אחרי שנים שבהן התגוררו יעל ודניאל בקרוואן בקיבוץ יקום, הם הגשימו חלום ובנו את ביתם בקיבוץ. התקציב שהוגדר לעיצוב הפנים של ביתם לא היה גבוה, ולכן נעשו בו בחירות מתוך מחשבה על ניצול נכון של התקציב ודיוקו בלי לוותר על אופיו החמים של הבית ויצירת חללים מזמינים ועטופים.

המעצבת נורית מור יוסף משתפת: זהו ביתם של יעל ודניאל בקיבוץ יקום שבשרון. יעל היא בת הקיבוץ, ודניאל הצטרף לפני מספר שנים. לפני כן בני הזוג התגוררו בשכונת הקראוונים בקיבוץ והחלום היה לבנות בית מרווח ונוח לשנים מרובות. הבית בנוי על מגרש של 340 מ"ר וגודלו 160 מ"ר על פני שתי קומות. בקומת הכניסה ממוקמים: סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת עבודה, שירותי אורחים, שלושה חדרי ילדים וחדר רחצה כללי. בקומה מעל נמצאת סוויטת הורים הכוללת גם חדר רחצה ומרפסת.

הפגישה הראשונה שלי עם יעל ודניאל התקיימה בקרוואן שבו התגוררו בקיבוץ. אני זוכרת שכל הזמן התנצלו על כך שהפגישה בקרוואן, אבל אני דווקא חשבתי שיש סוג של קסם בפגישה שמתקיימת דווקא שם. הכימיה היתה מיידית, וידענו שיוצאים יחד למסע לייצר בית חדש בקיבוץ.

כבר בהתחלה ידענו שנבחר עבור החלל הציבורי אריחים דמויי בטון, והמדרגות יחופו בפרקט עץ אלון מעושן, בגוון קוניאק. ברגע שנבחרה התשתית הבסיסית, המשכתי לבניית סקאלת צבעים, אשר עליה נשענו בכל התהליך. הקונספט שנבחר הוא מראה נקי, מודרני עם נגיעות חמימות. דניאל ביקש מראה יותר מחוספס שבא לידי ביטוי במעקות, במשטחי הבטון וגם בבחירת האריחים  בכל חללי הבית – אריח שנקרא Road Grey, המדמה מראה של כביש מעובד.

השילוב בין חומרים קרים לחומרים חמים בא לידי ביטוי בבחירת המרקמים, פריט הטקסטיל, פריטי הנגרות, סקאלת הצבעים המונוכרומטית ששולבה עם צבע, ושטיחי הקילים הפרסיים והאותנטיים שקיבלו בירושה מבית סבו ז"ל של דניאל.
הרעיון היה בית שישדר רכות, לצד אוסף השטיחים, ומרקמים שונים של בטון ועץ. התקציב לא היה גדול, ולכן כל הזמן נעשו בחירות מתוך מחשבה על ניצול נכון של התקציב ודיוקו בלי לוותר על יצירת חללים מזמינים.

היה חשוב לנו שהמטבח יהיה מרווח, ויכיל הרבה מקומות אחסון, אי נוח שישמש כמשטח עבודה ומקום ישיבה לארוחות מהירות, ולצידו פינת אוכל לאירוח. ליעל ודניאל היה חשוב שיהיו נגיעות של צבע בבית וידענו כבר בשלב התחלתי שנבחר מטבח בגוון ממשפחת הגוונים החוליים, עם שילוב אי בגוון כחול כהה. לוח הגיר במטבח קיבל מקום של כבוד. הלוח מסמל את הקשר הזוגי של יעל ודניאל, אשר הכירו בפאב שבו עבדו בצעירותם כברמנים. הלוח הזה היה תלוי בפאב, ומלווה אותם מאז שהכירו.

הסלון מכיל ספת שזלונג גדולה המותמת לרביצה משפחתית מפנקת. גופי התאורה, נבחרו בגוון שחור, עם נגיעות בגוון עץ ושמנו הרבה דגש על הטקסטיל כדי לייצר מראה חמים.

סוויטת ההורים משדרת במדוייק את החלום – שילוב של אלומיניום בחלוקת גריד סימטרית, לצד ריצוף דמוי בטון, רהיטי עץ עדינים בגוון עץ מולבן, טקסטיל בגווני השמנת, וגווני חול-מוקה.

עוד בחרנו בסוויטת ההורים גופי תאורה א-סימטריים בשילוב עץ, שטיח שמחזיר אותנו לנוסטלגיה ולזכרונות מבית סבא וחדר רחצה במראה מוקפד, בשילוב מרצפות טרצו, המזכירות את חדרי הילדים בקיבוץ באינטרפצה עדכנית. הנגרות היא זו שמקשרת בין החומרים השונים.

התקציב היה האתגר הכי משמעותי שאיתו היינו צריכים להתמודד. בגלל שמראש הגדרנו תקציב לא גבוה, נאלצתי למצוא פתרונות יצירתיים בתקציב נמוך שעדיין יאפשרו לבית להגיע לתוצאה עטופה בחום ומרהיבה. יצאנו לימים מרוכזים בהם בחרנו ריצוף וחיפוי, כלים סניטריים, גופי תאורה, נגרות, פריטי ברזל וטקסטיל. על כל אלו הוספנו גם פריטים ממאגר השטיחים והתמונות של בני הזוג, בחרנו תמונות מועדפות והן נתלו על הקירות והשטיחים פוזרו ברחבי הבית.

גווני העץ שהיו חשוב לבעלי הבית שולבו בפרטי הנגרות ובגופי התאורה. בשילוב עם הטקסטיל והשטיחים הפרסיים הם עוטפים את הבית ברוך ויוצרים הרמוניה חמימה.

זהו בית שמתקיים בו דואט צבעוני אשר משלב חומרים ומרקמים. הפרויקט הזה ממחיש באופן מושלם שגם בתקציב לא גבוה במיוחד, אפשר לייצר עיצוב מזמין ולהגשים חלום.

עיצוב: נורית מור יוסף
צילום: שירן כרמל
עוד על נורית מור יוסף>>

מטבח: מטבחי זיו
כלים סניטריים, ריצוף, חיפוי: מודי
נגרות בחדרים: ריביירה
נגרות חדרי רחצה: תומי עיצובים
גופי תאורה: תומס תאורה
ספת עור: פנטהאוז בייסיק
שטיחים: צמר שטיחים ואוסף מבית סבא
טקסטיל: No Land , לולה