במושב בדרום רמת הגולן נמצא הבית של האמנית ענת רוזנסון בן-חור, בעלה וארבעת ילדיהם. ינון בן-דוד (תושב רמת הגולן אף הוא), שהיה אחראי על תכנון ועיצוב הפרויקט, השכיל ליצור בתבונה, ברגישות ובסנכרון עם ענת מרחב מגורים שמותאם במדוייק לצרכי המשפחה, וגם מהווה כר מושלם לתהליכי היצירה של ענת ותצוגת עבודותיה.

 ינון בן דוד: "זהו ביתם של האמנית ענת רוזנסון בן-חור , בן זוגה וארבעת ילדיהם. הבית נמצא במושב בדרום רמת הגולן, שטחו  כ-240 מ"ר, וגודל המגרש כ-1600 מ"ר. ענת מציגה בדרך קבע בתערוכות בארץ ובחו"ל ואף מרצה בתחום. נושא מרכזי אותו היא חוקרת בעבודותיה הוא בחינת המרחב הביתי מנקודת מבט נשית; יצירותיה עוסקות בשאלת מהות המושג בית, בכמיהה אליו, בעוצמתו ואתגריו עבורה כאישה וכאם, וכן בניסיון לפענח את המתח בין המרחב הפיזי לבין קיומו של הבית במרחב הנפשי. יצרנו עבור בני המשפחה מרחב מגורים שמותאם במדויק לצרכיהם ומאווייהם, בית שמהווה גם כר מושלם לעבודתה של ענת ולתצוגת עבודותיה".

ענת רוזנסון בן-חור: "סוגיית המקום מעסיקה אותי, הן בהיבט המרחב החיצוני שמתכתב עם הטבע, הסביבה והחברה, והן כמרחב פרטי ואינטימי שמשתקף בנפש. מושג הבית כמקום המקנה תחושת שייכות וביטחון, ובו-זמנית דורש תחזוקה אינטנסיבית על מנת לשמרו ככזה. זהו מקום שסופג לתוכו אנרגיות אנושיות והתנהלות יומיומית, המשתקפת ונשארת כעדות ברוח הבית, גם ללא נוכחות אנושית פיזית. חיפוש התכלית והמשמעות של הפעולה הסיזיפית בתחזוקת הבית על כל רבדיה, מתורגם לפעולת הציור עצמה, שמסמלת את היחסים העדינים הקיימים בין גווני המתח באזורי החיים השונים, לצד מורכבותם של אותם מרחבים פנימיים וחיצוניים".

אל הצפון עברו בני המשפחה מירושלים: "המהלך הפתיע גם אותנו. חיפשנו נכס בעיר, אך לא מצאנו אחד שיתאים למידותנו. חיפשנו חיי קהילה, מרחבים לגדל בהם את ילדינו, מקום שיגרום לנו להרגיש שייכים. היינו אז שלושה וכאן במושב נולד ילדנו הרביעי. בשלב הראשון רצינו לחוש את האזור שנראה אז מבחינתנו כמו פלנטה אחרת. שכרנו קראוון של 42 מ"ר, כך שברמה האנרגטית מדובר באנטיתזה למרחבים של הגולן שפותחים את הלב והנשמה. התקופה ההיא רק העצימה את שאלות הזהות שאני שואלת את עצמי והנכיחה את הפערים בין החוץ לפנים. הסביבה החדשה, במודע או שלא, הפכה לחלק מהותי מהיצירה, מהשפה ומהנושאים שאני בוחנת בעבודתי. כך גם תכנון הבית החדש שהיווה אבן דרך משמעותית בעשייה שלי".

הבית החדש מואר, חווה את החוץ, ומתאפיין בשילוב מאוזן של חומרים טבעיים וניטרליים שמשתלבים בהוויה המקומית ומקנים למבנה מראה אורגני. הם מהווים רקע מוצלח לעבודותיה של ענת. למעשה, נדמה כאילו הבית היה שם תמיד: "חשוב היה לנו לתת מקום של כבוד לטבע שנשקף מבעד לכל הפתחים כמו גם לאמנות של ענת שמשולבת בכל רחבי הבית", אומר בן-דוד.

הבית בנוי בצורת ח', בשני גושים אשר ביניהם מחבר פטיו שבמרכזו ניטעה ערבה בוכייה. "אחד האתגרים שעמדו בפנינו היה להכניס את האור הדרומי לחללים הציבוריים: המטבח תוכנן בכיוון דרום בעוד הסלון ופינת האוכל פונים צפונה לכיוון החצר. בהיקף המבנה, בפרט באזור הפרגולות והעמודים, שתלנו גפנית מטפסת כך שבחורף, כאשר ישנה נשירה, חללי הפנים הופכים ליותר מוארים ובקיץ, כשהפריחה בשיאה, היא מייצרת הצללה ומעדנת את קרני השמש שחודרות מבעד לפתחים המשמעותיים".

בכניסה נגלית מבואה קטנה ובה ארון אחסון, מהעבר השני שידת כניסה ומראה. מייד לאחריהם נפרש החלל הציבורי, ובפרט פינת האוכל והסלון שבהם ויטרינות גדולות מאלומיניום מדוקק בגוון אפור גרפיט, אשר פונות לחוץ ומאפשרות לחוות את הירוק באופן כמעט בלתי אמצעי. מעל אזור זה מרחפת תקרת עץ משופעת שמגיעה לשיא גובה של 4.5 מטרים. משמאל ממוקם המטבח שפתוח למחצה אל עבר הסלון, ולו גג שטוח מעוטר קורות עץ ישרות.

