דירה תל אביבית בעלת מבנה טיפוסי לדירות שותפים ותיקות, כזה שמעלה בנו זכרונות נוסטלגיים למגורינו בתל אביב, עברה תהליך הלבשה שהצליח לדלג מעל אתגרים של זמן ותקציב ועוצבה כהפתעה לדיירת הבית בזמן ששהתה בכנס בחו"ל. התוצאה מצליחה לייצר רעננות וחיבור בין הבית הישן לדייריו הצעירים.
המעצבת טל מידן מסטודיו דירתי-לי משתפת: הדיירים הם בגילאי ה-30 המוקדמים, הוא בהיי-טק והיא באקדמיה, מתגוררים בתל אביב, ואת הדירה הם שוכרים כ-4 שנים. הדייר תחילה התגורר בדירה כשותף, ומאוחר יותר כזוג. הבית הוא בן כ-70 מ"ר, דירת קרקע בתוך בניין עם חלוקה מאוד מיושנת שבה המטבח בחדר נפרד, הסלון בחדר נפרד ופינת האוכל היא חלק מהמבואה של הכניסה. בנוסף, יש מרפסות לצד הסלון ולצד חדר השינה.
הדייר פנה אליי וסיפר שאשתו נוסעת לכנס בחו"ל וברצונו לעצב את הבית בהפתעה בזמן היעדרה. הגעתי אליו וראיתי בית חף מכל יומרה עיצובית. בניתי רשימה, לקחתי מידות והודעתי שהעבודה מרובה ולכן הזמן קצר והתקציב לא יהיה קל לעיכול ונצטרך לוותר על משהו. הדייר הבין, שלח אותי לדרכי ובערב שלח לי רשימה ממקדת להפליא שעזרה לי מאוד לתכנן תכנית עבודה לשבוע ההפתעה.
הקו המנחה העיקרי היה שלא יהיה כאן שיפוץ, מאחר והדירה בשכירות. מבחינת סגנון עיצובי, קיבלתי יד חופשית. הרצון העיקרי שלי היה ליצור בית שמפיח השראה עם תוצאה שתביא לידי ביטוי את גילם הצעיר של הדיירים. גם השקעתי המון מחשבה תכנונית בלנטרל את החלוקה לחללים ולשוות מראה של בית ולא של דירת שותפים. לאחר שהצגתי לשי תקציב של כ-50,000 ש"ח כדי לעצב את כל הבית, הוא ביקש שאחתוך בחצי. נאלצנו לוותר על כמה גחמות עיצוביות, להתמקד באופן כמעט בלעדי על רכישות יד שניה, ולוותר על עיצוב המטבח והמרפסות.
לא הסכמתי להתפשר על וינטג' וטפטים. בגלל שהדירה בבסיסה היא מאוד ישנה ובעלת צורה מעניינת וייחודית, רציתי לתת לאלמנטים האלו כבוד – כמו הקשת בתקרה שקיבלה הדגשה וצבע שמחבר אותה לתקרה של פינת האוכל לדוגמה. בנוסף, הטפטים ממחישים את גובה התקרה והופכים כל קיר ליצירת אמנות מרהיבה. הוינטג' מגלם באופן מיטבי את החיבור בין הבית הישן ודייריו הצעירים.
לא הסכמתי להתפשר על וינטג' וטפטים. בגלל שהדירה בבסיסה היא מאוד ישנה ובעלת צורה מעניינת וייחודית, רציתי לתת לאלמנטים האלו כבוד – כמו הקשת בתקרה שקיבלה הדגשה וצבע שמחבר אותה לתקרה של פינת האוכל לדוגמה. בנוסף, הטפטים ממחישים את גובה התקרה והופכים כל קיר ליצירת אמנות מרהיבה. הוינטג' מגלם באופן מיטבי את החיבור בין הבית הישן ודייריו הצעירים.
