הדייר ביקש עבור ילדיו ובני המשפחה המורחבת מרחב מגורים שהוא לא רק מפנק, אלא גם מכיל ופונקציונלי, והאדריכליות שרה ונירית פרנקל עזרו לו להוציא אל הפועל את החלום בצורת בית חוויתי ומרגש.

נירית פרנקל משתפת בתהליך: הבית תוכנן עבור גבר בשנות ה-40 ושלושת ילדיו שמגיעים לבקרו לעיתים קרובות. הבית ממוקם על מגרש בשטח של כחצי דונם באחת מערי המרכז. שטחו הבנוי הוא כ-220 מ"ר שנפרסים על פני שתי קומות.
תכסית המבנה תוכננה כך שאיזורי המחיה הפנימיים יפנו כולם לאיזור האירוח החיצוני ולבריכה. בקומת הכניסה מצויים מרחב ציבורי פתוח ומואר וסוויטת הורים, כאשר ביניהם חוצצת ספריה דומיננטית שמהווה קיר כוח.
ביקשנו ליצור ניראות אקלקטית מזוככת ומעודנת שמצליחה לכלול תפיסות עיצוב מנוגדות תחת קורת גג אחת, זאת הודות לטביעת יד אחראית ומאוזנת. סביבת המגורים היא אלגנטית ומוקפדת, חפה מטרנדים, כזאת שאינה משעממת לרגע. בתוכה שילבנו ערכים מוספים – תרבותיים, אמנותיים והיסטוריים באמצעות ריהוט, אקססוריז ואמנות שפזורה ברחבי הבית

 במהלך התכנון עמדנו בפניי מספר אתגרים: הראשון היה ליצור מרחב מגורים באווירה כפרית בלב סביבה אורבנית. אתגר נוסף היה ליצור דרכי גישה שתהיינה מזמינות ומפוארות מכיוון שמדובר במגרש פנימי. בנוסף, דאגנו לתכנן סביבת אירוח חיצונית אינטימית שאינה פונה למגרש השכן.
המעטפת החיצונית היא אירופאית קלאסית. שילבנו בריקים צבועים לבן עם טיח בהיר שבחלקו התחתון ניתוקים אשר יוצרים טקסטורה ודפוס מעניין. תריסי העץ הלבנים בולטים אל מול הפרופיל הבלגי הכהה.

איזורי המחייה הפנימיים פונים לאיזור האירוח החיצוני ולבריכה. בקומת הכניסה מרחב ציבורי פתוח ומואר וסוויטת הורים אינטימית. ביניהם ספריה דומיננטית עשויה עץ אלון ששוברת את הצבעוניות הקרירה והמונוכרומטית. בסופה מסדרון שמוביל לכניסה לסוויטה.
בחלל הסלון ניצבת מערכת ישיבה עמוקה ומפנקת עטופה בד פשתן עליה מונחות כריות בשילוב צדפים בדוגמה גיאומטרית-גרפית. התמונה מעל הספה ממלאת את החלל, תוחמת את פינת הישיבה כולה ומייצרת תחושה אינטימית בחלל הפתוח והאוורירי שגובהו כמעט 5 מטרים.

מולה, ניצבות שתי כורסאות ברזל פיסוליות, על גביהן כריות עור בגוון ניוד שמכניסות צבעוניות רכה ונעימה. שולחן הסלון עשוי גם הוא עץ מגורד בגוון פחם, המתכתב עם זה שבפינת האוכל. רגלי הברזל המינימליסטיות של השולחן מכניסות מימד תעשייתי לחלל המעונב. כדי החרס העתיקים יוצרים ניגודיות ביחס לאלמנטים המודרנים, מחממים את האווירה ויוצקים לתוכה מימד תרבותי, אמנותי והיסטורי.

חזיתות המטבח המודרני והמינימלסטי נצבעו בגוון גרפיט שנשבר הודות לשיש הסטטואריו הבהיר. בעמודה הגבוהה משולבת לצד מכשירי החשמל הגלויים נישה מאובזרת במכונת קפה ומכשירים חשמליים חבויים. במקביל למטבח, פינת האוכל מעץ אלון מגורד, צבוע בפחם וכיסאות עץ קלילים, מינימליסטיים ונמוכים ששוברים במעט את המאסה הכהה ומאפשרים ראות נקיה מכל הצירים.

כדי העץ הגולמי שמונחים על גבי שולחן האוכל הם אנטיתזה לכדי הנירוסטה שמוצבים במטבח. הם ממצים את המכלול העיצובי: מינימליסטי מול ראסטיק-כפרי וניגודיות של חם וקר. שלושת גופי התאורה הפיסוליים שנתלו מעל הפינה עשויים ברזל בשילוב כדורי שיש. הנורות עצמן עטופות זכוכית מסוגננת שמתחברת היטב לנראות המינימליסטית של המטבח.

גרם המדרגות הממוקם בין ספריית האלון לשירותי האורחים עשוי שלחים מרחפים עטופים באבן בלוסטון. המעקה מורכב ממוטות ברזל בגוון כהה ומאחז יד מעץ מסוגנן ומפותל שבוצע בעבודת יד אומן.

בשירותי האורחים ניצב כיור FREE STANDING עשוי חבית מתכת, על גבי קיר נגרות מחורץ שעליו נתלתה גם מראה עם מסגרת מרחפת מברזל בה שולב מדף לדקורציה.

בסוויטת השינה שברנו לכיוון חם יותר שמתבטא בשפע של טקסטיל וטפט טקסטורלי בקיר המיטה שיוצר תחושה עוטפת ומגוננת. מול המיטה ארון קיר ארוך עשוי שלבי תריסים בהירים שתפקידם לשבור את מסת החלל ולהכניס רובד חומרי נוסף. מבעד למפתח הגדול נגלית לצד הבריכה פינת ישיבה אינטימית תחומה ומוגדרת על ידי מערכת הריהוט.

אל חדר הרחצה בסוויטת השינה מובילות צמד דלתות עשויות פרופיל בלגי בגוון בהיר ומרענן ופרקט האלון ממשיך גם לתוכו. ארון הכיור עשוי נגרות מרחפת שמצליח לתת תחושה של רהיט בפני עצמו ובאגרטל הענבר שמוצב על גביו מונחים ענפי קינואה בתצורתם הטבעית. פרטי פרזול פליז נחושתי מאזנים במעט את הגג החשוף שיוצר תחושה של נפח וגובה.

הבית הזה הוא הוכחה שאין כל סיבה לפחד מעירבוב ושילוב בין סגנונות. להפך, אם עושים זאת נכון אפשר להגיע לתוצאה שמעצימה את הכל. חשוב לקחת נרטיב וסביבו לצקת את תפיסת העיצוב ולמצוא את האיזון הנכון בין צבעים, חומרים, דוגמאות ומרקמים, אחרת האחד יכול להשתלט על השני וזה מוריד מאיכות התוצאה.

אדריכלות ועיצוב: שרה ונירית פרנקל
צילום: איתי בנית
עוד על נירית פרנקל>>