הבית של מיכל ואילן בהוד השרון

אחרי שהתמוגגנו כאן מהבית הפרטי של המעצבת רעות פרידמן ברוכי, שבעצם אפשר להכתיר אותו כקרווילה היפה בתבל, אנחנו מציגות בית נוסף בעיצובה של רעות – הפעם זהו ביתם של הוריה. הבית בהוד השרון עבר תהליך עיצובי אחרי שיחות ומחשבות מרובות, שנועדו לדייק ולהתאים אותו למה שהמשפחה הכי אוהבת לעשות בבית – לארח.

המעצבת רעות פרידמן ברוכי משתפת: בבית מתגוררים הוריי – מיכל ואילן זוג בשנות ה-60, הורים לארבעה ילדים בוגרים ושלושה נכדים. הבית ממוקם בהוד השרון ונרכש לפני כעשור. זהו בית דו-משפחתי 265 מ"ר הבנוי על 300 מ"ר. בבית יש 3 קומות – קומת כניסה הכוללת את האיזור הציבורי, קומה ראשונה הכוללת 3 חדרי שינה ויחידת הורים וקומת מרתף הכוללת חדר שינה, חלל אירוח ומשחקים, מחסן, ממ"ד, ויחידה כהכנה לאפשרות סגירת הקומה להשכרה בעתיד.
ההורים שלי המתינו במשך תקופה ארוכה שאתפנה לפרוייקט הזה. הם ידעו בדיוק מה הם רוצים ויחד עשינו את כל שיעורי הבית כדי להגיע לתוצאה הזו. קיבלנו החלטה להתמקד בקומת הכניסה כולה ובחדר השינה של ההורים.
מדובר במשפחה שהיא מוקד אירוח של המשפחה המורחבת ושל מעגל החברים הרחב. חלל האירוח לא הספיק, והמרפסת הגדולה לא נתנה את המענה, ולכן החלטנו לסגור את המרפסת לפטיו ובכך הוספנו לחלל הציבורי עוד 55 מ"ר. כשהויטרינה פתוחה הופך החלל לגדול ומאוד מרווח.

רציתי ליצור אזורים שונים שבזמן אירוח יודעים להתאחד ולהשתנות וגם לקיים מספר התקהלויות בו זמנית באיזורים השונים.
היה לי חשוב להכניס את החוץ פנימה. הגינה היתה מאוד לא מנוצלת, אבל לא רצינו לוותר עליה לגמרי, וכיום היא משמשת כרקע ותפאורה מושלמים לפטיו. המרפסת המרוצפת נסגרה, הפרגולה הקטנה הוסרה ובמקומה נבנתה פרגולת עץ בגודל של האזור המרוצף. אחרי שהפרגולה עמדה נעשתה מדידה מדוייקת לפרופילים הבלגיים שסוגרים את כל המפתחים. כל החיווט של התאורה והמיזוג הושתלו בתוספת גבס ובקורות העץ כי המראה הנקי היה חשוב לי במיוחד. בפטיו מיקמנו את פינת האוכל והוספנו פינת ישיבה.

הספה והכורסאות בפטיו היו של סבא וסבתא שלי. ממש בתחילת השיפוץ פונה ביתם ונמכר, והספות האלה היו בדרך לפח. שיחה מקרית עם דוד שלי גרמה לנו להזדרז ולמצוא מוביל והן הגיעו אלינו. שלחנו אותן לחידוש העץ והחלפת הריפוד. היה לנו חשוב לא להחליף לגמרי את המזרון שהיה ממש במצב רע מכיוון שזו היתה המיטה של סבא של ז"ל, אז רק הוספנו שכבת ספוג. השינוע והחידוש והריפוד עלו לא מעט, אבל הסיפור והסנטימנטים התעלו על ההוצאה. כשהפטיו היה מוכן היה ברור שהן יוצאות אליו.
על רקע כל הירוק מבחוץ ורקע העציצים היינו חייבים לרכך את האור כדי לשמור על הרהיטים והזמנו וילון שהותאם לשיפוע של הפרגולה. ובסוף הכל ממוסגר על השטיח המיוחד מגלריה מיקלולה. שטיח שמוסיף ומכניס עוד מהחוץ פנימה.
פינת האוכל הישנה הפכה לפינת טלויזיה משפחתית שהיא המרכז ביומיום, ופינת ישיבה נוספת נשארה במקום שבו היה הסלון בעבר.

כל החזיתות של מטבח הקבלן הישן הוחלפו ונצבעו בגוון כחול A1238 של טמבור. במקום האי הקטן תוכנן אי גדול עם משטח בוצ'ר ואחסון כפול. האי ביום יום מתפקד כפינת האוכל המרכזית ומקום מפגש של בני הבית שבישול הוא אחת האהבות הגדולות שלהם.

על הקיר לצידי החלונות היו 2 קלאפות גדולות ומיושנות. הן הורדו ובמקומן הוזמנו 2 מדפי אלון גושני ועליהם מוצג אוסף כלי הקרמיקה של אמא שלי. אריחי החיפוי נבחרו על ידינו כבר לפני עשור. בזמנו העיטורים שלהם הזכירו לנו את מרוקו, משם סבא וסבתא שלי הגיעו. בנוסף הם היו מאוד יקרים והאתגר היה לעדכן את המטבח כשהם החלק הדומיננטי. הגוון הכחול מחמיא לאריחים ואף מדגיש אותם. וילונות פשתן רומאיים הוזמנו כדי לרכך את האור וגם כדי להסתיר את ארגזי התריס הכהים שהיו מאוד בולטים. גוף התאורה מעל האי נבחר אחרי שיטוטים ארוכים. חיפשתי גוף שימלא את החלל ויפיץ אור וישתלב בצבעוניות.