התחלנו לעבוד באופן מיידי כשבשלב הראשון, מפאת ההפתעה, כל ההתכתבות והתכנון נעשו בחשאי ורק בשעות מסויימות. התחלנו ב"שלב ההתחמשות", חלשתי על כל אתרי היד-שנייה ויצרתי קשר עם כל סוחר וינטג' שאני מכירה והלכתי עם רשימת מכולת – קישרתי את הדייר לכל מציאה ובחריצות שלא נתקלתי בה עד אותו פרויקט – הוא נסע לאן שצריך כדי להביא הכל ואחסן את הדברים אצל הוריו. ככה הגענו לשבוע ההפתעה עצמו כשמרבית הרכישות השולמו ונותרה בעיקר עבודה "תשתיתית" של צבע, פרקט, החלפת זכוכיות בדלתות וכדומה.
מהרגע הראשון שראיתי את המבואה הצרה שבה ממוקמת פינת האוכל – היה לי ברור שאני מבדלת אותה מהכניסה על ידי חיפוי כל צלעות הפינה בטפט שפותח את הריאות ומקבל ראשון את פני הנכנסים. בנוסף, לאור החיבה הרבה של הזוג לצמחיה, שילבתי אלמנטים בוטניים רבים בכל הבית – בין היתר בטפט. את המדף תכננתי כך שיבטל את אפקט ה"גומחה" של פינת האוכל, שכן הוא מסתיר את ההנמכה הרצינית שיוצרת תחושה קלסטרופובית מעט. המדף חזק מאוד ובוצע על ידי גנן-נגר (עידו תשובה) כך שהותאמו לו גם צמחים שישרדו בנקודה בעייתית בבית, לא תחת שמש ישירה.
לאחר שנבחר הטפט, שידכתי שולחן וינטג' נפתח יפהפה שלקוחה שלי מכרה. רכשנו מסוחרת וינטג' רביעיית כסאות שנזקקו להרבה אהבה – ריפדנו אותם ועשינו להם פוליטורה. היה ברור שנדרשת כאן מנורה שתישא בכבוד את הבמה ממנה היא תלויה ותתן fight לכל הטורקיזים והירוקים שמשתוללים שם, ולכן החיפוש שלי היה אחר גוף צהוב או כתום. את אזור הטפט מיסגרנו בתקרה בצבע תואם לדוגמה.
הסלון היה מאוד לא מזמין בדירה, נראה כמו חדר רווקים ולא כמו סלון של זוג בוגר. בשלב הראשון, לאור העובדה שזה חדר בפני עצמו – החלטנו לנצח עם מה שיש והחלפנו את זכוכיות הדלת לחדר לזכוכיות סבתא יפהפיות שהנעימו את הכניסה.
בני הזוג נהנים לצפות בסרטים במקרן, לכן הוצאנו מהסלון את הארון שהיה קודם לטובת כוננית זנוחה שמצאתי במרפסת ובפינה החדשה קיבלה את הכבוד הראוי לה, העברתי את ה"מסך" לקיר שלצדה ובכך אפשרתי ספה ענקית שצופה אל הבאים לחדר. למעשה, הספה הייתה הרהיט היחיד שקנינו חדש וכל השאר נקנה יד שניה, בכלל זה השטיח שנקנה ב-900 ש"ח, כאשר מחירו המקורי נושק ל-8000 ש"ח.
בני הזוג נהנים לצפות בסרטים במקרן, לכן הוצאנו מהסלון את הארון שהיה קודם לטובת כוננית זנוחה שמצאתי במרפסת ובפינה החדשה קיבלה את הכבוד הראוי לה, העברתי את ה"מסך" לקיר שלצדה ובכך אפשרתי ספה ענקית שצופה אל הבאים לחדר. למעשה, הספה הייתה הרהיט היחיד שקנינו חדש וכל השאר נקנה יד שניה, בכלל זה השטיח שנקנה ב-900 ש"ח, כאשר מחירו המקורי נושק ל-8000 ש"ח.
גם חדר השינה לא היה מסודר בצורה הגיונית לחלל כל כך גדול, והדבר הראשון שעשיתי היה למרכז את המיטה ו"לפנק" את הזוג בשידה לכל צד. עם הטפט, הוילונות הנשפכים, התאורה, הידיות החלופיות בארון ומיקומה של שידת האיקאה במקום של כבוד – החדר קיבל צורה של חדר שינה מפנק, שהגודל שלו נותן לו נקודות זכות במקום להוריד ממנו נקודות.
