דירת הקבלן הזו בנתניה עוצבה מתוך אהבה אל הים שבקרבתו היא נמצאת וגם מתוך געגועים נוסטלגיים לארץ המוצא – ברזיל – שאותה חולקים גם המעצבת וגם הדיירים.

המעצבת לטיסיה שיינקמן משתפת: בבית מתגוררים אריה וחווה, שניהם פנסיונרים, הם קנו דירה חדשה מקבלן בנתניה מול הים. הדירה בת 140 מ"ר, חדר שינה הורים, חדר ילדים וחדר עבודה (3 חדרי שינה) בקומה אחת.
גם חוה ואריה הם ממוצא ברזילאי – כמוני, וככה בעצם הם הגיעו אליי. הם היו מאוד נרגשים וחששו קצת מהמעבר אל הדירה, מכיוון שהתגוררו בדירה הקודמת 30 שנים.
כשהגעתי לעצב הדירה היא כבר היתה כמעט מוכנה, הריצופים והחיפויים כבר היו מוזמנים, כך ששיניתי רק נקודות חשמל ותאורה ושיחקנו בעיקר עם ההלבשה.

חוה ואריה הם זוג מקסים, אופטימיים וקוליים שאוהבים ליהנות מהחיים וככה גם רצו שיהיה הקונספט של הבית. אריה מאוד אוהב את הים והוא כרגע מדריך פרגלייד, כך שהקונספט של הבית היה מאוד ברור מההתחלה, חופש, ים, זיכרונות.
הבקשה שלהם הייתה להביא את הנוף פנימה וליצור בית חם, מעניין וחושני. השתמשנו בהרבה חומריים טבעיים כמו עץ, עור, שעם, גרניט. זה הכניס הרבה חום לבית וגם הזכיר לדיירים את ברזיל.

בעצם, הכל התחיל מהטפט הכחול בסלון וכל היתר נבע מבחירת הטפט. הטפט הזה הוא בדיוק איך שהרגשתי את הדיירים: קלילים ושמחים. הצבעוניות היא של הים. חוה בהתחלה לא היתה סגורה על הטפט הזה. אריה ואני היינו צריכים לשכנע אותה שזה הדבר הנכון. כאשר היא ראתה את הטפט בסלון ואמרה שהוא מדהים ובדיוק מבטא אותם כזוג – הרגשתי שעשיתי את שלי.

שני הדיירים לא בשלנים במיוחד, אבל היה להם חשוב ליצור אינטימיות בארוחות המשותפות של שניהם וגם בארוחות שישי וחג שבהן הם מארחים הרבה אנשים. לכן, למרות שהמטבח לא גדול במיוחד, החלטנו למקם אי באמצע המטבח שיאפשר להם להשתמש בו ביומיום.

בסלון החלטנו על שולחן אוכל מיוחד בפינת האוכל – מרובע עם רגליים מגזע עץ אמיתי מברזיל ועליו זכוכית.

התגברנו על העובדה שהשולחן לא נפתח בעזרת קונסולה מאחורי הספה שנפתחת ל-3 מטר ומתחברת לשולחן ומאפשרת ליותר מ-20 סועדים לשבת.
בברזיל בעבר ישבו במדרכות נגרים שהיו קולעים בקש כיסאות, החלטתי שגם בזה אנחנו נשתמש. בחרנו כיסאות מתכת עם שילוב של קש קלוע שבדיוק מתחבר לשולחן.

לדיירים יש הרבה פריטי אמנות ולכולנו היה חשוב להציג אותם. כך בחרנו קירות לבנים שישמשו כקנבס לבן לתמונות הקיימות. את הקיר של הטלוויזיה חיפינו בשעם, שהוא חומר שהיה מאוד נפוץ בשנות ה-70 בברזיל ובעייני הוא חומר מדהים. שולחן קפה יד שניה שנקנה בשוק הפשפשים שולב יחד עם שולחן עץ גושני.

חדר השינה הוא צר וארוך, לכן בחרנו לשלב בו ארון הזזה עם טלוויזיה מובנית ולתכנן ארון גדול עם הרבה מקום אחסון.

מאחורי המיטה חיפינו את הקיר באריחי במבוק צבוע בוורוד פודרה, ראש מיטה מבד שמכניס טקסטורה לחלל ומעניק תחושת יוקרה.

גם חדר העבודה היה נושא מרכזי בתכנון. מיקמנו את שולחן העבודה של אריה כך שיוכל ליהנות מהנוף בצורה מירבית. שילבנו ספריית קודש מעץ בגוונים של כחול. בחלק התחתון השתמשנו בדלת רפפה, שהוא עוד אלמנט נפוץ בברזיל.

היו לי 2 אתגרים מרכזיים בעיצוב הדירה. הראשון היה שאין אפילו קיר אחד ישר בבניין – כל הקירות בזוויות, כך שהעמדת הריהוט לא היתה משימה פשוטה. האתגר הנוסף היה לשכנע את הלקוחות להעיז ולהשתמש בהרבה חומרים, כמו שעם ואריחי במבוק.

הפרוייקט הזה חידד לי את ההבנה שכדי לעצב בית למשפחה אתה חייב להיכנס ללב שלהם, כל אחד חי בצורה ייחודית וחווה אחרת את התהליך של בניה.
התפקיד שלי כמעצבת הוא לתרגם את האישיות של הלקוחות לחלל מעוצב ולהפוך את התהליך להיכרות והגשמה עצמית. למדתי לחזור ולבחון את הבחירות הראשונות שלך, הבחירה הראשונה בדרך כלל נעשתה אינטואיטיבית, בלי השפעות של הסביבה והיא נוטה להיות הטובה ביותר.

עיצוב: לטיסיה שיינקמן
צילום: אורית ארנון

ספת עור וכורסאות בד: נטוצי
שולחן קפה עץ + כיסאות פינת אוכל: פיק אפ
שולחן אוכל: פאו ברזיל
קונסולה נפתחת: אליטה ליבינג
חיפוי שעם: אלוני
ויטרינה שחורה: איקאה
תאורה: תאורה באופק
וילון: BLIND US
טפט ואריחי במבוק: טאפיס
משטח עבודה במטבח: פרביטל
מוצרי חשמל: סנגל אלקטריק
מטבח: סמל
מיטה וכורסא חדר שינה: SIMPLY WOOD
ארון הזזה: דלקוב
שולחן אוכל שחור עם זכוכית – שוק הפשפשים
כיסאות מטבח: IDDESIGN