במרחק נסיעה של שעתיים וחצי הצליחו המעצבת והדיירת להתגבר על האתגר הגיאוגרפי באמצעות שיתוף פעולה מושלם שהביא לתוצאה גלילית ויפהפיה שמשלבת הרבה ישן וקצת חדש.
המעצבת אורלי אביטל משתפת בתהליך: זהו בית שתכננתי בו גם את האדריכלות וגם את עיצוב הפנים. המשפחה עברה לצפון מכפר סבא ואחרי שנה מוצלחת של חיים בצפון החליטו לבנות שם בית. איילת היא בעלת עסק בתחום הלייף סטייל – סדנאות אוכל ובריאות. דודו עוסק בשיווק בין לאומי. הילדים בגילאים: 20, 16, ו-14. הבית בן 220 מ"ר וכולל 3 חדרי ילדים, חדר עבודה, סוויטת הורים וחדר עבודה. ישנה גם קליניקה עם גישה חיצונית לטובת הסטודיו של איילת.
איילת ודודו הגיעו אלי דרך חברה משותפת שהמליצה והתחברנו מייד. איילת סומכת על האינטואיציות והיא בעלת חיבור עמוק למה שעושה לה טוב. שתינו הבנו מייד שיהיה ממש מהנה לעבוד יחד ונוכל להתגבר על המרחק הגדול (היא בצפון ואני בכפר סבא).
אתגר גדול בתכנון היה המגרש עצמו – איך בונים בית הרמוני למרות שלמגרש יש צורה של L? הפתרון שמצאתי היה לתכנן את הבית כך שגם הצורה שלו היא בצורת האות L וזה יצר גינה אינטימית בעורף הבית ומוסתרת מהמרחב הקיבוצי. מעין פטיו אשר אליו נפתח הסלון, פינת האוכל, המטבח, שרותי האורחים וסוויטת ההורים. כך נוצרו צירי תנועה מרובים מחללים שונים של הבית ודרך הגינה אל הבית. אפשר לעבור מחדר השינה למטבח דרך הפטיו ואפשר גם דרך הבית עצמו. התוכנית מאפשרת כך הרבה דינמיות, תחושה שהגינה משולבת עמוק בתוך הבית, ותחושה אינטימית של בית עוטף. לפעמים מגרשים מאתגרים מאפשרים תוכניות מיוחדות.
אני מאמינה בשילוב של ישן וחדש. בלתת כבוד לעבודת נגרות אומן מפעם, של נפחות, של חומרים מסורתיים שהיו מקובלים בשנים עברו. שילובם בבתים נותן חום, אנינות-טעם ופרטים חד-פעמיים אשר מעשירים את הבית. לכן התאמצנו מאד ללקט פריטים רבים כאלו בבית ולהתייחס אליהם עוד בשלב התיכנון כדי לשלב אותם בבית.
חיכיתי עם השלמת תכנון המטבח עד שנמצאה בשוק שידה המתאימה לדרישות שלנו במטבח. לאחר שנבחרה הושלם תכנון המטבח. ויטרינת המטבח נקנתה בשוק הפשפשים של חיפה, שופצה ונצבעה לבורדו על ידי איילת.
חלק גדול מגופי התאורה בבית נקנו במכירת חיסול של בית קפה שנסגר. גוף התאורה של פינת האוכל המורכב ממספר רב של אהילי קרמיקה קטנים בגדלים שונים הוכן על ידי איילת באובניים.
חלק גדול בתהליך היה לאפשר שילוב פרטים אותנטיים ממש בשלב התיכנון. למשל, שילבנו דלתות עתיקות מפירוק. הדלתות הגיעו במידות שונות. הפתחים הותאמו ולפעמים גודל הדלתות דרש שינוי תיכנוני. כמו-כן נישות בבית הותאמו מראש לרהיטים שבני הבית אספו מהעולם.
