תהליך משותף של שתי חברות טובות – האדריכלית והדיירת, בדירה קטנה וותיקה ומיושנת בראשון לציון, הניב תוצאה נקיה, עדכנית ומינימליסטית בצבעי רכים של גלידה ועם הרבה חשיבה יצירתית בנושא האיחסון.
האדריכלית שירלי גולדשטיין משתפת בתהליך: בדירה במרכז ראשל"צ מתגוררת הילה (אחות מיילדת במקצועה) ושתי בנותיה המתבגרות. הדירה נמצאת בבניין ותיק בן כ-40 שנה וגודלה 65 מ"ר.
הילה היא חברת ילדות שלי (ה-BFF שלי) והיא רכשה את הדירה בידיעה שתעבור שיפוץ יסודי כך שהמשפחה לא התגוררה בה לפני השיפוץ. החלל במקור היה מאוד מיושן, כבד ולא תואם כלל את הפונקציות הנדרשות למגורים של המשפחה. המטבח היה קטן מאוד וסגור ללא שטח אחסון ועבודה.
ביטלנו את פינת האוכל שהייתה במקור בקצה המטבח, וכך הרחבנו את המטבח באופן משמעותי. בשטח הנותר הרווחנו חדרון שירות שנסגר כולו בנגרות ללא קירות – היה לי חשוב שיהיה בבית מקום אחסון ולכן תכננתי קוביית נגרות עם דלת נסתרת שמסתירה חדר שירות ובעזרתו הבית תמיד נשאר מסודר ונקי. פונקציה נוספת שקוביית הנגרות משמשת עבורה היא הארונות הגבוהים במטבח מצד אחד, ומצידו השני תאים פתוחים לדקורציה.
להילה היו כמה חלומות שרצתה ליישם: בית מואר, מטבח רחב ידיים מותאם לחובבת בישול שיאפשר לה לבשל בהנאה, וגם לייצר עוד חדרון כך שלכל ילדה תהיה הפינה שלה ולבסוף, תכנן מקלחון רחב וגדול שיאפשר להתקלח בהנאה. לצורך כך נדרש ממני להרוס את כל מחיצות הפנים והתחלתי לתכנן ממש מאפס.
מכיוון שהחלל הציבורי הוא קטן החלטנו ללכת על גוונים פסטליים ובהירים ובכך לתת אשליה של גודל. נגרות המטבח קיבלה גוון מנטה בהיר ומהגוון הזה המשכנו את הפאזל לשאר חלקי הבית. אל המנטה התאמנו צבעים בהירים ופסטליים שהשתלבו בהרמוניה עם המטבח.
מכיוון שהחלל הציבורי הוא קטן החלטנו ללכת על גוונים פסטליים ובהירים ובכך לתת אשליה של גודל. נגרות המטבח קיבלה גוון מנטה בהיר ומהגוון הזה המשכנו את הפאזל לשאר חלקי הבית. אל המנטה התאמנו צבעים בהירים ופסטליים שהשתלבו בהרמוניה עם המטבח.
לכל אורך הדרך הנחת היסוד הייתה שהבית צריך להיות נקי וחף מקישוטים, אך יחד עם זאת חם, מזמין, מודרני ומלא חיים וצעיר עם צבעוניות עדינה. דרישה נוספת הייתה להילה שהיא פצצת אנרגיה: בית שיתן לה רוגע ושקט פנימי.
לאחר שגיבשנו תכנית חלוקה חדשה שאיפשרה את כל הפונקציות החשובות כל ילדה קיבלה חדרון משלה, ובנוסף חדר רחצה מפנק וגדול. לשם כך איחדתי את שירותי האורחים עם חדר הרחצה שהיה קטנטן במקור.
הבית תוכנן כולו בנגרות מיוחדת שמותאמת לתכנון החדש וכל ס"מ נוצל עד תום. תכננתי נישות לקונסולת כניסה הורדרדה וארון מעילים צהבהב, ובעזרת הנישות והנגרות המיוחדת המעברים נשארו פתוחים והתחושה מרווחת כי אין בעצם רהיטים שחוסמים את החלל והמעברים. הפינה האהובה עליי היא הקונסולה הורודה בכניסה לבית והיא בעצם הפריט הראשון שרואים כשנכנסים הביתה ודרכה ניתן לחוש רוגע ואור לקראת הבאות.
האתגר העיקרי היה עמוד תומך בחלל שבין המטבח לסלון ולכן תכננתי שם קיר טלוויזיה שיבלע את העמוד. הקיר מנותק משני צידיו על מנת לאפשר זרימה בחלל. בעזרת הניתוק משני צידי הקיר נוצר קשר ישיר בין המטבח לסלון והתוצאה שהתקבלה היא חלל פתוח, אך עם הפרדה ברורה בין הסלון למטבח.
זה היה פרויקט מאתגר ללא ספק כי הצלחנו להכניס כל כך הרבה פונקציות בחלל כזה קטן, ועדיין התוצאה שהתקבלה היא חלל מואר, מרווח ופונקציונלי. בעזרת תכנון נכון ובחירות נכונות גם בדירה קטנטונת כזו אפשר להרגיש בצימר כל השנה.
טיפ מהמעצבת
אל תהססו לשבור קירות, לפעמים זה כל ההבדל. וגם אל תחששו להכניס צבעוניות הביתה – גם בית צבעוני יכול להיות נקי, עדין ומזמין.
עיצוב: שירלי גולדשטיין
צילום: מירב פלברג