תמיד כיף לפגוש בתים שמרגישים כמו חלק בלתי נפרד מהסביבה הגאוגרפית שבה הם נמצאים. כזה הוא הבית של טל ומיקי בקיבוץ עין דור שמאופיין בפשטות ארץ ישראלית ולא יומרנית.
המעצבת לירון בן דרור משתפת בתהליך: דיירי הבית בקיבוץ עין דור הם טל ומיקי, והילדים נויה, דניאלה, פולה ועוז. וגם מלא מלא חתולים. הם התגוררו בבית חמש שנים לפני שהחליטו על תהליך ההלבשה המחודשת. גודל הבית הוא 200 מ"ר, והוא בנוי משתי קומות. בקומה העליונה נמצא חדר ההורים עם חדר רחצה ומרפסת. שאר החללים – חלל ציבורי, חדרי הילדים ומקלחת משותפת – נמצאים בקומה התחתונה. האדריכלית שתכננה את הבית היא סיון יתום.
טל ואני הכרנו כששני הילדים שלנו היו ביחד בגן. ההחלטה לשינוי בבית התחילה מהרצון להפריד את הילדים לחדרים משלהם ורצון של ההורים לעלות לחדר למעלה ששימש עד אז כחדר אורחים. התקציב הראשוני היה סביב 100,000 ש"ח כשבדרך הוא גדל ב-50,000 ש"ח עקב רצון של טל לדייק ולא להתפשר על מה שדמיינה.
אל הבית נכנסים דרך מבואה קטנה ואז מגיעים לחלל ציבורי רחב-ידיים. משמאל נמצא הסלון ובהמשך מטבח גדול ומרווח שבטבורו פינת אוכל מעץ אגוז. השולחן נבנה על ידי וילה מרוק בהשראת תמונה בפינטרסט ולפי מידות שמתאימות למשפחה אשר התקשנו למצוא בחנויות (120*180). גם הספסל הוכן על ידי וילה מרוק והכיסאות נרכשו ביונייטד סיטס.
הסלון נרכש בזמן בניית הבית בסימפלי ווד ושולחן הסלון ברהיטי נארו. הוספנו להם מזנון צהוב-לימון מרחף שהוכן על ידי ראמי הנגר וכורסה מטוקסה לה בחרנו בד מונוכרומטי שעמיד בפני שיוף הציפורניים התדיר של החתולים.
השטיח המרוקאי והספסל בגב הספה וכלי העציצים נרכשו מפנטזיה מרוקאית בקיבוץ מחניים. שאר הפריטים בסלון, בהם הרבה פריטי וינטג', נאספו על ידי בני הזוג במהלך השנים. נברשת ברזל ששימשה כתאורה מרכזית בסלון, הוחלפה על ידי פס צבירה שחור מודרני.
בחדר ההורים הושקעו משאבים גבוהים יותר באופן יחסי לשאר החללים. השאיפה הייתה לייצר חדר בהשראת בית מלון בוטיקי, שופע טקסטיל ואור. רציתי להימנע מקלישאות ולייצר חלל אותנטי שמייצג את בני הזוג וטעמם ככל הניתן.
החדר הזה היה ריק לחלוטין כשהתחלנו את העבודה והדבר הראשון שתוכנן הוא ארון שעוטף את הפינה של החדר על מנת למקסם את היכולת לנצל את החלל. הארון וספסל החלון נבנו על ידי ראמי הנגר. המיטה, הספסל למרגלות המיטה, ריפוד ספסל החלון והכריות השונות בחדר הוכנו על ידי וילה מרוק בצבעוניות רומנטית שאוזנה על ידי הכריות באדום והתכלת המעושן שעל המיטה.
על התאורה לחדר התעכבנו רבות, ולבסוף נרכש גוף תאורה בשינגוט. השידה ושידות הצד נבנו בהתאמה על ידי יניב פשפשים. פינת העבודה היפיפיה מברזל והמראה הוכנו על ידי וישס גלרי והכיסא הכל כך מיוחד נרכש באלמנטו.
האתגר המרכזי איתו היינו צריכות להתמודד הוא הרצון בפרטים ייחודיים מתוך תמונות, ומציאת בעלי המקצוע להכין אותם. המרכזי שביניהם הוא השולחן, ולקח זמן עד שהגענו לתוצאה המדוייקת, הן עיצובית והן טכנית.
טל ומיקי מאוד אוהבים צבע ולא חוששים משימוש בו. לכל חלל נבחרה צבעוניות אחרת, כשבחלל הציבורי הייתה התחשבות בצבע הנפלא של המטבח ובספה. צבעוניות חדרי הילדות נבחרה על ידן, כשהראו לי חדרים שהן אוהבות בפינטרסט ודיברנו על מה חשוב להן. צבעוניות חדרו של עוז, הקטן בילדים, נבחר על ידי טל ועל ידי.
כל הטפטים נרכשו בגולדשטיין טפטים, המיטות נרכשו בסימפלי ווד ואיקאה, השטיחים בשטיח האדום ואיקאה, שולחנות הכתיבה והכיסאות באיקאה, התאורה נרכשה באיקאה, אליאקספרס ושינגוט. הווילונות נתפרו על ידי ג'וליאנה וילונות הבית וכך גם הפוף המרובע בחדר של נויה. הטקסטיל לוקט בגולף, פנטזיה מרוקאית וחלק הוזמן מאתר נקסט. התמונות נבחרו על ידי הילדות מאתר Society6.
עיצוב הוא הנאה צרופה בעיניי, ואני משתדלת להתייחס בענווה וכבוד מירביים למי שמכניסים אותי לעצב את הבית שלהם. באופן כללי תהליך העיצוב לא היה מלווה בהרבה פשרות. אני חושבת שמכיוון שחלל ההורים הוא זה שהוביל את כל התהליך העיצובי מלכתחילה, הוא עוצב חף מפשרות לאורך כל הדרך. החוויה של עיצוב הבית הזה הייתה עבורי מפתחת, משמעותית ומהנה מאוד.
