pnim בשיתוף עם טמבור

הדירה של מעצבת הפנים ליאת עברון נמצאת בבניין באוהאוס ותיק מאוד במרכז תל אביב. הילדים שגדלו, הצרכים שהשתנו בשילוב הרצון לרענן את מראה הדירה ולשפץ מה שדרש תיקון, מביאים אותנו לסיפור על השיפוץ שהסתיים ממש לא מזמן.
כפי שתוכלו לראות בהמשך, התמונות של "הלפני" רחוקות מלהיות מכוערות להפליא, כפי שבדרך כלל קורה, אבל עדיין ניכרת השפעת התכנון הנכון והצבעוניות המהודקת.
ותחזיקו מעמד לא להתעלף כשאתם רואים את הריצפה האמיצה, המפתיעה והייחודית של המטבח שנעשתה ביד-אמן. כזאת עוד לא ראיתם.

ליאת עברון משתפת: הבית שלנו שוכן בבנין באוהאוס משנת 1936, בקרבת כיכר דיזינגוף. בבית מתגוררים: חן – בן זוגי, הדר בן 10 וקצת, ארבל בן שבע, וגוני בת השנתיים. גודל הבית 87 מ"ר ויש לנו את כל המאפיינים של בית באוהאוס: תקרות גבוהות, מרפסת בת 6 מ"ר שימושית, חלונות רחבים שמכניסים אור בארבעה כיוונים.
יחד עם זאת, הדירה סובלת גם מכל התחלואים של בית בן מעל 80 שנים, הקירות זזים, נאנחים ומתלוננים. חלונות העץ המקוריים (שהשארנו בשיפוץ הקודם מתוך אהבה וכבוד למבנה) הסתברו להיות בעיתיים מאוד – הם לא מבודדים כלל. לא חום וקור, ולא את הרעש של הרחוב.  

כשנכסנו אל הדירה לפני 8 שנים ערכתי בה שיפוץ מלא. התכנון החדש כלל סלון ומטבח פתוחים, עם חדר עבודה/אורחים שנפתח אל הסלון בעזרת שתי דלתות הזזה, חדר ילדים, חדר שינה ושני חדרי רחצה. שיפצתי את הדירה באהבה רבה, עם רצפות מצוירות, מטבח כחול (שהיה בחירה די נועזת אז) ודלתות צבעוניות.
כמה דברים הובילו לשיפוץ הנוכחי. הראשון קשור לבעיה מבנית בתשתית הרצפה. משהו ישן, עוד מלפני השיפוץ הראשון שלנו. הבעיה המבנית גרמה לכך שאריחי רצפה היו זזים, שוקעים ונשברים בכל הבית. במהלך השנים עשינו תיקונים מקומיים, אבל בגלל שלא טיפלנו בשורש הבעיה, התופעה רק חזרה על עצמה במיקום אחר.

הצורך השני נבע מהגדלת המשפחה. כשנכנסנו לדירה, היינו זוג עם ילד. 2019 מוצאת אותנו הורים לשלושה ילדים. הדר כבר לא רצה לישון עם אחיו, והבנו שהגיע הזמן להפוך את חדר העבודה לחדר לנער.
בדרך כלל שיפוץ של דירה משדרג אותה באופן משמעותי קדימה, אבל זה לא המצב כאן. הבית שלנו היה יפהפה עוד קודם. העיצוב של הבית בגרס, 2019 הוא בוגר יותר, כמו יין שהשתבח. יש יותר צבעים כהים ועמוקים, ומצד שני, עם הרצפה המצוירת השובבה, השטיחים הצבעונייים, הדלתות הירוקות ומיליון כריות, הוא נשאר עליז.

כבר שנים שאני עוקבת אחרי סטודיו Scroll ועבודותיהן. כבר שנים שאני מבטיחה לעצמי שכשתהיה לי הזדמנות, אני רוצה לעבוד איתן. גלית וקטי והצוות המוכשר שלהן מסטודיו Scroll  – מתמחות בתכנון, עיצוב וביצוע של ציורים ופאטרנים על גבי כל סוגי המשטחים בחומרים עמידים וביצירתיות אינסופית – קירות, רצפות, תקרות ועוד. עם פירוק הרצפה הקודמת, היה לי ברור שאני רוצה לעשות משהו אחר, צבעוני, שונה וחד-פעמי, ופניתי אל גלית וקטי.

