תהליך תכנון ובנייה שארך שנתיים הניב את הבית הפסטלי והנעים הזה באשקלון, שבו מאוד אהבנו את הניגודיות הקשוחה שמביאה איתה האבן הפראית בחיפוי הקיר ואת השילוב ההרמוני עם העידון הרך והשקט הצבעוני של יתר הבחירות.

האדריכלית שירלי גולדשטיין משתפת בתהליך:: בבית פרטי חדש באשקלון מתגוררים הודיה ועוזיה ביחד עם ששת ילדיהם, לפני כן שכרו בית אחר באותה שכונה. גודל הבית הוא 250 מ"ר בשתי קומות, שבעה חדרים כולל סלון.
בקומת הכניסה: חלל ציבורי, משרד, חדר אורחים וחדר שינה הורים. לילדים יש ממלכה נפרדת – קומה שלמה רק שלהם הכוללת פינת משפחה קסומה עם נגרות ייחודית שכל הילדים יכולים להתאסף סביבה וליהנות מזמן משחק משותף יחד.

הודיה היא אחות בבית חולים והיומיום שלה עמוס ואינטנסיבי מאוד. היה לה חשוב מאוד ליצור בית שיתן שקט נפשי ורוגע. בהתאם לכך, הוחלט על גוונים בהירים ורגועים, אך עם זאת להכניס מעט טוויסט לחלל שיתן ייחודיות. הסגנון העיצובי הינו כפרי-מודרני, אקלקטיות שאני מאוד אוהבת. כשמשלבים מספר סגנונות עיצוביים יחדיו נוצרת הרמוניה מיוחדת .

בחלל המרכזי יש מן ציר מרכזי שכל הבית סובב סביבו ולכן הוחלט שבאזור הזה יהיה מוטיב דומיננטי. יצרתי קיר אבן פראית גדול מאוד שבתוכו הוטמע קמין ולצידיו ספריית ברזל עדינה. הקונטרסט שבין האבן הפראית הגסה לבין ספריית הברזל העדינה יוצר פרט מעניין ולא שגרתי. בתקרת החלל הציבורי תכננתי קורות תקרתיות שיענו על האופי הכפרי, אך עם זאת נצבעו בלבן נקי שמעדן קלות את הכפריות ומכניס נופך מודרני לחלל.

המטבח הוא גדול, בתוכו נמצא מזווה שמוסתר באמצעות דלתות דקורטיביות. המזווה משמש גם כאיזור בישול נוסף שמשאיר את המטבח העיקרי נקי.
הגוון הנבחר הינו תכלת אפרפר מעט, וגם בו שילבנו בין הסגנונות כדי לעדן את הכפריות. לכן תכננתי חזיתות מטבח חלקות כאשר דלתות המזווה הנסתר מעט מקושטות ויוצרות ניגוד עם יתר החזיתות.

האבן הפראית בשילוב קורות העץ בתקרה מעניקות הרבה מאוד ייחודיות ואופי לחללי הבית, ושמחתי שגם עבור הודיה הן היו מאוד חשובות.
בחרנו ברצפת בטון משגעת ונייטרלית יחסית שתיתן לנו בסיס רגוע שעליו אפשר יהיה קצת להשתגע. על הבסיס הזה הלבשנו בסלון פלטת גוונים שנבחרה בקפידה עם הרבה לבן, עץ טבעי ובהיר, ורדרד ונגיעות של חרדל. מהסלון ניתן לראות שגם בפטיו יש לנו קיר דומיננטי המחופה באותה אבן פרטית כמו בקיר הקמין, ישנה חזרתיות בין חללי הבית.

בשירותי האורחים, חדר הכביסה ופינת נטילת ידיים דווקא הוחלט ללכת על גוונים מונוכרומטיים ולכן הבחירות מאוד עדינות ושקטות, אך עם זאת עם טוויסט כמו שאני אוהבת.
גב איזור נטילת ידיים חופה בפסיפס לבן משגע ואותו מוטיב חוזר של פסיפס חוזר על עצמו גם בנישת שירותי אורחים ובפינת הכביסה.

אני לגמרי מאוהבת בפינת נטילת הידיים, הכיור שתוכנן במיוחד עשוי כולו משיש בגוון בטון וקיר הפסיפס שנבחרה לו רובה אפורה עדינה משתלבת נהדר עם הכיור וכל זה על רקע לבן מסביב. לי זה ממש מרחיב את הלב.

בניגוד לגוונים המעט קרירים בשאר הבית, בממלכה של ההורים רציתי להכניס חום אבל עדיין לתת מראה בהיר ולכן בחרתי בגווני אדמה בהירה. תכננתי נגרות בצורת "ר" של גב מיטה משולבת באחסון שמתחבר לארון קיר מאוד גדול. החיבור שבין ראש המיטה לארון קיר ללא ניתוק יוצר מראה נקי ונעים.

ההורים קיבלו חדר רחצה מפנק שירגיש מעט כמו במלון. נבחרו גוונים נעימים וחמים, נגרות עץ מייפל בהיר וקיר חלוקי נחל שנותן תחושה טבעית לחלל.

בחדר רחצה של הילדים הודיה ממש רצתה נגרות בכחול, ומכאן יצאנו ליתר הבחירות. הילדים קיבלו חדר רחצה סופר מפנק וענק עם ספסל ישיבה. הרצפה שנבחרה היא מדליונים בטוניים בגוונים משתנים.

בפינת המשפחה תכננתי נגרות לפינת מחשב ומשחק מעץ ליבנה טבעי המשולב בשלושה גווני כחול. כל שנשאר לילדים כאן זה להפעיל את הדמיון, לשחק, ליצור ולחוות.

.
שלב התקנת הנגרות היה מאוד מרגש, יש הרבה מאוד נגרות בבית וזה ממש איפשר לראות את התכנון קם לתחיה בשטח. זה השלב שאני תמיד הכי אוהבת בפרוייקטים.

לראות את המשפחה אחרי שנתיים אינטנסיביות נכנסת לגור בבית, שמחה ומאושרת זה מבחינתי סיפוק אדיר ונותן דרייב עצום להמשך היצירה. נהניתי מכל רגע ורגע בתהליך המשותף יחד. הייתי חוזרת על הכל שוב. למדתי בפרוייקט הזה הוא כשיש כימיה טובה בין הלקוח למעצבת גם השמיים הם לא הגבול.

עיצוב: שירלי גולדשטיין 
צילום: מירב פלברג
עוד על שירלי גולדשטיין>>