באמצעות שימוש בחומרים וגוונים טבעיים קיבלה דירה תל-אביבית בת למעלה מ-100 שנה מראה עדכני-מינימלסיטי ומונוכרומטי, תעשייתי במקצת, ויחד עם זאת ביתי, נעים וחמים.
לאינסטגרם מלא ההשראה שלנו>>

המעצבת הילה גדעוני משתפת בתהליך: זהו סיפורה של דירה ברחוב הנביאים, מרכז תל אביב, בת למעלה מ-100 שנה, שעוברת בין הדורות במשפחה. הדירה בת ארבעה חדרים, כ-100 מ"ר וכוללת חלל ציבורי, שלושה חדרי שינה ומרפסת קפה קטנה. בדירה מתגוררים זהבית ועמית יחד עם בנם הצעיר, דן. הדירה נמצאת בבעלות המשפחה של עמית, כאשר אחיו, סבתו  ודודתו מתגוררים גם הם באותו בניין. זהבית ועמית התגוררו בדירה כמה שנים לפני תהליך השיפוץ, תחילה תכננו לבצע שיפוץ קוסמטי בלבד, אך לאחר ההבנה לגבי היקף השיפוץ הנדרש, החליטו על שיפוץ משמעותי.

המטרה הייתה להשיג מראה מרווח, צעיר ועדכני בעל שיק אורבני, קליל, מינימליסטי ומונוכרומטי, ויחד עם זאת – דירה חמה, משפחתית ומזמינה. התקציב שעמד לרשותנו היה כ-700,000 ש"ח. היה לנו חשוב לאפשר חלל פתוח ומרווח, מטבח גדולהכולל ישיבה גבוהה, פינת אוכל עם אפשרות פתיחה לאירוח, סלון מפנק, מעברים נגישים, אזורי אחסון מרובים, ובנוסף לכל זה – פינת עבודה מוארת, זמינה ועם זאת אינטימית ושקטה.

את אזור הכניסה לבית הגדרנו באמצעות נגרות ענקית, משולבת ספסל ישיבה ואחסון רב. אותה נגרות שימשה אותנו גם כמחיצה בין החלל המרכזי לחדר השינה של ההורים. לטובת מקסום החלל, מצידה השני של נגרות הכניסה נמצא ארון הבגדים של יחידת ההורים, ובחרנו שלא לבנות קיר בין החללים ולחצוץ ביניהם באמצעות הנגרות.

אחד השינויים המרכזיים שעשינו היה היפוך מיקומי המטבח והסלון – העברנו את המטבח לאזור הסלון המקורי, ויצרנו מטבח מרווח ומלא בשטחי עבודה ואחסון. שילבנו בתוכו פינת אוכל שהולמת את צרכי היומיום, ומתרחבת אל תוך החלל בעת אירוח. כסאות הבר וכסאות פינת האוכל נבחרו מדגם זהה, בגוונים וחומריות שונה כדי ליצור קו המשכי בין המטבח ופינת האוכל.

המרפסת הקטנה של הדירה שכמעט ולא הייתה בשימוש, חודשה והיציאה אליה נפתחה דרך חזית הארונות הגבוהים של המטבח. סמיכותה של המרפסת אל המטבח הפכה אותה לספוט נהדר לשתיית הקפה בנוף התל אביבי ואיפשרה יצירת עומק והכנסת הרבה אור טבעי פנימה. 

באזור המטבח המקורי יצרנו את המשרד הביתי, מוקף כולו בחלונות ותחום במחיצת זכוכית בלגית עדינה ואלגנטית. באמצעות מיקום חדר העבודה בחלל המרכזי, אפשרנו שליטה על המתרחש בחלל המרכזי במהלך העבודה ובעזרת מחיצת הזכוכית יצרנו את האינטימיות והשקט שבכל זאת נדרשים לעיתים. 

בחרנו לשלב ריהוט עדין ומינימליסטי, תואם לפלטת הגוונים השולטת של הדירה: ספה במראה אלגנטי, כורסת ברזל יצוק בשילוב עור בגוון חמרה, שולחן סלון מעץ אלון בשילוב שולחן צד מברזל, וכמובן השטיח מכותנה טבעית בגוונים עדינים וטקסטורה לינארית. את החלונות בחרנו לכסות בווילונות וונציאנים מעץ מלא מושחר – מטרתם הייתה להוות תחליף לתריסים שעליהם ויתרנו. לטובת הלבשת הקירות בחרנו בעיקר בגופי תאורה מינימליסטיים ותמונה אחת מרכזית ומיוחדת – יציקת בטון ממסוגרת בעץ אלון טבעי שמתמזגת עם חומרי הגמר של החלל – בטון חשוף ועץ אלון.