בבחירת החומרים היה לי חשוב להעמיד בחירות מודרניות לצד פריטים ישנים ועתיקים, וגם בבחירת המודרניות הקפדנו על שימוש בחומרים במצב הגולמי כמה שאפשר. כך בחרנו חלונות אלומיניום טבעי לצד דלתות גסות מפירוק, מעקה מדרגות בברזל טבעי ללא צביעה לצד מדרגות עץ מודרניות, בטון מוחלק חלק לצד פראיות הגינה והפרקט והדלתות.
בחדרי הרחצה במקום אריחי חיפוי השתמשנו בטיח מיוחד הנקרא תדלקט. זהו טיח מרוקאי מסורתי אשר היה מיושם במקור בבתי חמאם והיום אפשר להשיג אותו בכל גוון. חיפינו בתדלקט את כל חדרי הרחצה והמראה המתקבל נותן במה לברזים העתיקים ולשידות המיוחדות.
שידות חדרי הרחצה העתיקות נרכשו בשוק הפשפשים של חיפה, לאחר שיטוט רב כדי למצוא רהיטים מתאימים בגודל ובצרכים.
פריטים רבים אחרים בבית הם אוסף מטיולים של בני הבית באיזורים שבטיים בעולם, כמו אפריקה ודרום אמריקה. שילבנו את הפריטים בקירות הבית ובין הרהיטים. כך למשל, נתלו מסכות אפרקאיות רבות על הקירות, כיסא פיל ניצב בסלון, תיבות מסע משמשות שולחנות צד.
המרחק מאוד איתגר אותנו בתהליך גם בקניות וגם בפיקוח, אז הווטסאפ עבד שעות נוספות. הייתי בקשר צמוד גם עם אנשי המקצוע בשטח והתחושה הכללית היתה שאני נמצאת שם תמיד.
מכיוון שהבית צפוני ריכזנו את הקניות בצפון. הייתי מגיעה לימי קניות מרוכזים אשר אליהם עשתה איילת סיורים מוקדמים. בחרנו בקלות אריחים, ברזים וכלים סניטרים. את שאר הדברים הזמנו מרחוק או מקטלוגים כמו צבעים, אריחים שהיו רק בקטלוגים ועוד.
יש תחום שלם שנקרא עיצוב מבריא. הוא נולד מתחומים קליניים של איך לעצב חללים תומכי הבראה. לקחתי את הידע שלי מתחום זה לעיצוב חללי מגורים, כך שיאפשרו מתחם רגוע וטבעי לדיירים. הסיפוק הכי גדול שלי הוא שאני מגשימה לאנשים חלום לחיות בסביבה שמסבה להם אושר. הבית תוכנן עוצב ובוצע בזרימה כל כך טובה. איילת הבינה הכל והעבירה הכל לשטח כשלא הייתי. ההבנה ביננו היתה מלאה בנעימות ובקלות. זאת החוויה שנשארה לכולנו. זה היה תהליך שפשוט חגגנו בו, הכל ניגן יחד.
טיפ מהמעצבת: פרוייקט של בניה או שיפוץ הוא הפרויקט אולי הכי חשוב ומשמעותי שנעשה בימי חיינו. אנחנו צריכים להיות בטוחים בתהליך התכנון שאכן אנחנו מקבלים מענה לכל הצרכים שלנו. החשיבות של בחירת המתכנן הוא אקוטי ובפרויקט הזה הודגש במיוחד. היו המון צרכים, שונים ומגוונים. לאפשר למשפחה עם שלושה ילדים ניהול סדנאות בתוך הבית, לשמור על פרטיות, לתכנן בית צנוע שאינו מנקר עיניים ומשתלב בלב הקיבוץ הותיק. וכל זאת מרחוק, כשיש ביננו 2.5 שעות נסיעה כל פעם כדי להיפגש. כל זה התאפשר בזכות החיבור הנהדר שהיה בינינו. לכן, אם לסכם טיפ אחד חשוב מאד: עיבדו עם מי שאתם מרגישים שמבין אתכם. שאתם מרגישים חיבור אליו.
תכנון ועיצוב: אורלי אביטל
צילום: חגית גרוסמן
