מעצבת הפנים הילה פרי ובן זוגה שי מתגוררים עם ארבעת ילדיהם: עומריה (16) גיא (12) איתי (8) יהלי (5). הבית הנמצא בהרחבה של קיבוץ משמרות עבר תהליך שיפוץ לפני מספר חודשים בקומת הכניסה בתכנונה ועיצובה של הילה.

המעצבת הילה פרי משתפת: רכשנו את הבית לפני מספר חודשים ותכננתי מחדש ושיפצתי רק את הקומה התחתונה בינתיים. את הקומה העליונה אנחנו מתכננים לשפץ בקרוב.
גודל הבית 160 מ"ר על 380 מ"ר שטח מגרש. זהו בית דו-משפחתי בן 2 קומות. בקומת הכניסה: סלון, מטבח, שירותי אורחים, ממ"ד (המשמש כרגע כחדר ליהלי הקטנה ואחרי השיפוץ יהיה חדר העבודה שלי), שירותי אורחים וסוויטת הורים גדולה.

לפני שעברנו לקיבוץ גרנו מספר שנים בכרכור. למעשה, עברנו מבית של 240 מ"ר בכרכור, לבית קטן יותר והאתגר הראשון היה לייצר עוד מקומות אחסון כדי לשמור על סדר ועל שטח מחיה מרווח.
מאחר והבית היה במקור מאוד חד-גוני. הרצון של כל בני המשפחה היה בבית יותר צבעוני ובועט, דינמי ומזמין. התקציב שעמד לרשותי היה 100,000 ש"ח. לשמחתי, שי סמך עלי וכמעט ולא התערב בבחירות העיצוביות בבית. הוא היה מעורב בעיקר ברמה התכנונית וההחלטות נלקחו בהתאם לרצונות של שנינו.

אנחנו מאוד אוהבים לארח, ומה שמאוד קסם לנו בבית הזה, היה שניתן לצאת למרפסת הקדמית גם מהמטבח וגם מהסלון ובעצם המרפסת המקורה הפכה לחלק חשוב בבית שמבלים בו המון שעות במהלך היום ועיקר האירוח נעשה בו.

בכניסה לבית היתה במקור דלת כניסה אפורה ברוחב 90 ס"מ. הרחבתי את דלת הכניסה והגבהתי אותה. גם החלפתי את אריחי הכניסה לאריחים מצויירים והכניסה הפכה למזמינה יותר.

הרסתי את שירותי האורחים המקוריים שהיו צרים וארוכים ותכננתי שירותי אורחים עדכניים ומרווחים יותר וגם מוצנעים מהעין בזכות המשרביה. כתוצאה מכך הגדלתי את הכניסה לבית ותכננתי ארון אחסון רחב למעילים, תיקי בית ספר ונעליים.
בהמשך לקיר ארון הנעליים, הוספתי משרביה בצבע ברונזה שמאחוריה, מיקמתי את פינת העבודה שלי. כך בעצם, יצרתי מחיצה נוחה שעונה על רצוני לפרטיות יחד עם שליטה על החלל הציבורי של הבית.
המשרביה אינה סגורה משני הצדדים אלא רק מצד אחד, כי לא רציתי שהיא תראה כמו תמונה בתוך הקיר הכחול. את המראה האתני של המשרביה, שברתי עם שידת עץ וברזל במראה תעשייתי.

בסלון, חשוב היה לי לייצר מעגל שיחה טוב ולכן מיקמתי ספה גדולה בצורת ר' והוספתי כורסא מקטיפה חרדלית והדום קפיטונג' כחול מקטיפה. הוספתי גם נקודת תאורה ותליתי זוג מנורות בסגנון מרוקאי שקניתי באדרבא בכרכור.

כמו כן, היה חשוב לי למקם את הגרמופון המקורי שהבאנו מטיול בהודו במקום יותר בולט בבית ולכן, צבעתי חבית עץ בצבע אטום הדומה לצבע הספה ועליו מוקם הגרמופון.

בנישת המדפים שהייתה כבר קיימת בבית, שילבתי בין הספרים קקטוסים ופסלים ומיקמתי את הספרים בכל מיני צורות.

במטבח המקורי, הסרתי את ארונות האחסון הגבוהים ותליתי ארונית עץ שקניתי בתומיק עם הרבה כלים צבעוניים בפנים.

חיפוי הקיר הוחלף לחיפוי צבעוני מרוחמה שרון. תליתי שעון ענק ומדף משוק הפשפשים מתחתיו.

הוספתי שולחן עץ המשמש אותנו ביומיום וכשמגיעים אורחים, הוא גדל בעוד מטר. שולחן המטבח בעצם משמש גם ליומיום וגם כפינת אוכל חגיגית.

צבעתי את הריהוט של חדר השינה שלנו ללבן בצביעה בתנור ושיניתי את הידיות של השידות. הוספתי שטיח גדול מאיקאה וצבעתי את קיר גב המיטה בכחול עמוק.

כמעט את כל הרהיטים והאקססוריז רכשתי בטרם עברנו לגור פיזית בבית. קניתי ושמרתי במחסן שהיה לנו בבית בכרכור. את הרהיטים בסלון הזמנתי חצי שנה מראש והאספקה שלהם תוכננה למועד כניסתנו לבית.

אני ממליצה לא לפחד להשתמש בצבע. צביעת קירות היא פתרון זול והפיך. כדאי גם להשתדל לייצר כמה תרחישי תאורה בבית:  מרכזית-פונקציונאלית ומשנית-לאווירה.
בנוסף, לעיתים ניתן וכדאי לוותר על פינת אוכל חגיגית שאינה בשימוש במהלך השבוע ולהקצות מקום ייעודי אחד לשולחן שישמש גם למשפחה ביומיום וגם לאירוח חגיגי יותר.

עיצוב פנים: הילה פרי
צילום: אורית ארנון

ספה וכורסאות: קארמה, כרמיאל
שידת טלוויזיה:  לאופרד
שולחן המטבח: קאזה
כסאות מטבח: קאסיאס, נתניה
שידת המשרביה: אדרבא – מקום, עיצוב, חוויה
תמונה בסלון: דלית שחר
משרביה: משרביה – א.ת. חדרה
ארונית במטבח וארונית הכיור בשירותי האורחים: תומיק