ההשראה לרצפה הגיעה מפאטרנים של ציורים נורדיים, טקסטורות עשירות של בדים ושטיחי קיר המתארים יערות וחיות. התחלתי מיצירת לוח השראה בסגנון, בצירוף סקאלת צבעים, ויחד עם סטודיו Scroll התחלנו לפתח את הדוגמה של הרצפה. סקיצה ועוד סקיצה.

הבסיס של הרצפה הוא יציקת בטון מוחלק. עליה נמרח חומר מקשר (אפיקטלק שקוף), צבע בסיס בשתי שכבות ואז הציור. כל הצבעים הם צבעי טמגלאס אפוקסיים מבית טמבור, כך שברגע שהעבודה הסתיימה הרצפה הזו עמידה כמו רצפה של חניון.
הצבעים האפוקסיים הם מסדרת טמגלאס של טמבור, והגוונים שלהם ממניפת RAL הם: 7021, 5023, 1004, 3000, 1013, 6021, 6000.

הציור עצמו נעשה בשיטת סטנסיליג stenciling – סטודיו Scroll הפכו את הדוגמה שיצרנו לסדרה של גיליונות חתוכים בלייזר, ובכל יום הניחו וצבעו (על הברכיים, בעזרת ספוגיות) עוד שכבת צבע. בסוף, עם מכחול, הוסיפו פרטים עדינים אחרונים כמו הגבעולים של העלים. שתי שכבות לכה של סירות – גם היא מטמבור, נותנות את האטימה הסופית.
עבודת הציור לקחה 10 ימים, כולל הייבוש בין שכבה ושכבה. הרצפה הזו, מעבר להיותה פרקטית בטירוף, משמחת אותי בכל יום מחדש.

מסביב לרצפה המצוירת נבחר פרקט עץ כהה (דור וצורי). אני אוהבת עצים כהים, עם העומק והגוון העשיר שלהם. האי במטבח והספריה הם מעץ אגוז אמריקאי, והפרקט הכהה מהדהד אותם הלאה. החלונות והרפפות באלומיניום שחור. פירקתי את ארגזי התריס הישנים ויישרתי את הקיר, כי הרפפות צריכות הרבה פחות שטח לאיסוף. שטיח של קרפטיזם ומגוון כריות משחקים עם סקאלת הצבעים בטקסטורות שונות. הקירות כולם נצבעו באוף וויט בהיר 1548P.
הטלוויזיה הועברה לקיר אחר וגדלה משמעותית. לידה הנחתי מזרון מרבץ משילובי בדים של ג'ינס וכוכבים שהכינה בהזמנה הרפדית אביבית פורת מסיפור כיסוי.

מעל כוננית הספרים השחורה מסגרתי צעיף משי, שהוא עבודה של אמן צעיר. קניתי אותה ממש לא מזמן בביאנלה בונציה, ואני מאוהבת בה לחלוטין. היא מרגשת אותי כל פעם מחדש.

החלונות בבית היו הנקודה הבאה שדרשה התייחסות בבית. כשנכנסו לגור בבית, הסתכלתי על חלונות העץ המקוריים של הבנין בהתרגשות נוסטלגית מלאת יראה. חשבתי לעצמי שחייבים לכבד את המקור.
אבל, גם בבתים לשימור מחליפים חלונות, ולא במקרה. היה קר בחורף, חם בקיץ, רועש, וחוסר ההצללה היקשתה עלינו בכל אחר צהרים, כאשר השמש המערבית הנמוכה הפכה את הסלון לתנור. החלטתי להחליף את החלונות. במקום ארגזי התריס המקוריים התקנתי תריסי רפפה של חברת סומברה, וחלונות אלומיניום חדשים.

