כמו מזנון גבוה שמסתיר את מה שנמצא על השיש במטבח, אבל עדיין מאפשר קשר עין עם מי שנמצא בסלון. עבור פינת הקריאה יצרתי הפרדה ופרטיות. העמוד העגול במטבח נצבע באפור כמו חלק מחזיתות המטבח ויצרנו קומפוזציה מעניינת משני גבהי הארונות והעמוד. להשלמה הוספנו תאורה ופסל שנמצא על הרהיט הגבוה.

הורדת העמוד במטבח דרשה השקעה כספית גדולה של הוספת חיזוקים במקום עמוד, לכן תכננתי קיר ארונות גבוהים ובתוכו משטח עבודה יעיל שמאפשר לאבי לעשות מיצים ולא להשאיר את הכלים על השיש. לאחר העבודה הוא סוגר את הדלתות וכך לא רואים שהוא עבד שם. בצורה זו המטבח נראה תמיד נקי ומסודר.

מחשבה רבה הושקעה בגוון הכחול של המטבח כדי שאפשר יהיה לחיות איתו הרבה שנים. אני חושבת שכאשר מוצאים את הגוון הנכון, גם אם הצבע הוא דומיננטי, הוא לא נמאס. אחד מהרגעים המרגשים היה כשהגיע המטבח. חשבתי המון על הגוון, עשיתי דוגמאות צבע, ובכל זאת כשרואים את כל המסה של הגוון, זה וואו וסוג של הגשמת חלום.

מעבר לתהליך העיצובי גם ביצענו מספר שינויים תכנוניים: פתיחת חלון יציאה מהמטבח, הכנסת מכונת הכביסה לאזור המטבח מאחר וביטלנו את חדר השירות וגם תכננתי מחדש את איזור שרותי האורחים.

בכניסה לבית היה פתח שנראה מיושן – הוא היה ריבועי כמו של חלון והוא הפריד בין הכניסה לסלון. החלפנו את הפתח הזה בחריצי הצצה כך שנוצר קיר קטן עליו תלינו תמונה, ומשני הצדדים שלו ישנו פתח קטן כדי שהכניסה לא תהיה נפרדת לחלוטין.

למרות פריטי העיצוב המקסיקניים לא רצינו שהבית יתוייג כבית בסגנון מקסיקני המאופיין בצבעי אדמה, לכן חשבנו לייצר נייטרליות בגוונים אפורים (רצפה) וכחולים. 

כל הנגרות והפריטים החדשים נקנו בקו מודרני, כך שהקו הכללי בכל החדרים הוא נקי, ובכל אחד מהם שולב פריט מקסיקני ונוסטלגי שיחמם את האווירה. כך נוצר שילוב מעניין של פריטים חדשים וישנים בסגנונות שונים.

אני אוהבת שילובים של חפצים ואובייקטים שונים ביחד. יש מעצבים שהיו משכנעים את הלקוחות לזרוק הכל ולהתחיל מהתחלה, בשבילי זהו אתגר מרתק לשלב בין ישן לחדש או לשלב בין סגנונות שונים. וכשיודעים לעשות זאת בצורה נכונה התוצאה ייחודית ומעניינת. 

עיצוב: ענת שרגאי
צילום: שירן כרמל
עוד על ענת שרגאי>>