נורית היא במקור מקיבוץ מגן שבדרום, ובן זוגה-סימונה הוא במקור ממילנו. הם החליטו על מעבר מגורים מהדרום לצפון, ולאחר שנים של מגורים בבתים שכורים, בנו לאחרונה את ביתם, והביאו לידי שימוש את כל אותם פריטים אהובים שאספו במהלך השנים.
נורית: גרנו שנים במושב בית הלל שבצפון, בבתים שכורים שהתאמנו את עצמנו אליהם. בכל אותו זמן חלמנו על בית משלנו. כשהגיעה ההזדמנות לרכוש שטח פרטי בקיבוץ שדה נחמיה הסמוך, אימצנו אותה בזרועות פתוחות. אנחנו מורגלים לחיי הקיבוץ, אני נולדתי וגדלתי בקיבוץ, כך שהאווירה הקיבוצית היא חלק טבעי מחיי, וסימונה התאהב באורח החיים הקיבוצי כאשר הגיע ממילנו לקיבוץ כמתנדב. כך בעצם הכרנו. ידעתי שגם את שלושת בנותי ארצה לגדל באווירה הפתוחה הזו, במקום שלא צריך לבנות בו גדרות וחומות.

תחום העיצוב הוא בדמנו למרות שבמקצועות הפרטיים שלנו אין לנו נגיעה לתחום הזה. אצל סימונה הוא טבוע בקוד הגנטי שלו, בגלל מוצאו המחייב ממילנו, ואני במרוצת השנים גיבשתי לעצמי טעם אקלקטי.

על שמרית משען אברמוביץ – האדריכלית שלנו, שמענו לראשונה מחברה משותפת שהמליצה. בתהליך הבחירה שלנו נפגשנו עם כמה אדריכלים, אבל עם שמרית הרגשנו שהיא באמת מבינה את הרעיונות והכיוון שלנו. שמרית שלחה לנו תמונות והפנתה אותנו לאדריכלים מפורסמים שמתכננים בסגנון שחיפשנו. זה פתח לנו את כיוון המחשבה וחיזק אצלנו את הבטחון בה כאדריכלית.
הכניסה הראשית אל הבית היא ממרכז הבית והיא מחלקת בצורה מאוד הגיונית את החלק הציבורי של הבית בקדמתו ואת החלק הפרטי בצידו האחורי. דלת הכניסה נקנתה מאספן עתיקות שייבא אותה מסוריה. אנחנו צבענו וחידשנו אותה והתאמנו את מידות הפתח בבניה לדלת.

בכניסה לבית נמצאת פינת האוכל (שנקנתה ברפאל גלריה לריהוט), וממנה יציאה אל הגינה בדלתות ויטרינה בפרופיל בלגי ברזל שנצבעו בכחול עז שסימונה קורא לו שמח. הסלון והמטבח נמצאים בחלל אחד משותף ששלוש דלתות ויטרינה בעלי קשת מחודדת מאפשרות יציאה וכניסה אל המרפסת הראשית של הבית שמשקיפה אל החרמון.

יש לנו "אוסף אוצרות" שאספנו מטיולים בעולם במשך השנים. האוצרות חיכו לבית משלהם כדי לצאת מהקופסאות, מהארונות ולהימתח בגאווה על קירות ביתנו. בין היתר יש לנו שעון חול עתיק וכורסת עור ירוקה שסימונה ירש מסביו, קרני שור מטיול בספרד, מסיכות מביקור בוונציה, מאזניים מקורסיקה, גונג מסין, סט מנורות מפריז וסט צלחות מטוסקנה.

שמרית קלטה מהר מאוד את הערב רב של הדברים ולכן יצרה עבורנו בית חמים במראה קצת טוסקני עם חומרים שמדברים באותה השפה. בית שחושף את הפנימיות העיצובית שלו ללא טיוח – כמו גג הרעפים החשוף ותעלת המיזוג הגלויה. בית שיודע להכיל את כל האוספים שלנו על כל גווניהם על עירוב הסגנונות הצבעים והמרקמים שבהם.

כמעט ולא היו פריטים ששוטטנו במיוחד לחפש אותם בחנויות עיצוב. התהליך אצלנו היה קצת שונה. המושג "מצא כפתור תפר שמלה" מתאים לנו במיוחד. קודם נקנו פריטי העיצוב לבית ואז המצאנו להם קירות.
שלב בחירת הצבעים והטיח על קירות הפנים והחוץ היה אחד השלבים שהיו בו הרבה מאוד התלבטות וחילוקי דעות. סימונה חתר לפלטת צבעים עזה ואני רציתי להרגיע את הדברים. לשמחתי שמרית זרמה עם הצד שלי והסבירה שהאבזור של הבית שלנו יהיה מאוד צבעוני, ולכן סקלת הצבעים הבסיסית צריכה להיות רגועה יותר.

אנחנו מאוד אוהבים את תנור הקמין שלנו שמוקם במרכז הבית ובחרנו אותו בצבע אדום עמוק ובוהק שיבלוט כמעט מכל נקודה בבית.
דלתות הפנים הן בכחול עז כמו מסגרות החלונות. דלת הכניסה הראשית נצבעה בכחול כהה, אריחי המטבח בתכלת מבריק, מסגרות של תמונות משפחה בשלל צבעי הקשת, ובכלל מבחינתנו כל המרבה בצבע הרי זה משובח. העומס עבורנו זה עושר, כך שצבע אינו מאיים עלינו כלל אלא מייצר את ההוויה בבית.

המטבח כמו שאר הנגרות בבית תוכנן ע"י האדריכלית ובוצע על ידי נגריית הנדווד מקיבוץ הגושרים. את האיזור מעל השיש קישטנו במנורת קיר מתפתלת שנעשתה על ידינו באבני פסיפס, אריחי קיר מקוריים שנקנו בשוק הפשפשים הוטמעו עוד בתהליך הבנייה בקיר.

אנו מודעים לכך שהבית שלנו אינו סטנדרטי ושאנשים שנכנסים אליו לראשונה מאוד מופתעים מעומס החומרים, הצבעים והפריטים שעל הקירות. אבל כל פריט שנאסף במשך השנים הוא סיפור שלם שמהווה חלק מהפאזל שלנו כמשפחה. כשההתייחסות לחפצים ופריטים היא כזו, מאוד קשה לדלל. אז במקום לדלל אנחנו מחבקים, אוהבים ותולים על הקירות.

תהליך התכנון והעיצוב של הבית הוא ארוך יש בו רגעים יפהפיים ומרגשים למשפחה ולכל אחד מאיתנו באופן פרטני. לפעמים הוא גם קצת מתיש ולא קל – בכל זאת, זו תקופה שבה אנו מוציאים ומשקיעים את סכומי הכסף הכי גדולים שלנו. אנחנו עשינו את הבחירות שלנו עם פשרה והבנה מאוד גדולה אחד כלפי השני, ובעיקר שכרנו צוות אנשי מקצוע שידענו שאנחנו יכולים לסמוך עליהם, על הדיעות וההחלטות שלהם. היינו מאוד מעורבים בתהליך בכל שלב ושלב והתוצאה הסופית מדברת בעד עצמה – בית שאינו קונבנציונאלי ומבטא אותנו בצורה הטובה ביותר. בית שמשקף אותנו ומספר את הסיפור שלנו.

צילומים: רן ארדה