סיום התקנת המטבח היה לגמרי הרגע המרגש ביותר בתהליך. פה ממש הרגשתי את המהפך. המבנה של המטבח, השיש והאריחים היו נתון משמעותי שאיתו הייתי צריכה לעבוד. ברגע שכל החזיתות הכחולות הותקנו והאי המורחב תפס את מקומו היתה תחושת סיפוק אדירה כי בעיניי ההצלחה הרבה יותר גדולה כשהסטיילינג הוא לא מאפס ויש בשטח נתונים שצריך לנצח איתם.

בפינת הישיבה מול המטבח מיקמתי את הויטרינה שהיתה בפינת האוכל הקודמת. הכורסאות היו אהובות ונוחות במיוחד, לכן לא הוחלפו אלא רופדו מחדש. הכורסאות הונחו על שטיח מושלם מגלריה מיקלולה – שטיח צמר ארוג בעבודת יד שאוסף לתוכו את כל החומים והשמנתיים ומחמיא לכחול במיוחד. שולחנות ביתילי מעץ הותאמו, בדיוק בגודל המתאים לספר ולכוס קפה. אמנות נדירה מארטוש של האמנית דנה ניצני נבחרה לצד סלי קש עם צמחייה שמביאה עוד קצת מהחוץ פנימה. ובלון קרמיקה לבן שמוסיף קצת הומור.

בפינת הטלויזיה ספת העור נרכשה לפני עשור, המראה הזרוק שלה רק השתבח עם הזמן. גם כאן שטיח וכריות של מיקלולה מחברים את כל הצבעוניות והטקסטורות יחד. על הקיר קולאז' אומנות מארטוש של האמנים מיכל כהן, עידית גולצווייג ומיכל גולן. ולידם גוף תאורה שחור שמפיץ אור רך ברגע של שקט. וביציאה החוצה ציור שחור לבן של האמנית סול קליינרמן.

בחדר השינה הוחלף הפרקט והוכנסו צבע וטקסטיל. קיר גב המיטה נצבע כחול ועליו 2 יצירות של האמנית דנה ניצני שמתחברים בצבעוניות לטקסטיל מגלריה מיקלולה ומהדס שדה שמרככים ומחברים את הכל יחד.

החלל המרכזי בקומת המרתף הפך לפינת משפחה נוספת ולממלכה לנכדים. היה צורך לייצר אזור משחק לנכדים ואזור אירוח נוסף. בחרתי יחידת אחסון של איקאה והצבתי אותה כמחיצה בין אזור המשחק לאירוח. באיזור האירוח ספה נפתחת, כורסאות צהובות מאיקאה ושטיח וכריות של מיקלולה משלימים הכל. מסביב לטלויזיה תכננתי קופסאות אחסון פשוטות ואת הקיר מקשטות מסגרות עם ציורים ורגעים נוסטלגיים שלנו כילדים.

הפיס הנוסטלגי המרכזי הוא ספר של פינוקיו שהיה של אבא שלי משנת 1959. אותו מסגרתי על רקע טפט מהחנות מאיירס. נישת החלון האנגלי נצבעה בצהוב A0546 של טמבור.

זו הייתה חוויה שונה ואחרת. כשהלקוחות הם ההורים שלי והבית הוא גם שלי, למרות שלא גדלתי בו, החיבור הוא יותר עמוק. אני באיזשהו מקום גם לקוחה של עצמי בתהליך. ובמקרה הזה הילדים שלי גם היו הלקוחות שלי.

טיפים מהמעצבת: לא להתפשר על בעלי מקצוע. זה תמיד נכון, אבל בפרוייקט הספציפי הזה סגירת הפטיו דרשה בעלי מקצוע לא פחות ממעולים. נדרשה פה עבודת דיוק גבוהה וסנכרון בין בעלי המקצוע השונים.
דבר נוסף – לא לוותר על דוגמאות צבע. הגוון הכחול של המטבח נבחר אחרי 6 דוגמאות צבע שונות. הגוון במניפה הוא קטן ולכן חשוב להתרשם ממנו על פני שטח גדולים יותר ולראות אותו בחלל המיועד עם התאורה העתידית.
וטיפ אחרון – אמנות בעיניי היא מאסט. אפשר פיס אחד ואפשר יותר. יש מקרים שכמה יצירות יחד מחמיאות אפילו יותר זו לזו. אמנות שמעוררת השראה ורגש יכולה להאיר חלל שלם. לכן אני לא מוותרת עליה אף פעם.

עיצוב: רעות פרידמן ברוכי
צילום: דרור קאליש

עוד על רעות פרידמן ברוכי תוכלו לקרוא כאן>>

רשימת פריטים:
וילונות: דינה פירון
צבע חזיתות מטבח: A1238 טמבור
שטיחים וכריות: מיקלולה
פרגולה: שמוליק אהרן – עץ הדעת
סגירה בלגית : חזי קפלן – חלון אחר
גופי תאורה: ניו לייט, תומאס והאסם
אמנות: ארטוש – דנה ניצני, מיכל כהן, עידית גולצווייג, סול קליינרמן, מיכל גולן
טקסטיל: הדס שדה
טפט: מאיירס
ריהוט ואקססוריז: נעמי גלריה לתאורה וריהוט, ביתילי, איקאה