אחרי נדידה ארוכה שכללה מעבר בין 7 דירות שכורות, זיהתה המעצבת מיכל וולפסון קלמן את הפוטינציאל החבוי בדירה שרכשה בנס ציונה, ובעזרת הרבה כשרון, אהבה לוינטג' וצבע ועם תקציב צנוע, הצליחה להגשים את בית החלומות המשמח הזה.

מיכל: אני מתגוררת כבר מעל ל-3 שנים בדירת 4 חדרים, בת 100 מ"ר, ביחד עם בן זוגי ושני ילדיי, בני 11 ו-8.5. בזמנו, המחירים שהרקיעו שחקים הקשו עלינו מאוד בנושא רכישת דירה. למזלנו הדירה הזו היתה הזדמנות אטרקטיבית ביחס לתקופה, והצלחנו לרכוש אותה. הדירה ממוקמת בשכונה שנקראת "הבניינים האדומים" באזור ותיק בנס ציונה במיקום נפלא, טבול בירוק וקרוב לבתי ספר וגנים. מה שהכי שבה את לבי בדירה זה הנוף המקסים שנשקף מכל חלונות הבית. מרחיב את הלב והנפש.

זיהיתי את הפוטנציאל של הדירה, למרות שזה היה לא פשוט, כי היא היתה חשוכה, הצבעים על הקיר לא החמיאו, פרופילי החלונות היו כהים וישנים, וחדר הרחצה היה מאוד מוזנח. ידעתי שהתקציב שנותר לי מרכישת הדירה היה דל מאוד- כ-70 אלף ש"ח, והיה הרבה מה לעשות. ערכתי רשימה מסודרת עם סדר עדיפויות ובראשו היו: ריצוף איכותי, חלונות בסלון שיכניסו את הנוף פנימה, החלפת חזיתות לדלתות המטבח ושיפוץ חדר הרחצה.

בחלל המרכזי הוחלף החלון הכהה של הסלון בחלון בסגנון בלגי בצבע שמנת.

קיר נישות הגבס מול הכניסה שחוצץ בין המטבח לאזור החלל המרכזי, איתגר אותי בשיפוץ. הנישות האלו שהיו מאוד טרנדיות בשנות ה-90, היו צבועות בגוון ורוד כתמתם והיו משולבות במדפים בזוויות אלכסוניות. בשל מגבלות התקציב, הפכתי את הלימון ללימונדה. הסרתי את המדפים האלכסוניים, צבעתי את הנישות, יישרתי את הזוויות ומיקמתי בהם פרטי נוי. ברגע שהנישות עברו עידון, הכל הפך נעים יותר.

בניגוד למקום הקבוע שפינת האוכל מקבלת בבתים בישראל, החלטתי דווקא למקם אותה ליד החלון בסלון, כי אחרי הכל מי רוצה לשבת בפינה? ככה אפשר להנות מהנוף.

אני אוהבת את הבסיס הנקי בצבעוניות של הבית: קירות בהירים, גוון ספה נייטרלי וריצוף בצבע אלון. כך אפשר להחליף או להוסיף כריות, תמונות וחפצי נוי שמרעננים את מראה הסלון מקצה לקצה בעלות נמוכה.

אני מאוד אוהבת פריטים ישנים עם "נשמה": כורסאות ישנות שמצאתי ברחוב וריפדתי מחדש, פריטים שליקטתי בשווקי פשפשים בארץ ובעולם שנותנים טאצ' ייחודי לבית. בחלל הסלון שילבתי שטיח קילים בגוונים חמים שבשילוב עם גוון הפרקט הוא יוצר תחושה מזמינה ונעימה. זהו ללא ספק החלל המועדף עליי.

במבואת הכניסה מעל לפינת העבודה שלי, תלויה עבודה של המעצב המוכשרבן ברוידא שמכין שעוני מטוטלת כמו פעם, עם פרשנות משלו. שולחן פינת העבודה שלי נמצא ברחוב נטוש וגם קיבל יחס אישי ממני. בחרתי לצבוע את המגירות באדום ולבן וכך, יחד עם השעון בגוון המנטה הפינה נראית שלמה.

את המטבח קיבלנו במראה קלאסי של שנות ה-90, במצב טוב אבל לא בגוון הנכון. החלטתי שחלק מהתקציב יופנה להחלפת חזיתות המטבח. בשל צורך במקומות אחסון השארתי את החלק העליון של הארונות, למרות שמאוד רציתי להוריד, אבל הצלחתי ליצור אשליה של מטבח קליל יותר באמצעות גוונים שונים: לבן שבור בחלק העליון ובחלק התחתון גוון תכלכל-סגלגל.

אני ממליצה בחום תמיד להקשיב לתחושות הבטן ולשאול את עצמנו מה עושה לנו טוב בבית? מהם הצבעים שאנחנו אוהבים? מה מתאים לנו? לנסות להתמקד במה שצריך. לא חייבים להחליף הכל בחדש, אפשר לחסוך עלויות רבות באמצעות השמשת פריט אחד ולהסב אותו למשהו אחר.

כדאי לערוך רשימה מסודרת לגבי סדרי עדיפויות בטרם השיפוץ ולא להיכנע לטרנדים שיימאסו מהר, ובעיקר להנות מהתהליך. כך באמת תרגישו בבית.

היה לי חשוב ליצור מראה פתוח, צבעוני ושמח אבל עדיין שתהיה הרמוניה. למרות שהיה לנו מאוד לא פשוט להישאר בגבולות התקציב, הוכחנו שזה אפשרי.

צילומים: שירן כרמל