תמונת החלל הציבורי לפני השיפוץ:

בתכנון הקודם של הדירה, החדר היוצא מהסלון תוכנן כחדר עבודה, משחקים ואורחים. הוא היה פתוח לסלון עם שתי דלתות הזזה, והכיל פינת מחשב, ספריות ומיטה נפתחת. כאמור, החדר היה מרפסת סגורה, כך שחלקו האחורי היה כולו חלונות אלומיניום וגג ארעי. לא אווירה נעימה לחדר. במסגרת הפיכת החדר לחדרו של הדר, סגרתי את אחת משתי דלתות ההזזה, ציפיתי את פנים החדר בגבס והשארתי רק חלון אחד גדול.
התכנון נועד להיות פרקטי מאוד, המון אחסון, ומשהו סולידי בצבעיו שיתאים לנער מתבגר. בחרתי בגוון אפור כהה לקיר 1531T, ארון של איקאה דגם VISHUS שהוא אחד המוצלחים שלהם, מבחינת המבנה שלו, ובמחיר הוגן לחלוטין.

המיטה היא החלק התחתון של מיטת הקומותיים שהיתה בחדר הילדים, שנבנתה לפי הזמנה על ידי נגרית אקליפטוס. אליה צירפתי יחידת שולחן פינתית, שממקסמת את ניצול השטח. אני אוהבת מקומות אחסון, אז ליחידה הפינתית יש מגירה צידית שמכילה המון דברים שאסור לזרוק אבל לא צריך במיידי. היא עשויה צבע, אבל המשטח העליון שלו הוא פורמייקה. הספריה היא מברזל לבן, הוזמנה גם היא לפי מידה (אייטמס גלרי).

החדר של הדר לפני השיפוץ:

החדר הנוסף הוא חדרם של ארבל וגוני. בחדר זה מוצב החלק העליון של מיטת הקומותיים שתכננתי במיוחד. היא מתואמת למידות הקיר והארונות, מעוגנת לבסיס ולדופן כך שהיא מרחפת. בחזית אחת שלה מדפי ספרים ובשניה סולם ומחסום בטיחות שמחליק הצידה. מעל המיטה – מדפים עם תצוגה של אוצרות ומזכרות. מכיוון שאני המתכננת, ואני אוהבת מקומות אחסון, מאחורי הספריה יש דלת נסתרת ובתוכה יש ארון ענק. גם את המיטה הזו בנה גילי מנגרית אקליפטוס. מתחתיה מוצבת מיטת התינוק של גוני שבהמשך תוחלף במיטת מעבר. הארונות של חדר הילדים הם בעצם ספריות, דגם Liatorp של איקאה, בשילוב קצת בד מדוגם בדלתות וידיות מענינות.

ארבל הוא ילד עם דיעות מאוד מגובשות בענייני עיצוב, והוא בחר את הצבעים:  מנטה, שחור ואדום. הסברתי ששחור ואדום הם צבעים שמשתמשים בהם במשורה, והוספתי את האפורים כחצאי טונים. לכן, על קירות החדר ארבעה צבעים: הגוון הכללי של הבית 1548P, מנטה 0856P , ואפור 1529P. על הקיר האפור הודבקו מדבקות קיר שהוזמנו מחו"ל, ואת החלק שתחתיהן צבעתי בשחור 1526A.

ארבל מאוד אוהב את שולחן הכתיבה שלו ועושה בו שימוש. במקור, זה היה שולחן קפה וינטג'י. לאחרונה שמתי לב שלארבל לא תמיד נוח לשבת להכין שיעורים על השולחן במטבח. גבוה לו. בכלל, אני מתעסקת עכשיו גם עם הלקוחות בשאלות של עיצוב בגובה נכון לילדים. הלכתי לחפש טבלאות גובה של כסאות ושולחנות לילדים בכיתה ב' ומשם התגלגלתי חזרה אל שולחן הקפה החמוד, שהיה לי מזמן. גם כסא היה קשה למצוא, רוב כסאות הילדים היום מתאימים לפעוטות או נוער, אבל אחרי חיפושים מצאתי את הכסא הזה בהום סנטר, והוא מתאים לילד והוא גם אדום.

חדר הרחצה הכללי לא השתנה, רק נצבע מחדש באמצעות השליכט, כדי לרענן ולגוון. בחרתי בטיח TM-70 של טמבור בגוון  0954P.

