המעצבת דנה ברוזה ביצעה בדירתה שינוי מבני משמעותי שבעקבותיו נשארו רק שני אלמנטים מהדירה המקורית. למרות השיפוץ המאסיבי, אנחנו מאוד אוהבות את התחושה של דירה "של פעם", שנשתמרה בזכות פריטי הוינטג' שנאספו והבחירות העיצוביות.

דנה: הדירה היא דירתי האישית, בה אני גרה עם בן זוגי, יואב, ושני ילדינו. גודלה 105 מ"ר, היא כוללת 4.5 חדרים וממוקמת בבניין שנבנה בשנות ה-50 בשכונת שמבור בחיפה. כשקנינו את הדירה שיפצנו אותה בשיפוץ מסיבי ששינה אותה מן הקצה אל הקצה. למעשה, שני האלמנטים המקוריים היחידים שנשארו בה לאחר השיפוץ הם התקרות הגבוהות והמרשימות שגובהן 3 מ' וארון הקיר בחדר השינה שעבר שיפוץ וצביעה מחדש.

בתכנון המקורי המטבח היה בחדרון נפרד, השירותים והמקלחת מוקמו במרכז החלל ומאחוריהם הייתה מרפסת שירות גדולה. הסלון היה צר וארוך עם חלונות קטנים שפונים לרחוב. כשנכנסו לדירה בפעם הראשונה, ידענו מייד שהחלל המרכזי של הדירה דווקא צריך להיות באזור שהיה הכי נחבא שלה – מרפסת השירות, שפנתה לגינה גדולה ומלאה בעצים, ומשם נכנס המון אור.

היה לנו חשוב לשמור על התחושה של דירה "של פעם", אבל עם רקע נקי ועכשווי. יש הרבה פריטי וינטג' פזורים בכל הדירה: גופי התאורה, מגוון פריטים שהם חלק מהמורשת המשפחתית של יואב ועוד כמה דברים שאספנו במהלך השנים. כל הנגרות החדשה שתוכננה לדירה בוצעה על-ידי אורן הנגר מטבחים, וגם היא הותאמה לסגנון הנקי עם נגיעות וינטג'.

חזיתות המטבח עוצבו עם קנט היקפי דק שדומה מאוד לארון המקורי בחדר השינה, אבל נצבעו בגוון שמתאים לרצפה דמוית הבטון. ידיות הארנב הזהובות, שבחרתי עבור הוויטרינה, מוסיפות עוד עניין.

אנחנו מאוד אוהבים למצוא רהיטים זרוקים ברחוב ולשפץ אותם. כאלה לדוגמא הם הכורסא בסלון, הכיסא בפינת העבודה ושולחן הסלון. גם המראה בחדר השינה שלנו היא חלון עץ ישן שנזרק שלקחתי לזגג להתקין בו מראה.

בפינת העבודה הפנקיסטית שלי השולחן הוא שולחן איקאה פשוט, שהחלפתי לו את הידיות הסטנדרטיות לכאלה מלאות בסטייל. הזמנתי לו פלטה עליונה מעץ. את הכוורת העליונה אני תכננתי ואת כל הקיר מאחוריה חיפיתי בשעם, שעליו נעוצים כל מיני דברים שאני אוספת ומעניקים לי השראה. את הכיסא מצאתי זרוק ברחוב ושיפצתי.

אני מקפידה לשלב במרבית הפרויקטים שלי פרטים שונים עם איזושהי קריצה. בעיני, עיצוב צריך להיות גם כייפי ומעורר, ולא רק נעים לעין. כך למשל, באחד הערבים הראשונים שלנו בבית, שמנו לב לצל שהשאירה על הקיר אחת מהמנורות העתיקות שהתקנו. רצתי מיד והתחלתי לעבור על הצל עם עפרון. הצל המצויר הזה גורר המון תגובות ושאלות מצד אורחים שבאים אלינו לדירה. במיוחד אני אוהבת לראות את התגובה המופתעת של חברים של הילדים שפתאום מבחינים בכך שזה ציור.

גם חדר השינה שלנו, שבחרתי לשמור בו על עיצוב מאוד סולידי, קיבל טוויסט באמצעות תלייה של אזיקים ישנים וחלודים בקרבת המיטה הזוגית.

אני נוהגת לשמור כל מיני דפי עיתון או מגזינים שמוצאים חן בעיני, ובסופו של דבר מוצאת את עצמי ממסגרת אותם. כך למשל, התמונות בפינת העבודה שלי הן מפנזין שהוציאו קבוצה של אומני גרפיטי מחיפה, 'הקרטל'. עד שהחלטתי למסגר אותן הנייר שעליהן הודפסו כבר הצהיב בינתיים, ובעיניי זה רק תרם ללוק הסופי.
ליד שתי התמונות האלה תלויה 'מרלין המקועקעת' שלי – פוסטר שהזמנתי מאוסטרליה, מאומן קעקועים שמאוד התחברתי לעבודה שלו.

דוגמא נוספת לעיצוב עם הקריצה שהסטודיו שלי מתאפיין בה, הוא חדר השירותים, שדווקא בו בחרתי למקם חלק מספריית הבית. זה פשוט נראה לי המקום הכי טבעי לספרים, כי איפה עוד יש לנו זמן לבד ובשקט?

כחלק מהסגנון האקלקטי שמאפיין את הדירה, החלטתי לקחת את חדר הרחצה דווקא למחוזות אוריינטאליים. הרקע העיצובי הוא מאוד נקי ועכשווי, אבל שילבתי בו כל מיני פריטים שהבאנו מהודו ומראה שמסגרתי בהתאמה.

אני חושבת שמה שהוביל אותי לסגנון הזה ספציפית בחדר הרחצה היא הזכוכית של החלון. באופן טבעי, חיפשתי זכוכית שתשמור על פרטיות, אבל לא רציתי זכוכית חלבית פשוטה. לבסוף מצאתי זכוכית חלבית מעוטרת עם דוגמא אוריינטלית ופשוט התאהבתי בה.

מבחינתי העיצוב של הבית שלנו הוא דבר מתמשך. הבית שלנו חי ומשתנה כל הזמן. הבית הזה הוא מעין אוסף של מה שאנחנו, של מה שעברנו ומה שאנחנו אוהבים.

צילומים: יואב פלד