רציתי לייצר ניגודיות אורבנית עם שיק צעיר, ולהשאיר עמוד חשוף בלב הדירה וכן את הקורה שבעבר שימשה כשטח הפרדה למטבח. כיום הקורה הזו ממוקמת בכניסה לחדר העבודה ונושקת למחיצת ברזל. את הדירה כולה בחרנו לעטוף במעטפת נגרות פונקציונלית ופרקטית, ובאותה נשימה אסתטית ומרשימה.

את המחסן המקורי של הדירה הפכנו לחדר השירות, ואת מרפסת השירות/כביסה המקורית שייכנו לחדר הרחצה וכך יצרנו חדר רחצה מפנק ומרווח לשימוש כל דיירי הבית. יצרנו גישה לחדר השירות והכביסה החדש דרך חדר הרחצה (במקום דרך חדר הילדים במקור), וביניהם חצצנו בדלת זכוכית עדינה.

את החדר הגדול בכניסה לדירה (שבעבר היה חדר העבודה של עמית) הסבנו לחדר משחקים מרווח וכייפי, שילבנו בו אחסון שקט ואחסון נגיש, בהתאם לרוח הגישה המונטסורית, אזור יצירה, אזור תנועה (קיר טיפוס), קריאה ומשחק חופשי.

בחדר השינה של דן לא עשינו שינויים מבניים מלבד ביטול "בוידעם" ישן, אך ניצלנו את הנישה העמוקה שנוצרה בעקבות שטחי אחסון עליונים בחדר הסמוך לטובת תכנון ארון בגדים נגיש ומותאם לילדים, משולב בספרייה פתוחה מפורניר אלון. בחרנו בגוון ירקרק עדין לעיטוף חלקו הנמוך של החדר. אני אוהבת מאוד את אופן הצביעה הזה בחדרי ילדים. משהו בו "מפקס" את תשומת הלב לחלקו הנמוך של החדר ומוריד את הפוקוס לגובה העיניים של הילדים. בחדר שמרנו על עיצוב מינימליסטי ועדין: מנורת לילה אחת, שרפרף פשוט לצד המיטה, שטיח ווילון.

בחדר השינה של ההורים יצרנו הלבשה מינימליסטית וטבעית, לא מתאמצת. צבענו את קיר גב המיטה שלא עד הקצוות – יצרנו רווחים בין הצבע לתקרה וכן בין קו הצבע לקירות משני הצדדים, וכך נוצרה מעטפת יותר אינטימית לגב המיטה ותחושת גודל לחדר. שילבנו בשני צידי המיטה מנורות צד מינימליסטיות בגוון חול עדין. במקום שידות צד קונבנציונליות בחרנו לשלב זוג מדפי ברזל עדינים בגוון מוקה. בחרנו במיטה סקנדינבית מבסיס עץ אלון בשילוב גב מיטה מרופד בגוון אפרפר בהיר וכמובן שנתנו לה את הבמה הראויה באמצעות שטיח קילים טבעי בגוונים התומכים את האווירה הכללית בחלל.

הארון בחדר השינה הוא חלק מנגרות דו-צדדית שנועדה לחסוך מקום. בצידו השני של ארון הבגדים הוא משמש כארון הגדול בכניסה אל הבית שמאפשר המון שטחי אחסון בחלל המרכזי, ספסל להתארגנות לפני היציאה, אחסון נעליים, מעילים, מסמכים/מפתחות ותיקים.

את חדרי הרחצה חיפינו באריחי פורצלן מדוקקים, מיובאים מספרד, במידה גדולה לטובת יצירת תחושה מרווחת ונקייה. בקיר הנגרות והאסלה הסמויה בחרנו חיפוי בריקים קטנים, במנח אנכי ובפרישה ישרה, כדי להוסיף  צורניות ועניין וגם שכבת עומק נוספת לחלל. את קורת הבטון שעוברת במרכז חדר הרחצה לא יכולנו להסיר, לכן בחרנו לחפות בגמר טיח –  שליכט אקרילי בגוון הכללי של הבית ובכך הוספנו טקסטורה נוספת מעניינת מחד, וטישטשנו את הימצאותה מאידך.

את שירותי האורחים חיפנו באריח טראצו בגוונים מיוחדים. חלל קטן שקיבל עניין גדול בזכות בחירת חומרים מדויקת.

התומאה שהתקבלה היא של דירה אורבנית, צעירה ומרשימה ועם זאת ביתית, חמה ועוטפת. כזו שיודעת לתת מענה לצרכים משפחתיים ומעניקה אווירה שלא מובנת מאליה לחיים במרכז העיר תל אביב. ממש מעל המולת הרחוב והכבישים הסואנים יצרנו פינה שקטה, נעימה, ביתית.
הפרויקט הזה הוכיח שחשיבה יצירתית, פתיחות לשינויים והקשבה לאינטואיציות מובילים לדיוק התוצאה, וגם אם היא דורשת מעט יותר תקציב ממה שתוכנן בהתחלה. לפעמים התמורה היא בעלת ערך גבוה הרבה יותר.

עיצוב: הילה גדעוני
צילום: מאיה אבגר