"הסגנון שבחרנו הוא פיוז'ן אקלקטי. שאבנו השראות מכל מיני עולמות וניכרים כאן שילובים של אלמנטים כפריים אל מול פרטי בוהו שיק. ניסינו לנקות ככל הניתן את החללים ולייצר עיצוב לא עמוס. הצבעוניות הרגועה, כמו גם המעטפת הבסיסית שמשלבת בין עץ, אבן ובטון – מהווים רקע מוצלח לגינה ולאמנות. רצפת הבטון המוחלק שרואים בה את הסדקים, העץ והאבן הגסה הופכים את הבית הזה לאותנטי ופחות עשוי". מסביר בן דוד.

בסלון נבחרו פריטים בצבעוניות נייטרלית, כך למשל ספת העור והכורסה שמאופיינת בקווים רכים ומעוגלים. על הריצפה שטיח צמר בדוגמה שבטית. מול פינת האוכל ניצב קיר הקמין שמהווה עוגן בחלל הציבורי, ובו פינת ישיבה אינטימית, בה המשפחה נהנית להתכנס. "את הקיר הזה בחרנו לחפות באבנים גסות וטבעיות בפריסה רנדומלית, והוא מעצים את מימד הגובה בחלל. למעשה זהו המקום היחיד בו השתמשנו בחיפוי אבן פרט לעמוד מקביל שמסמל את המעבר מהציבורי לפרטי, ומתחבר לקורת הבטון. מפינת האוכל ישנה יציאה למרפסת הראשית. בחרנו עבורה שולחן עץ אלון מסורק מעליו גוף תאורה של האמן הישראלי אסף ויינברום, שמורכב ממתכת בהירה ואלמנט מעץ אלון שמתחבר לצבעוניות ולשפה העיצובית".

מעל משטח הכיור שבמטבח תוכנן חלון גדול שצופה דרומה לכיוון שער הכניסה. דלת יציאה נוספת מובילה אל גינת צמחי תבלין. החזית הגבוהה מחולקת לשניים – חלקה האחד משמש לאחסון כלי הגשה, לו מסגרת עץ מעוטרת בזכוכיות וחלקה השני, בעל החזית האטומה, הוא walk in closet שמוביל לאזור המזווה. מעל שולחן העץ שבמרכז החלל נתלה גוף תאורה מתכתי שמכניס נופך מעט תעשייתי.

הגושים שיצר בן-דוד אפשרו לו לייצר חלוקה מיטבית ופרופורציונלית בין הפונקציות הציבוריות לאלה הפרטיות. בגוש אחד ממוקמים המטבח, הסלון ופינת האוכל, בציר שמקשר בין אגפי הבית תוכננה פינת עבודה משפחתית וספרייה, ומיד אחריהם חדר המשפחה וחדר האורחים. בפתח המעבר בין האזור הציבורי לפרטי ניצבת פינת העבודה, ומיד אחריה נישה ובה ספריית עץ אלון המשמשת לתצוגת ספרים, לציורים ולפריטים סנטימנטליים. ברקע נראית פינת המשפחה, שם הילדים יוצרים, משחקים ומארחים חברים.  בתקרה שולבו קורות עץ אורן בחזרתיות ההופכת את המעבר למעניין ומסקרן ולמעשה לכל אורכו של הציר ישנה התרחשות.

גם חדרי השינה עוצבו באותו קו רגוע וביתי ובחדרי הרחצה חוזרים ושבים החומרים הטבעיים. הם נקיים למראה, רצפתם מצוירת ועל קירותיהם הותקנו אריחים בהירים. ארונות האמבט עשויים עץ אלון ונאמנים לצבעוניות הניטרלית הטבעית.

מעל חדרי השינה של בני המשפחה תוכנן הסטודיו של ענת, שאליו כניסה חיצונית מחצר הבית וכניסה נוספת פנימית הממוקמת בין חדרי הילדים למאסטר ההורים. כך היא יכולה לעלות ולעבוד גם בשעות הערב. "המרוץ  במדרגות המחברות בין הבית לסטודיו משמש עבורי כמטאפורה למעברים, לקטיעות, לרעש, לפיצול שמלווה את עבודתי כאמא וכאמנית, אך במקביל מייצג את הקירבה של הבית והסטודיו, שהיא מעין צינור המפרה ומזין את שני הצדדים, שלא היו יכולים להתקיים בנפרד". מסבירה רוזנסון בן-חור. "מהסטודיו ישנה יציאה למרפסת רחבת ידיים שרוכבת על הגג השטוח של חדר השינה שלנו, היא צופה אל הכינרת ומראות הטבע שנשקפים מהווים עבורי, גם הם, מקורות השראה אינסופיים".

הסטודיו מוצף אור טבעי. חלון משולש שפונה דרומה וחלונות בגג מעצימים את מימד האור. מצפון תוכננה ויטרינת היציאה למרפסת ההשראות של ענת: "התאורה הטבעית בבית ובסטודיו מושלמת ליצירה, ומאפשרת לי לצייר לאורך כל שעות היום. יש פעמים שאני בסטודיו עד השעות הקטנות של הלילה וזהו המקום בו אני גם מעבירה סדנאות והרצאות. יצרנו בו קיר גדול עליו אני יוצרת את העבודות הגדולות, תכננו גם שולחן עבודה שמשמש אותי לציורים קטנים יותר ולעבודה מול מחשב. ככלל, המרחב שהתקבל הוא גדול ודינמי וככזה הוא מאפשר לי לבצע שינויים, לייצר אנרגיה חדשה ולהסתכל אחרת על דברים. הנופים והמרחבים שנגלים מהחלונות ומהמרפסת הם מקורות השראה לכל דבר ולא מעט מהאלמנטים הללו נכנסים בצורה לאו דווקא מודעת או מתוכננת, אל הציורים".

תכנון ועיצוב:  ינון בן דוד
צילום: נמרוד לוי
עוד על ינון בן דוד>>