היו כאן אתגרים משמעותיים ביחס לתהליכי עיצוב אחרים שאני מובילה. ראשית, אתגר הסודיות הקשה עלינו ואילץ אותנו לעבוד על זה בשעות מאוד משונות. שנית, מדובר בדירה שכורה ולכן שבירת קירות, על אף שממש השתוקקתי לעשות זאת, לא הייתה אופציה. שלישית, אתגר זמן – 5 ימים ולילות שבמהלכם נתנו ספרינט מטורף כדי לסיים הכל עד הגיהוץ והעמדת המצעים על המיטה ולבסוף, תקציב לא גדול – סביב ה-20,000 ש"ח, שאיתו נאלצנו לנצח (וניצחנו).
זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. פגשתי איש נחוש, חרוץ ובעל ידיים טובות שמכיר באופן בטוח ושקוף בחוזקות ובחולשות שלו. ידע בדיוק איפה לתת יד חופשית (בעיצוב) ואיפה מוטב שיתערב (סייד ותלה את הטפט בחדר שינה באמצע הלילה, ועוד הרבה, כדי לחסוך בעלויות ולעשות את זה לא פחות טוב מאיש המקצוע הכי דגול בתחום). אני חושבת שלא אגזים אם אומר שהדייר ישן במשך חמשת הימים הללו בממוצע שלוש שעות בלילה. היינו בספרינט, שברנו שגרה וחיכינו בציפיה לראות מה ייצא. ההשענות הכמעט מוחלטת על יד-שנייה תמיד משאירה תחושה של תעלומה באוויר עד שהכל גמור ועומד במקום, ונדהמנו לגלות שזה אפילו יותר יפה ממה שיכולנו לדמיין.
טיפים מהמעצבת
1. לא-לפחד-מיד-שנייה. זה יוצא תמיד הכי מיוחד, הכי מעניין והכי משתלם, גם אם יש בצד זה טרטור לא קטן.
2. מעוניינים לבצע עיצוב בהפתעה ומאחורי גבם של אהוביכם ואוהביכם? עשו זאת חכם, תכננו תכנית עיצובית וממנה גזרו לו"ז מסודר לכל יום. הניהול של הפרויקט הזה איפשר לנו להבין בכל רגע נתון איפה אנחנו עומדים ומה סדר העדיפויות.
3. הרומנטיקה לא מתה. בני/בנות הזוג – סומכים על טעמה של המעצבת? אז למה לא בעצם?
עיצוב: טל מידן סטודיו דירתי-לי
צילום: אורית ארנון
רשימת פריטים
פרקט – parketeam
פינת אוכל
שולחן נפתח – יד שנייה, 900 ש"ח
ארבעה כסאות – יד שנייה, 300 ש"ח
בד ריפוד לארבעה כסאות – דנדו
מנורת תקרה – יד שנייה, 50 ש"ח
אמנות – society6
שטיח – שוק הפשפשים 400 ש"ח
סלון
ספה – רהיטי געש כ-6000 ש"ח
שטיח – יד 2 900 ש"ח
וילונות – נחלת בנימין 150 ש"ח
אמנות – society6
כורסת אננסים – יד שנייה, 400 ש"ח
תאורה – קרן אור 1200 ש"ח
חדר שינה
שידות צד – אלברט בפשפשים (רגליים קנינו בנפרד מנגר וצבענו לבד) 500 ש"ח
מנורה – זגורי תאורה 450 ש"ח
וילונות – נחלת בנימין – 300 ש"ח
שטיח – שוק הפשפשים 800 ש"ח
אמנות – socity6
מקסים!!! בהיר ומואר, צבעוני, מאוד מרגיע ומזמין, והתקציב בהחלט סביר. יופי
שלום רב
אני מאד אוהבת את השטיחים שבכתבה ומחפשת בדיוק כאלו.
האם ניתן לקבל את שם וכתובת החנות בשוק הפשפשים?
תודה רבה מראש
נהדר! שאפו גדול לדירה מקורית מעוצבת מזמינה…
גם ללא הידיעה שנעשתה בלוח זמנים דחוק ובתקציב נמוך כל כך הייתי מתפעלת…