כשעיצבתי את חדר השינה שלי בפעם הראשונה, רציתי חדר בהיר, ללא תריסים בחלונות, והוילון שהתקנתי היה כזה שנותן אור מלא ורק מאפשר פרטיות. דיברתי על שקט בסוף יום, ועל אור טבעי. היינו זוג צעיר, הורים לילד בן שנתיים, ובשיתוף פעולה בינינו הצלחנו לאפשר אחד לשניה הרבה שעות שינה טובות. החדר תוכנן בהתאם. מי צריך חושך?
2019 מוצאת אותנו הורים לשלושה, עם קריירות ענפות, הרבה התחייבויות ומעט שעות שינה. אני כבר לא רוצה חדר שינה אווירי ומואר. כשאני הולכת לישון, אני רוצה מאורה חשוכה וקרירה, רחם שיעטוף אותנו ויערסל לתוך הלילה.
חדר השינה החדש שלי הוא בכחול כהה 1204A. קירות, תקרות, אפילו גופי תאורה. גם כאן, פירקתי את ארגזי התריס, וצבעתי הכל באותו גוון עמוק. כך גם לגבי שידות העץ שהיו לנו ונצבעו גם הן באותו גוון 1204A של הקיר.

גופי התאורה הוחלפו כולם, המנורות לצידי המיטה הן של איקאה, המנורה בתקרה מביתילי וזאת שעל הקיר היא וינטג'.  שתי תמונות של Society 6 בכחול כהה קורצות לגוונים העמוקים.

תמונת חדר השינה לפני השיפוץ:

כמעצבת אני אוהבת בתים צבעוניים, עם טקסטורות עשירות ומעניינות. אני אוהבת בתים נוחים, מזמינים, עם רהיטים אקלקטיים שנאספו בקפידה, חלקם מלאי זיכרונות, לצד פריטים חדשים נוטפי שיק. אני אוהבת הרבה גוונים כחולים, ואז לנגוד אותם עם צבעים חמים. אני אוהבת שלכל ילד יש את הפינה שלו, את האוצרות שלו והאוספים. אני אוהבת מקומות נוחים להתכרבלות ופינוק, מרופדים בכריות ומזמינים סיפורים והתכרבלות. ואני אוהבת עיצוב חלל שמתייחס למבנה ולסביבה. כל אלה הנחו אותי בבחירות.  

האתגר הכי גדול שלי היה להיות הלקוחה של עצמי. כמעצבת, אני מנהלת את הלקוחות ביד רמה: מקפידה על הלו"ז, מוודאת שכל החלטה נעשית בזמן הנכון כדי לא לעכב, מנהלת לוחות אקסל מדוקדקים על ההוצאות, ודוחקת בספקים. בשיפוץ הזה, הייתי הסנדלר הכי יחף בעיר. כל ההחלטות והמשימות שהיו קשורות לשיפוץ תמיד נדחקו לתחתית סולם העדיפויות, לא בדקתי את כל הצעות המחיר מראש, ובכלל, היתה חסרה לי אותה מעצבת-מנהלת שתנהל ביד רמה את הדברים. כאמור, יחפנית. 

אני אוהבת מאוד את התוצאה. יש לי עוד תוכניות, אבל אני אוהבת כל כך את הרצפה המצוירת במטבח, את החלל הציבורי. את ההתנהלות של הילדים בתוך החדרים שלהם, שמשקפת לי את נכונות ההחלטות שקיבלתי בדרך. אני אוהבת את פתרונות האחסון שנוספו בדרך, היינו זקוקים להם מאוד, וגם את המיון והסדר המטורפים שעשינו לקראת השיפוץ. אני כל כך אוהבת לסיים יום ולחזור לחדר השינה הכחול שלי, למאורה שעוטפת אותי. 

צילום אחרי השיפוץ: אורית ארנון
צילום לפני השיפוץ: אילן נחום

רשימת צבעי טמבור
צבעי ריצפת המטבח ממניפת RAL הם: 7021, 5023, 1004, 3000, 1013, 6021, 6000
צבע כללי של הבית: 1548P
אפור בחדר של הדר: 1531T
צבעים בחדר של גוני וארבל: מנטה 0856P, אפור 1529P, שחור 1526A
שידות, קירות ותקרה בחדר שינה: 1204A
טיח בחדר רחצה TM-70 בגוון  0954P

רשימת ספקים:
ריצפת מטבח מאויירת: סטודיו סקרול
בטון מוחלק במטבח: אור התבור
פרקט עץ: דור וצורי
מיטות ילדים: נגריית אקליפטוס
ספריה בחדר: אייטמס גלרי
ארונות ילדים: איקאה
אלומיניום ורפפות: סומברה
שטיח בסלון: קרפטיזם