אנחנו לא יודעות להגדיר במדוייק מהו עיצוב ישראלי, כי ממש כמו האוכל שלנו, כך גם העיצוב הישראלי – פנים רבות לו. יחד עם זאת בכל אחד מהבתים שתמי שלוש מעצבת יש את אלמנט הישראליות החמקמק והבלתי ניתן להגדרה. הם תמיד מרגישים נינוחים, לא יומרניים, ואנחנו מאוד אוהבות את הצניעות שלהם. ובבית המוצג כאן כמובן שאהבנו גם את גווני צבע השנה שלנו שתמי שילבה בפריטי המטבח.

המעצבת תמי שלוש משתפת: בבית מתגורר זוג צעיר בשנות ה-30 ביחד עם שני ילדיהם: בן 4 ובת 1.5. הם מתגוררים בקיבוץ עין כרמל ועוסקים בהייטק. הבית שתוכנן על ידי האדריכלית נגה אבלגון הוא בן כ-160 מ"ר, על פני קומה אחת, מחולק ל-5 חדרים. בכניסה לבית דלת בצבע תכלת מכניסה את הבאים למבואה בה יש ארון גדול שמיועד לתליית מעילים ותיקים. משמאל פינת האוכל והמטבח, ממול הסלון, ומימין 2 דלתות הזזה שחוצצות בין החלל הציבורי לחדרי המשחקים, הרחצה והשינה.

הדיירים הגיעו אליי דרך לקוחות שעיצבתי עבורם בית בעבר. המפגש הראשוני היה נעים ונערך אצלי בסטודיו, ובאופן כללי, הרבה יותר פשוט לצאת לדרך משותפת כאשר הלקוחות מגיעים דרך המלצה. זה מקל על בניית האמון המתבקש כשיוצאים לכזו דרך ארוכה ביחד. הדיירים הגיעו כשהבית היה עוד סקיצה על הנייר, וביקשו את התייחסותי לחלוקה ולפרטים הפנימיים.

היה לנו חשוב לעמוד בתקציב הכולל בנייה מן היסוד והשלמת הבית כולו על כל חדריו, עד הפרטים הקטנים ביותר, ולייצר בית המתאים לצרכים הנוכחיים, אבל גם יכול בקלות להתאים לשינוי של השנים הבאות. המראה שרצינו להשיג היה של בית חם, צבעוני, קליל וצעיר המרגיש מעודכן ובן זמננו, ויחד עם זאת מתכתב עם הסביבה הכפרית הקיבוצית בתוכה הוא שוכן.

החלל הציבורי, כמו החדרים, מעוטר בחלונות גדולים המשקיפים לגינות הקיבוץ ומכניסים הרבה אור טבעי רך הביתה.
היה לי חשוב לייצר הפרדה של החלל הציבורי ממרחב החדרים כדי ליצור חסימה לרעשים ולשמור על הפרטיות של דיירי הבית. אם ניתן לייצר חציצה בין החלל הציבורי לחדרי השינה, אני בעד. זה משהו שיצרתי פה לראשונה ובהחלט בעל ערך בעיניי.

חדר המשחקים הפתוח עשוי להפוך לחדר שינה נוסף לילד בעתיד וזה יתבצע על ידי סגירת קיר אחד בלבד.

התהליך כולו הותאם לקצב ההתקדמות של הבנייה והבחירות הראשונות שלנו היו: ריצוף פנים וחוץ, חיפויים לחדרים הרטובים וכלים סניטריים. הדיירים היו אלו שכיוונו לריצוף אבן בחלל הציבורי ופרקט בחדרי השינה, אותם רכשנו ברום קרמיקה באור עקיבא.

הדיירים ביקשו ממני בית צבעוני וצעיר. הם אוהבים גוונים כחולים, סגולים וצהובים ולשם זרמנו. כשביקשו אריחים צבעוניים למטבח ברור היה שהאריחים הם אלה שיכתיבו את יתר הצבעוניות של החלל הציבורי. בגלל שהבית פתוח וחלל זורם אל חלל, תכנון ובחירת אריחי המטבח של שיבוצים הכתיב את המשך הצבעוניות והסגנון (הרבה צורות גאומטריות) שהתפשט לאזורים נרחבים וקיבל הד בחדרים נוספים בבית.

תכניות הנגרות כללו את דלתות ההזזה, ארון הכניסה, תכנון המטבח לפרטיו כולל האי ויחידת המדפים, תכנון ארונות בחדרי הרחצה וארון בגדים ענק בחדר ההורים. הנגרות נעשתה בנגריית גאלו במושב הבונים ובחלקה בנגריית הקיבוץ.

 

התהליך נמשך כשנה מהרגע שיצאנו לדרך ועד כניסתם הביתה. הכל זרם בנעימות.  לא רצינו להתפשר על הבאת הבית למצב שלם עד לפרטים הקטנים ביותר. אני תמיד מייעצת ללקוחות שלי להשאיר תקציב, אפילו קטן, לפריטים הקטנים שנותנים את הטאצ' הסופי לבית, כך שהוא נראה גמור ולא נשאר בחצי הדרך עם ריצוף מרהיב אבל ריק.

התרגשתי מאוד ברגע הסיום בו חברו כל האלמנטים יחד, והתמונה שהחזקתי בראש במשך זמן רב קרמה עור וגידים והתעוררה לחיים. זהו הרגע בו הלקוחות נכנסים הביתה וזה בית שלהם במלוא מובן המילה.

אדריכלות: נגה אבלגון
עיצוב: תמי שלוש
צילום: שחר לוי

עוד על תמי שלוש תוכלו לקרוא כאן

ספה ושולחנות סלון: סימפלי ווד

שולחן אוכל: רהיטי טבע

כסאות אוכל: פיקאפ

גופי תאורה: טורקיז האוס

שטיח בסלון: שטיחי כרמל

הדרגשים: אדרבא – פרדס חנה

אריחי מטבח: שיבוצים
ריצוף וחיפויים: רום קרמיקה
נגרות: נגריית גאלו – מושב הבונים, נגריית הקיבוץ